לסאמפל 45, נזכרתי במילה
מהילדות שלי, אמרת חכאכה, ונזכרתי במילה אחרת מהילדות. מילה מאוד יפה שגורמת לי לחייך ואפילו קצת לדמוע כשאני נזכר בה. כשהיינו ילדים קטנים, אז היה לנו כמה וכמה חוויות. אחת החוויות היא, שכשאימי זכרונה לברכה היתה מסיימת להכין עוגה, היה נשאר בקערה מה שנקרא "תלטיע", זה מילה בערבית ספרותית שורש "לטע", קשה לי למצוא את המילה בעברית במדוייק, אבל הכוונה ללקט באצבע את שאירית החומר הנוזלי וללקק אותו מהיד. ואנחנו כילדים נעורא אהבני את התלטיע של החומר של העוגה שנשאר בקערה, אז אימא היתה מודיעה לנו, " תרידון תלטעון ", ואז אנחנו היינו צועקים כן ורצים לקערה. אז היסטוריה ואזה עולם אחר, יש בי הרבה געגועים לאותם ימים. ברוכה הבאה אלינו.