שאלת יום הולדת

[פלגיה]

שאלת יום הולדת

טל בת שלוש וחצי, בגן מועצה. איתה בגן נמצאת הבת דודה שלה שצעירה ממני בחצי שנה ועומדת לחגוג יום הולדת בגן. בגלל שמדובר בימי הולדת ראשונים, הם כבר שבועיים בהכנות של "לקראת יום הולדת", וטל מקנאת מאוד. הגננת הציעה לי לצרף אותה ליום ההולדת, אפילו ששלה יהיה רק בעוד חצי שנה. אני מאוד שמרנית בנקודה הזאת ואומרת שיום הולדת חוגגים כשהוא בא, ושטל צריכה ללמוד שיש חגיגות שלאחרים שהן לא שלה. מה הייתן עושות במקרה הזה?

 

[אננס והדרדס]

מה, בגילך ועוד לא העלו אותה כיתה מהגן? ../images/Emo8.gif

אבל ברצינות, אני חושבת שאת צודקת, הרי תמיד יהיו דברים, חגיגות וכדומה שיש לאחרים ולה לא, אז שיעור חשוב זה ללמוד להתמודד עם התסכול והקנאה באופן פרודוקטיבי - אולי לתעל אותו לתמיכה בילדת היומולדת, תוך שמזכירים לה, שעכשיו זו היומולדת של הבת דודה, לבד, וכשתהיה היומולדת שלה זו תהיה היומולדת רק שלה, ולא של אף אחד אחר, שלה בלבד ואז הבת דודה תחגוג לה (הקטן שלי כרגע מרוצה מאד מדברים שהם רק שלו ואין לאף ילד אחר

)

 

[אמא עמיתית]

לא,לא ולא../images/Emo70.gif

לכל אחד מגיע יום הולדת משלו... טל תלמד שיש חגיגות של אחרים,היא תראה אותן בגן,אל תדאגי. את הרי יודעת שאין על ההבעה של הילד כשהכל סובב סביבו,היום המיוחד שלו. יכולה להגיד לך שהאוצר הפרטי שלו כבר מחכה ליום ההולדת שלו,יודע היכן הוא יתקיים,מה יהיה בו,מי יהיו המוזמנים ועוד,הוא ממש מצפה לזה בקוצר רוח.בשניימי השישי האחרונים חגו בגן ימי הולדת משותפים לשני ילדים,הוא ביקש במפורש לחגוג לבד. שהגננת תחגוג לעצמה יומהולדת משותף עם מי שבה לה...

 

[פלגיה]

בגן זה תמיד משותף

אני לא אוהבת את הרעיון, אבל ככה זה. תמיד חוגגים שניים ביחד, והגננת הציעה שהן תהיינה זוג.

 

[אמא עמיתית]

הטלנו על זה וטו אצלנו בגן

<הכוונה היא ועד ההורים>. אצלנו בכלל התכוונו לחגוג לכל חודש יומולדת משותף. מי שרוצה לחגוג יחד,ויש כאלה לתדהמתי

שיבושם לו.

 

[פלגיה]

היה לנו פעם כל חודש במשותף

ואז בדצמבר היו שנים, בינואר היו שנים, והבת שלי ביוני היתה חייבת לחגוג עם שבעה ילדים יחד

. היה נורא ואיום. כאן לא הצלחנו להטיל וטו, מסיבה פרקטית. רוב ההורים מעדיפים לחגוג ביום שישי, ואין מספיק ימי שישי בשנה.

 

[אמא עמיתית]

אז מה עושים?

מוצאים שישי שאין לאף אחד יומולדת<לא משנה התאריך>ושם חוגגים.

 

[אמא של ילדה קוראת]

גם אצלינו בגן עירייה זה משותף (בגן הפרטי עוד

הצלחנו להלחם בזה), אבל מצמידים בדרך כלל 2 כאלה שקרובים בתאריך. אני הייתי מחכה, מסבירה לה שיום ההולדת שלה יגיע, אבל לא מקדימה בכל כך הרבה זמן. ומה תעשי כשיגיע התאריך ותחגגו בבית והיא תשאל למה לא בגן? לא תמיד זה עוזר להסביר, אבל כבר חגגנו לך...

 

[פלגיה]

זאת הבעיה העיקרית

שהיא לא תוותר על יום הולדת במועדו...

 

[אמאשלרננה]

עונה

קודם כל, בתור גננת אני חייבת להודות שהתעקשתי על 2 דברים עם ההורים: אין הורים במסיבה כל ילד חוגג בנפרד ולשאלתך הראשונה, לא הייתי עושה את זה. טל תלמד ותפריד בינה לבין הבת דודה. להסביר לה שלה גם יהיה יום הולדת משלה, להזכיר והלראות לה תמונות מהיום הולדת של שנה שעברה. כמו שהם יודעים להתאפק ולחכות בתור לאמא של שבת, כך גם כאן. ועכשיו עולה לי רעיון, אולי תבקשי מהגננת להקדים את זמנה בקבלת שבת ושהיא תהיה אמא של שבת בתאריך קרוב ליום הולדת של הבת דודה? כך היא תרגיש שיש לה גם תשומת לב וכו'.

 

[פלגיה]

חבל שאת לא הגננת שלנו

אצלנו מתעקשים על יש הורים, ועל שנים (או שלושה ילדים יחד) אימא של שבת זה רעיון מצויין, אבל באופן מסורתי כלת יום ההולגת היא אימא של שבת.

 

[אמא עמיתית]

למה התעקשת על זה?

 

[אמאשלרננה]

כי...

אני חושבת שנוכחות של הורים בגילאים האלו רק מביכה/מפחידה/משתקת חלק מהילדים. לפעמים גם החוגג עצמו נכנס להלם מוחלט ולא עומד בציפיות של הוריו וכשזה רק עם הילדים בגן, מפלס הלחץ יורד. ילד שלא ירצה לשתף פעולה במסיבה שלו, לא יעמוד בלחצים או אכזבה כי אני אדע לקבל את זה ולתת לו להשתתף בחלקים שיותר נעימים לו אבל הורים לא תמיד מקבלים את זה או צריכים לבלוע את הצפרדע ורואים עליהם את זה (גם הילד). מכיוון שיש לי "רק" 25 ילדים בגן, יש לי אפשרות לערוך לכל ילד בנפרד יום הולדת וזה נראה לי חשוב שלכל ילד תינתן תשומת לב אישית ביום הולדת שלו.מכיוון שאין לי מגבלה של יום, כי ההורים לא שותפים למסיבה, אני מחליטה באיזה יום נוח לצרכי הגן ויכולה גם לעשות 2 מסיבות בשבוע כשיש המון ילדים באותו חודש.

 

[אמא עמיתית]

על החלק שכל ילד בנפרד,אני מסכימה

לגביי שיתוף ההורים,אני לא ממש מסכימה כי ההורים רוצים להשתתף בחגיגת יום ההולדת גם בגן ואם הם לא מבינים שהילד יכול להתנהג אחרת במחיצתם זאת בעיה שלהם. תפקיד הגננת להסביר להורים שיכול לקרות מצב כזה ולא למנוע מהם השתתפות בשמחות האלה,ככה לפי דעתי לפחות.

 

[אמאשלרננה]

מה זה בעיה שלהם???

תפקידי כגננת לדאג לילדים כל עוד הם נמצאים תחת חסותי בגן. אם יש הורים שלא יודעים להתחשב ברגשות של ילדיהם כי חשוב להם להיות ולראות בשביל הצורך האגואיסטי שלהם, זה בעיה שלהם. תפקידי למלא את הצורך של הילדים ולראות בראיה כוללת את כל הצרכים של כלל הילדיחם בגן ולא רק של פרט-פרט. לא מעניין אותי הצורך של ההורים (בדיוק כמו מצלמות ואלף דברים אחרים). הכוונה שלי היא לאו דווקא הצורך של ילד היום הולדת אלא גם שאר משתתפי המסיבה. לא מתאים לי שהורים יראו את הילדים המתקשים, חסרי הגבולות , האלימים בסיטואציות של הגן. אני לא צריכה שאחרי זה ירכלו בגינה השכונתית איך דני מתנהג, ומה יורם עושה וכו'. אני שומרת על הפרטיות של הילדים ומדווחת לכל הורה על ההתנהגות של הילד שלהם ולא צריכה עוד תצפיות מהורים אחרים... אבל זו לא הסיבה העיקרית, כמו שכתבתי בהתחלה. ילדים מתפקדים שונה בהיעדר ההורים וצופים מן הצד. להורים יש מקום לחגוג עם הילדים בבית. גם לי נצבט הלב כשלא הייתי בחגיגה של רננה בגן. גם אני בתור אמא רציתי להיות שם אבל הבנתי שזה לא מתאים. בשביל לחוות את הגן אפשר לבקש פעילויות מיוחדות שהגננת או הוועד יזום שלא בימי הולדת. בשישי הבא יש בגני פתיחת ספריה בשיתוף עם ההורים, חודש אחרי מסיבת חנוכה, אח"כ סדנא ביום המשפחה וכו'. יהיו מספיק הזדמנויות לחוות עם הילדים את הגן.הורה שרוצה יכול ליזום פעילות ולהציע לגננת לבוא ביום שישי לערוך פעילות עם הילדים (ספיור בהמחשה, סדנא וכו') מכירה המון גנים שעושים את זה. לא חייבים דווקא ביום הולדת.

 

[אמא עמיתית]

מסכימה לגבי הילדים האחרים

ושוב לדעתי,הורים שלא מבינים את העניין של התנהגות הילדים במחיצתם,בעיה שלהם.

 

[אמאשלרננה]

בעיה שלהם אבל מה הילדים אשמים?

אם ההורים שלהם בהמות, לא פנויים להקשיב לצרכים של הילדים שלהם, אני גם צריכה להתנהג אליהם ככה?

 

[אמא עמיתית]

חס וחלילה

את עושה את הטוב ביותר עבור הילדים. הכוונה שלי היא שאם יש כמה הורים כאלה מה אשמים שאר ההורים שכן מבינים את העניין?למה לא לתת להם להשתתף בשמחה? ומנקודת מבט שלי: אני הורה יחיד לבן יחיד. אין לו אף אחד בעולם חוץ ממני. אם אני לא אשתתף איתו בחגיגה,מי כן? אז יסלחו לי שאר הילדים,הגננת,המטפלות וכל שאר עם ישראל,כשלבן שלי יש חגיגת יומולדת,אני שם

 

[אמאשלרננה]

זה לא עובד ככה

וכמו שאנחנו בתור חברה ואני בתור אשת חינוך מחנכים לסבלנות וסובלנות ולכך שיש אנשים חוץ מאיתנו ומהצרכים שלנו, אנחנו צריכים לפעמים לחשוב על לטובת הכלל. בתור מנהלת הגן, אני החלטתי שלטובת כלל הילדים ,ואותי מעניינים הילדים, אני לא משתפת הורים במסיבה. אפשר לחגוג גם בבית.מלי, את מודעת לזה שלא בכל אירוע בעולם תהיי ליד עמית? בקטע הזה, צריך כבר מעכשיו לשחרר...גם בחלקים שמחיןם וגם עצובים וכואבים - יש דברים שפשוט לא נהיה חלק מזה, אז רק בגלל שעכשיו יש לנו יחסית שליטה, אז אנחנו יכולים להתערב כעולה על רוחינו?

 

[אמא עמיתית]

כל עוד יש לי את אפשרות השליטה

אני אכן אהיה שם,בכל מחיר. את מכירה אותו,את יודעת שסבלנות וסובלנות זה חלק ממני אבל...יש דברים,פרטיים ואישיים שלי שאני מוכנה להילחם עליהם גם במחיר פגיעה של אחרים. לא אחשוב על טובת אחרים כשהם לא מבינים את מהות העניין שילד בן שנה/שנתיים/שלוש והלאה לא מתנהג לידם כמו שהוא מתנהג שהם לא נמצאים.שילכו ויקחו חוג הורות או משהו כזה. מצטערת על הבוטות ובאם דבריי נשמעים קשים אבל בשביל עצמי אני מוכנה לוותר על המון ,בשביל הבן שלי,אני לא מוכנה לוותר אפילו על פירור.