שאלת לילה

[a girl named tal]

אין מה לעשות

זה חלק מההתמודדויות שאנשים עם מגבלה כזו או אחרת יאלצו להתמודד איתם.. את מציגה צד אחד מהצד השני תסכימי איתי שיש לי זכות לדעת על כל שוני לא טבעי בבן זוג פוטנציאלי שלי.. אני צריכה להחליט לבד אם אני יכולה ורוצה ומסוגלת להיות עם אדם שיש לו בעיה כזו או אחרת נכון, אולי זה נשמע רע, עצוב, כואב, ומה שלא תגידי אבל עדיין הבחירה צריכה להיות שלי ואנחנו מדברות כאן מאוד כללי זה מאוד משנה מה הבעיה, מי הוא , מי אני, מה טיב הקשר לפני שהכרנו... נכון שאם הרגע נפגשתי איתו באתר הכרויות ומחר נפגשים הוא עוד לא חייב לי כלום. אבל אם נניח אנחנו כבר שבועיים בטלפון/מסנג'ר ומוצאים חן אחד בעיני השני בטירוף ומה שנשאר זה רק פגישה של פנים מול פנים כדי לדעת באופן סופי אם בא לנו להמשיך או לא, אז אחרי פגישה כזאת,כשברור לשנינו שאנחנו מעוניינים להמשיך, חובה לספר לדעתי. קשה, כואב, עצוב מעצבן אבל חובה

 

[P u s s i c a t]

את מעוותת....

שבועיים של שיחות ואחרי פגישה אחת, אומר שיש כוונה להמשך. אמרתי מפורש, פגישה שניה, שלישית הגיוני. אבל לא בפגישה ראשונה ובטח לא בטלפון שלפני.... ומצטערת, אבל כמי שמכירה יותר מדי מקרים של אנשים עם מגבלות, אני עדיין חושבת שלמי שיש מגבלה מסויימת יש זכות לפרטיות לא פחות מהזכות שלך לדעת לפני אם יש לפנייך בנאדם "פגום"..... ולגבי ההגדרה של "כל שוני לא טבעי..." טוב לדעת שרוב האנשים מושלמים... . ותאמיני לי שאנשים עם מוגבלויות נאלצים להתמודד עם מספיק דברים על בסיס יומי בלי שיאלצו להיחשף לפני מאות אנשים שחושבים שהשאיפה שלהם לשלמות בחיים שווה יותר מכבודו של אדם שלרוע מזלו נולד "פגום".... סורי. לא תצליחי לשכנע אותי בעניין הזה. ולא מאחלת לך להגיע למצב שלא רק שאת מתמודדת עם קשיים אלו או אחרים על בסיס יומי עם משהו שקרה לך, את עוד מחוייבת להיחשף פני כל כדי לא להשלות חלילא אנשים שלא מסתפקים ב"סוג ב'"....

 

[a girl named tal]

אני לא מנסה

לשכנע אותך זה עניין של אופי והשקפה אשרי האנשים שיש להם סבלנות וסובלנות אבל לרוב אין ובשביל הצד השני, עדיף לדעתי להציג עובדות בהקדם כדי לסנן את כל אלו שאין להם... לא צריך ללכת רחוק על נכות או על מחלות לא עלינו יש דברים הרבה יותר פשוטים שאם לא תתריעי מראש, את סתם עושה לעצמך עוול... אפילו רק שמנה שלא מספרת מראש שהיא שמנה..זה מועד לפגיעה וכעס הייתי מאוד רוצה להסכים איתך אני פשוט יותר מחוברת לקרקע המציאות בעניין הזה כנראה

 

[P u s s i c a t]

נניח...

מבטיחה לך שאני מחוברת הרבה יותר... ושוב. לסיכום מקווה (כי נעצמות לי העיניים, אין לי בעיה להמשיך מחר...) לא מדברת על מישהי שמנה, או מישהו בכסא גלגלים, או עם יד תותבת, או עיוור עם מקל... לא מדברת על דברים ויזואליים שבולטים לעין בשניה, כי הם לא נחשבים אצלי "סודות" או דברים פרטיים ברגע שכל הציבור מבחין בהם.... אני לא יכולה לשמור לעצמי מה שכל העולם רואה.... אבל אם זה משהו לא בולט לעין - שאני מעדיפה לשמור לעצמי - אשמור לעצמי. ומי שיש לו בעיה עם זה שאני שומרת על הפרטיות שלי - יכול לקפוץ.... הוא בטח לא יתאים לי כבנזוג

 

[a girl named tal]

** לך**

לא יתאים **לך** כבן זוג לי לא יתאים מישהו שהוא מספיק חסר בטחון ו/או לא אמיתי בשביל לשתף אותי את מחוברת למציאות שלך ואני לשלי הויכוח ביננו לא יוביל לשום מקום, כי אין פה אמת אחת כל אחד ומה שמתאים לו

 

[P u s s i c a t]

את מתווכחת על ריק...

אם תעצרי לרגע ותקראי למה את מגיבה.... לא דיברתי על להסתיר משהו עד לחופה. דיברתי על פגישה ראשונה או לפניה. דיברתי על שלב שעוד לא ברור לאן הקשר מוביל. ואין לזה שום קשר לחוסר בטחון או לאמיתיות. אבל אם תקחי לדוגמא חולה סכרת, או אפילפסיה, או מישהו עם בעיות בבלוטת התריס, או לחילופין בחורה גרושה אחרי לידה שנתקפה דכאון של אחרי לידה ועדיין לוקחת תרופות, עם כל הכבוד לרצון של מי באמיתיות ובבטחון - לא חושבת שמן הראוי שפרטים כאלה יימסרו בשלב התחלתי. לא חושבת שבשיחת טלפון אשונה בחורה צריכה לספר למי שלא בטוח שתרצה בכלל להשאר מעבר לחצי שעה של קפה, שהיא מזריקה אינסולין. לא כי היא מתביישת בזה, לא כי היא חסרת בטחון בעניין ולא כי היא שקרנית. זה פשוט None of his damn bussiness בשלב הזה של ההיכרות. ואם בחור שהכרתי לא מזמן חטף רסיס בצבא והחליפו לו את הכתף - לא חושבת שזה פרט שהוא צריך לשתף אותי בו על ההתחלה. זה לא ענייני ולא זה מה שעושה אותו בנאדם טוב יותר או פחות. מוכנה לחתום, אגב, מהיכרות קצרה שלי אתך, שאם תכירי מישהו ותתאהבי בו, גם אם תגלי אחרי שבועיים שהחליפו לו ברך אחרי תאונה או כתף אחרי פציעה בצבא, או גם אם יש לו הבדל של כמה ס"מ ברגליים,שכמעט בלתי ניתן להבחנה במבט ראשון, גם אם תגלי שהוא לא שומע באוזן אחת או שומע חלקית בשתיהן, גם אם הוא חולה צליאק, או סובל מאסטמה קשה, את לא תוותרי עליו כל כך מהר אם שאר התכונות שלו מצאו חן בעיניך. בזמן שאולי אם יגידו לך יש לי להכיר לך מישהו - הוא אמנם נכה צה"ל אבל בנאדם מקסים - את מראש תבואי בגישה שונה לא מביאה לדייט ראשון את רשימת הגברים ששכבתי איתם ולא מביאה גליון רפואי. את הידיעה על הדברים הפרטיים והאישיים בחיי צריך להרוויח. זה לא דבר שבא באופן חופשי לכל אחד. לא מה המגבלות הבריאותיות שלי - יהיו מה שיהיו (אלא אם חלילא יש לי איידס ואז אני מחוייבת לספר את זה לדייט לפני הסקס הראשון... טפו טפו טפו חמסה ) לא באיזה גיל נגמלתי מחיתול... לא מי היה האקס האחרון שלי ומה הדבר הכי נועז שעשינו במיטה.. .וגם לא כמה אני מרוויחה. גם זה לא קשור לחוסר בטחון ואו לאמיתות. זה בהחלט ישפיע על הקשר ביננו, אבל זה לא עניינו בפגישה הראשונה. אני מדברת על ההתחלה. את מדברת על ההמשך. לגבי ההמשך הסכמתי אתך. אנחנו סתם מתווכחות על ריק. בוקר טוב

 

[a girl named tal]

אני מראש לא מבינה

למה את לוקחת את זה כויכוח, ומה את לוקחת כל כך קשה את הגישה שלי לעניין. מדובר פה בעניין של הרגשה, כל אחד פועל לגבי איך שהוא מרגיש לגבי דברים. נשאלה פה שאלה פתוחה וכל אחד ענה מהמקום שהוא מזוהה. עצרת רגע את לחשוב מה הסיבה? אולי אני לא מספיק בטוחה באיך שאני נראית והבטחון שלי שיהיה לידי גבר יפה ומושלם?? אולי זו נכות רגשית שלי? לא להתחשב בנכות רגשית זה לא פחות חמור מלא להתחשב בנכות פיזית. אני נתתי דוגמא די שכיחה לידיעתך. אני מבינה את כל מה שאת אומרת, ומסוגלת מאוד להתחבר גם לצד שלך. אני לרגע לא שפטתי אותך על זה שאת מרגישה אחרת ממני הדבר היחידי שמונע ממני להמשיך לרצות לדון בזה איתך, זה שאת מציגה את זה כאילו האמת שלך צריכה להיות האמת של כולם. לא כל אחד יודע להתמודד עם כל דבר לא כל אחד מעוניין להתמודד עם כל דבר הדבר הכי חמור עבורי יכול להיות הכי שולי עבורך הדבר הכי חמור עבורך יכול להיות לא קיים בעיניי ביום שתביני את זה, וביום שבמקום להתווכח איתי, תנהלי דיון בו כל אחת מציגה את הצד שלה לא במטרה לשכנע שהיא צודקת אלא רק לצורך הצגת הצד שלה, כי זו מטרת הדיון - לשמוע ולהשמיע דעות, נוכל להמשיך. אבל אם המטרה שלך היא להראות לי כמה החשיבה שלי שגויה אז אין טעם להמשיך. את לא אמורה בכלל לנסות לשכנע אותי עם הרגשות אי אפשר ולא צריך להתווכח. נחמד לראות גם את הצד שלך מרגיז לקבל הרגשה שכביכול הצד שלי הוא טעות ועוד יותר לא מובן מה הקריזות שאת חוטפת גם אם יש לך רגישויות לעניין, זה לא ענייני ואין לך שמץ עד כמה לי יש או אין רגישויות לעניין ולמה אז אל תשפטי אותי כמו שאני לא שופטת אותך

 

[P u s s i c a t]

בעיה אחת ויחידה

בזה הכל מסתכם בעיני. לא חושבת שאין לך זכות לבחור מישהו גם אם את פוסלת על ס"מ בודד בגובה או על גוון ספיציפי של ירוק. זכותך. זכותו של כל אחד. הבעיה היחידה שלי היא שהזכות הזו עומדת אצלך לפני זכותו של כל אדם לפרטיות. תפסלי אותו אחרי שאחרי 4 פגישות הוא יגלה לך שהוא חולה / נכה. אין לי בעיה עם זה. לטעמי זה ההפסד שלך - אבל זכותך המלאה. הבעיה היחידה שלי היא שאת טוענת שמי שלא מספר לך דבר כל כך אישי על חייו בשלב מוקדם של היכרות הוא בעינייך חסר בטחון או שקרן... עם זה ורק עם זה אני לא מסכימה. תפסלי על שעירות. תפסלי על גובה, על משקל, על השכלה. זכותך המלאה כי את צריכה לחיות עם אותו בחור ועם עצמך. חוסר בטחון שלך? אולי. לא נכנסת לשם. הנושא היחיד שאני מתמקדת בו הוא האם כל אדם שסובל ממגבלה מסויימת, נכות, מחלה, או עבר מפוקפק- אמור לספר את זה מייד בהתחלה. את טוענת שמקרים "חמורים" חובה לספר ממש ממש בהתחלה. אני טוענת שלכל אדם הזכות לבחור מה יספר ומה לא יספר ולמי ומתי. אין לי בעיה עם זה שאת היית רוצה לשמוע את זה קודם. יש לי בעיה עם זה שאת זורקת על מי שבחר לשמור כמה דברים בחייו לעצמו בשלבים ראשונים כשהוא עצמו עוד לא בטוח שהוא מעוניין להמשיך את הקשר, או שהוא לא בטוח שאת בכלל מגלה עניין, שהוא חסר בטחון או שקרן. זה הכל. זה לא קשור לכנות של אדם. זה לא קשור לבושה. זה קשור לרמת פתיחות. לאחד יהיה נוח לרשום באתר הכל על עצמו, כולל שהתגרש כי תפס את אשתו במיטה עם הכלב של השכנים, ולאחד יקח קצת יותר זמן לדון עם אדם זר לחלוטין על עניינים אישיים פרטיים. ומצב בריאותי הוא עניין אישי. שלא לדבר על זה שיש אנשים שלא רוצים לקבל יחס חריג. לא רוצים שירחמו עליהם. רוצים שיכירו את הבנאדם שהם, ולא את ה"מחלה". שוב - תפסלי מי שבא לך, ואל תכנסי לקשר עם מי שלא עומד בקריטריונים שלך - יהיו מה שיהיו. רק אל תחליטי בשבילו שזה נובע מחוסר כנות יושר או מחוסר בטחון. זה נטו עניין של בחירה. ועל זה ועל זה בלבד אני דנה אתך. עניין של בחירות ופסילות הוא אכן אישי וכל אחד יפעל על פי ראות עיניו, החינוך שקיבל, או החלום שבנה במוחו. לגיטימי. עניין החופש לבחור מה ולמי ומתי לספר, עניין כבוד האדם ופרטיותו - הוא כללי ומוחלט. לא סתם כיסו את ראש הממשלה כשהובא לביה"ח. לא סתם תיקים רפואיים חסויים. לא סתם קיים מושג שנקרא "סודיות רפואית" וניתן לגשת לפרטים עלייך רק בחתימתך. זכותו של אדם לשמור על פרטים רפואיים הנוגעים למצבו הבריאותי לעצמו. זכותו. זה הכל. אם הוא לא בחר לשתף אותך ב Day One זה לא אומר שהוא שקרן ומתכוון להונות אותך... זה גם לא אומר שהוא לא השלים עם מצבו. זה אומר שזה מצבו. שלו. ורק שלו. את יכולה לצפות, להתבאס ולהעיף אותו מכל המדרגות אם תגלי אחרי שבוע שהוא חולה סופני, או חולה נפש בחופשה שנתית. זכותך. אבל זכותו לא לספר את זה לכל אחד על ההתחלה. מקווה שהצלחתי להסביר מה הבעיה שלי בדיון איתך. הדיון היה בעניין מתי היא צריכה לספר. את טוענת למתי את מצפה שיגידו לך. אני דנה בצד שלה שזה מה שהיא שאלה. והיא לא "צריכה" לספר ביום הראשון. לא מה את דורשת מעצמך ועל מה את מוכנה להתפשר או לא זה בינך לבין עצמך ולבין הגבר שאם ותחליטי לפסול. אלא הדרישה והקביעה של המניעים של אחרים. שהוא שקרן, או חסר בטחון. ובזה, מה ל'שות, והלוואי וזה היה אחרת, מכירה עשרות נכים ויודעת מה המניעים האמיתיים שלהם לא לחשוף מידע בפני כל אחד מייד. זוה לא חוסר כנות, ובטח לא חוסר בטחון סה טו

 

[a girl named tal]

שתהיי לי בריאה

אין לי כוח אפילו לקרוא את כל זה בואי נסכם שלכל אדם זכותו שיהיו לו הציפיות שלו אני אקרא הכל יותר מאוחר אבל מיותר שאני אמשיך נראה לי שאמרתי הכל יש לי ציפיות גבוהות, זכותי נקודה

 

[P u s s i c a t]

המממ.....

כשתקראי תגיבי. די מיותר להגיב משהו שלא קשור בכלל למה שנכתב.

ורק בריאות גם לך

הולכת לכווצ'ץ' לי איזה פרוותון פה.... הבריאות האמיתית

 

[a girl named tal]

בזה אנחנו מסכימות../images/Emo99.gif../images/Emo54.gif

 

[a girl named tal]

אוקיי, תגובה אחרונה בהחלט

רק לשם הספק שלא הייתי ברורה יכול להיות שהבעיה ביני ובינך היא ההגדרה שלנו ל"מעט זמן" "הרבה זמן" "על ההתחלה" "בהמשך" וכו' וכו' אי אפשר לציין מהר או לאט לפי מס' פגישות או נקודת זמן אני יכולה להיות בקשר אינטנסיבי עם מישהו ולפגוש אותו יום יום במשך שבוע ברמה כזאת שאחרי שבוע נרגיש שאנחנו מכירים חודשים... או להיות בקשר עם מישהו במשך 3 חודשים כשנפגשים בממוצע פעם בשבועיים ומבחינת פתיחות לא הגענו לרמה כזאת של צורך. עוד נקודה אני יכולה להיות בקליק הסטרי עם בן אדם וזה יהיה הדדי ויהיה ברור לשנינו שאנחנו מעוניינים להמשיך אחרי פגישה וחצי ואני יכולה להיות בפגישה העשירית עם מישהו בלי לדעת בוודאות עדיין שבא לי עליו ובכל זאת להמשיך כי אני כבר בת 900 ואמרו לי לא לפסול כל כך מהר לפי הדוגמאות האלו ברור עכשיו שאין אפשרות לקבוע באופן חד משמעי מה זה התחלה, מתי זה מספיק זמן, ומתי זה הזמן הנכון על פי הגדרה של זמן או מס' פגישות, נכון? יופי אז מה שאני אומרת זה דבר פשוט זה לא משנה לי כמה פעמים נפגשנו איך הכרנו כמה זמן אנחנו כבר מכירים ולכן התחלה מבחינתי יכול להיות אמצע מבחינתך אבל אני כן אומרת, שברגע הראשון, ולא דקה לפני זה, אבל ברגע הראשון שברור לשנינו|סגדש| ששנינו מעוניינים ורוצים להמשיך את הקשר לכיוון שאמור להתפתח לקשר רציני, בשלב הזה, חלה חובה, לספר למי שכנראה הופך להיות בן זוגי לאיפה הוא נכנס. ולסכום אני רוצה לציין עובדה שמאוד חשוב לי שתביני זה שאדם לא מסוגל או רוצה להתמודד עם בן נכה/חולה או משהו כזה זה לא אומר שהוא מהגזע הארי.... זה לא אומר שהוא חושב שהוא יותר טוב והאחרים סוג ב' לא תמיד יש אנשים שלא מסוגלים להתמודד שפוחדים נלחצים נבוכים ועוד מליון דברים אחרים.... וגם את האנשים האלו את לא יכולה ולא צריכה לשפוט ויותר מהכל הפריע לי שאת מגינה כביכול על הנכים והחולים ומתנהגת כאילו מתייחסים אליהם כאל אזרחים סוג ב' וכאילו הצד השני בכל מקרה זה אנשים שמזלזלים בהם או חושבים שהם פחות טובים קצת לפתוח עיניים, ולהבין ש-א' יש פה עניין של טעם אישי ומי שלא מסוגל להמשך לאדם צולע, לא נמשך ואין מה לעשות. ומעבר לזה יש אנשים שאין להם את הכוחות ואת היכולת הנפשית להתמודד עם בעיות. אז אני חוזרת ואומרת שאני לא מצפה לכלום "על ההתחלה" אני מצפה לזה כשברור שזה תופס כיוון של כוונות רציניות גם זה נחשב שלב התחלתי יחסית והוא יכול להגיע אחרי יומיים או אחרי חודש אבל הוא חייב להגיע יש מספיק דברים שאני אצטרך להתמודד איתם באופן לא צפוי החיים מלאים "הפתעות" אז את כל מה שאפשר לדעת מראש, אני רוצה לדעת ולהחליט לבד אם אני רוצה/יכולה/מסוגלת להכנס לזה, או לא.

 

[a girl named tal]

../images/Emo6.gif הכי טוב |סגדש|

 

[P u s s i c a t]

../images/Emo3.gif

הכי טוב.... וכמו שאמרתי. כנראה שאנחנו מסכימות רק מנסחות את זה אחרת.

לא קשור למס' פגישות אלא להרגשה. וברגע שמרגישים שיש לזה המשך - חד משמעית לספר. בלי ספק. וברור שזכותך לעשות עם זה מה שנראה לך נכון. לגבי השאר... מיצינו נראה לי. לא לגמרי הבנת מה שאמרתי לגבי זה - אבל העניין נטחן עד דק... נשאיר את זה ככה. מנסיון - זה רק הדיון הראשון בנושא

 

[א ג ד ה ח י ה]

כמה שאתן מבלבלות בביצים וטוחנות מים

 

[a girl named tal]

../images/Emo13.gif

 

[night mistress]

אני לא חושבת שהיא מרמה אף אחד..

הכל תלוי באיך האדם רואה את עצמו.. .למה חייבים ללכת לפי התוויות חברתיות? אם היא מרגישה בנוח ולא רואה את הנכות שלה? אז היא גם חייבת לספר? הרי זה לא חלק מרכזי ממנה, יש חלק יותר גדול שהוא המרכז שלה והוא גם זה שמנחה אותה כל הימים, אז למה לפתוח תיבה שלא קשורה לכלום? זה לא רמאות לדעתי. אני חושבת שהכל תלוי ביחס שלה לסיפור שלה.

 

[נימשון]

תלוי על מה מדובר

אם מדובר בנכות או משהו שבא לידי ביטוי מבחינה חיצונית אז הייתי אומרת את זה כבר בהתחלה. אם מדובר במחלה שאין בגינה השפעןת תורשתיות או שמונעת ממך משהו אז אפשר לחכות עם זה אבל אם יש השפעה אז אני חושבת שברגע שהקשר מקבל פן קצת יותר רציני אז שווה לדבר על זה. כעיקרון אני נגד להסתיר אבל בגלל בורות של אנשים מביאה פחד אני חושבת שכדאי להכיר קצת לפני שבאים ומספרים כזה דבר.

 

[P u s s i c a t]

../images/Emo45.gif

בעיקר למשפט האחרון הבורות מביאה להרבה סטיגמות בלתי מבוסות ולא קשורות לכלום. יצאתי עם בחור "נכה" בהגדרה. לא נעלבתי כשלא סיפר לי בטלפון.... גם כי זכותו לפרטיות, וגם כי הוא הרבה דברים אחרים לפני היותו נכה.... הרבה שופטים לפי סטיגמות ופחד ומפספסים הזדמנות להכיר אדם מקסים, שאולי הוא "פגום" אבל כשמכירים את האופו המדהים שלו זה נהיה זניח בערך כמו אם יש לו עיניים כחולות או חומות... זו גם הסיבה שאני די נרתעת מהאתר החדש של ההיכרויוצת לנכים ומוגבלים. אם תציג את עצמך כמוגבל, ככה יתייחסו אליך. אם תציג את עצמך כמי אתה, כשבין היתר יש לך גם מגבלה - יתייחסו לזה באותו האופן. הנאורים כמובן...

 

[נימשון]

יפה אמרת

המחלה או המוגבלות היא חלק מאותו אדם ולא מה שעושה אותו לאדם!