שאלת חברות רגישה

[angelula]

ברור שזה עצוב

ואף אחד לא דיבר על להעניש את הילדה או בעצם בכלל על הצד של הילדה.
עם זאת על בלינדה לשמור על הבת שלה ולעשות את מה שטוב עבורה. חד משמעית.

 

[The Bellinda]

זה חלק מאד גדול מהרגישות שלי בשאלה המקורית

דווקא בגלל שאני מכירה את המשפחה והכרתי גם את האמא והייתי שם בשנה הראשונה הקשה, מאד קשה לי עם להיות נחרצת מולו ולהסביר חד משמעית שהבת שלו פוגעת פיזית (ברמה של סימני נשיכה וסימנים כחולים כתוצאה מהמכות שהיא סופגת). נכון, זה גם מאפיין אישיותי שלי שלא אוהב ליזום מה שאני תופסת כ"עימות" במקרה הזה, אבל הרגישות שלי כאן היא כפולה, ומול הורה אחר כנראה שהיה לי יותר קל להיות נחרצת.

הסיפור כאן מאד עצוב, ולכן גם עלתה התהיה מצידי, איפה עובר הגבול בין הרצון לחבק לבין הסיפור שהבת שלי נפגעת ישירות מאותה ילדה.

(אגב, סתם כי העלית את עניין האחים - אני יודעת שעם אחותה הגדולה יש בדיוק את אותו הסיפור במסגרות שלה. הילדה אגרסיבית, מתעללת בילדות אחרות, בפרט כאלה שנחשבות לחברות שלה, ואף אחד לא עוצר שם את הרכבת מתוך רחמים על הילדה שזה עתה איבדה את אמה. דווקא הידיעה הזאת מחזקת אצלי את התחושה שעם כל האמפתיה, האבא וכנראה גם המערכת, לא מצליחים לכבות את הבערה הזאת ולכן אולי נכון להתרחק בסיטואציה שכזאת, עם כל הצער שבעניין)

 

[moma422]

זה ממש לא נכון, תקראי שוב את התשובות

 

[פרת וחידקל]

השאלה היא אם בכלל טובת הילדה ההיא היא להיות

יחד עם בתך, או בכלל עם "חברות" אחרות מהגן, או שדם לטובתה שלה עדיף לה שיקטעו את האינטראקציה הלא בריאה שכבר יש לה אתן ויעזרו לה לבנות בביה"ס מערכות יחסים מסוג אחר. אני לא חושבת שבהכרח טובתה של בתך מתנגשת עם טובת הילדה.

 

[The Bellinda]

שאלת חברות רגישה

למתוקית יש בגן ילדה שאמא שלה נפטרה לפני כשנה ומחצה ממחלה (כתבתי על זה אז פה). מבלי לשפוט, הילדה צמחה פרא במהלך השנה הזאת - היא היתה אגרסיבית עוד ממקודם, אבל הנסיבות המצערות רק החצינו את התכונות האלה שלה ואבא שלה לא כל כך מצליח להשתלט עליה. אנחנו חברים (המשפחה) - אם כי מהמעגל היותר רחוק. ובכל זאת, מדברים פה ושם, גם שיחות יותר רציניות (ואם ההתנהגות שלה עולה, הוא סוג של לא רואה, ואני לא מנסה לחנך מעבר לזה).
העניין הוא שהיא בחרה במתוקית כשק האגרוף שלה - בשנה שעברה, כשהייתה להם גננת פרווה חסרת עמוד שדרה, זה היה עניין שבשגרה שמתוקית מגיעה הביתה חבולה כתוצאה מעימותים עם אותה ילדה. האבא חושב שזה הדדי (למרות שצוות הגן אמר לו שזה ממש לא הדדי, שהבת שלו באופן יזום מציקה ומכה. את כולם, ואת מתוקית במיוחד, ומתוקית לא מחזירה). ניסיתי לקרב אותה אלינו בשנה שעברה, אבל התעייפתי כי כל ביקור אצלה היה סוחט ממני כוחות מטורפים (אם היא לא היתה חובטת במתוקית, היא היתה מנסה לכפכף את ציפורת הקטנה או לשים לה רגליים במדרגות).

השנה קיבלנו גננת מעולה, שמיד הבינה את הדינמיקה. בנוסף, למתוקית יש עוד חברות אחרות, אחת מהן דומיננטית מאד מבחינה חברתית בגן והיא מגנה על מתוקית מפני אותה ילדה (שעכשיו מתלוננת על זה שבגלל מתוקית לא מקבלים אותה לחבורת הבנות...). התאקלים ביניהן פחתו, בעיקר כי הגננת באמת מקפידה על הפרדה ביניהן, אבל בצהרון - כאילו לא עברה שנה. מכות, הצקות, היא הרימה על מתוקית כסא לפני שבועיים.
אני מודה שאני נקרעת - מצד אחד אני מאד מרחמת על הילדה - בחודשים האחרונים ההתנהגות הקצינה עקב זה שלאבא יש חברה חדשה עכשיו, שהוא הביא הביתה. מצד שני, אין לי עם מי לדבר מבחינת ההורים שלה, והבת שלי נפגעת באופן ישיר מהסיפור הזה.

ביום ההורים שהיה לנו לקראת כיתה א' בגן, הגננת המליצה לי חד משמעית לדרוש שהן לא יהיו באותה כיתה בשנה הבאה, וזה מאד מסתדר לי עם התחושות שלי ממילא. היום בבוקר, במקרה, פגשתי את האבא. והוא אמר לי: אה, טוב שאנחנו נפגשים. רציתי לבקש שנבקש שהבנות יהיו ביחד בשנה הבאה, זה נראה לי רעיון ממש טוב! והלך. ועכשיו אני בדילמה: יש לי כוונות להבהיר בעירייה שאני לא מוכנה שהן יהיו ביחד בשנה הבאה. אין לי ספק שהבקשות שלו יקבלו משקל עודף בגלל הנסיבות של האמא, ולכן אני רוצה להבהיר מראש שאני לא רוצה בשום מקרה שהן יהיו ביחד. ואז...מה יקרה אם הן לא יהיו ביחד? הוא עלול ללכת לעירייה ולעשות בלגן ואז יגידו לו שהלכתי מאחורי הגב והתעקשתי שהבנות לא יהיו ביחד, או חמור מזה - ישבצו אותן ביחד למרות שביקשתי שלא, ואז אצטרך להלחם להוציא אותה מהכיתה?...
בקיצור, מה עושים? אני נקרעת פה. הגננת הבהירה לו במפורש שזה לא רעיון טוב, אני אמרתי לו במפורש הבוקר שנראה, כי למתוקית חשוב יותר להיות עם שתי בנות אחרות, וזה עובר לידו. אני גם מרחמת על הילדה, והייתי רוצה שלו המצב חלילה (טפו טפו טפו) היה הפוך, מישהו היה מגלה כלפיה את מידת הרחמים, אבל אני מודה שאחרי שלפני כמה שבועות ראיתי את אותה הילדה (שלא ראתה אותי) ניגשת בלי שום התגרות למתוקית מאחורי הגב ומול הפרצוף של הגננת של הצהרון פשוט בועטת לה בכל הכוח בשוק, סתם ככה משעמום...ואחרי שאותו האבא במקרה הגיע דקה אחרי כן, והעניש אותה בנוכחותי במשהו שהוא ביטל ביום למחרת (וזאת לא פעם ראשונה), אני די בטוחה שאני לא רוצה את הקשר הזה או האחריות הזאת או שהבת שלי תהיה כר החבטות. יש גבול.

זהו. תובנות?

 

[The Bellinda]

אני חושבת שזה גם לטובתה

כי עובדתית אף ילדה אחרת לא מעוררת בה את אותן האמוציות שמתוקית מעוררת (אגב, פתאום חשבתי על זה שאולי זה דווקא בגלל שהמשפחות חברות ואחותה למשל מכירה היטב את מתוקית ומחבבת אותה. בשנה שעברה אחותה עבדה בקייטנה של הצהרון ובכל פעם שהיא היתה מעזה לשחק עם מתוקית - אוי ואבוי).
אולי באמת זה הכיוון שאני צריכה ללכת איתו עם האבא (פשוט יוצא ששני זוגות ההורים האחרים שגם חברים שלהם עוזבים את האיזור ולא ימשיכו איתנו לבי"ס אז יש לי תחושה שלכן הוא תולה את כל יהבו והרצון להמשכיות חברית דווקא במתוקית, כי כביכול "כל האחרים עוזבים").

 

[moma422]

אני חושבת שבתוך הטקסט די ברורה התשובה

להפריד בין הילדות בשנה הבאה!
את יכולה לנסות לתחזק קשר גם אם הן לא באותה הכיתה, אחה"צ .
והיא עדיין יכולה לכפכף אותה בהפסקות

- כך שהיא לא תצא "מקופחת".

לאבא (אם ישאל - ולא בטוח שזה יקרה בכלל), תגידי שזו היתה המלצת הגננת והצוות.

אני חושבת שגברים קצת שונים מאיתנו ולא סביר (מהתרשמותי מהגברים סביבי) שהוא ילך להלחם על דבר כזה - מה אומר בנזוגך?. לא רואה אותם מתעסקים עם היחסים של הילדים כל כך.

בחופש הגדול תנסי לצנן את היחסים ,בתחילת השנה אפשר לנסות להפגש שוב.

 

[The Bellinda]

בלינדו מסכים איתי שצריך להפריד ביניהן

מתוקף היותו פחות נוכח בבית וכמעט אף פעם לא אוסף אותן מהגן, אין לו כמעט ממשקים עם הגננות ולכן הוא לא מקבל מהן פידבק ישיר אלא רק דרכי.
אני מקווה שאת צודקת, ואולי צריך להפסיק להיות גם לי קצת פחות לא נעים...

 

[moma422]

אבל מה לדעתו תהיה התגובה של האבא?

כמה נראה לו שלאבא יהיה חשוב והוא ילך להלחם על זה?

 

[The Bellinda]

בלינדו הרבה יותר רגיש ממני חברתית

האופציה שנעליב איכשהו את האבא מחרידה אותו בטירוף... (הוא אישית לא היה הולך להלחם על זה, אבל זאת לא חוכמה, אין לו צורך - אשתו {}{}{} נלחמת בשבילו. אי אפשר לדעת מה הוא היה עושה אם לא היה מי שעושה עבורו את העבודה)

 

[בניהו2000]

אני חושבת שפה נקודת המפתח

ברור לך מה נכון.
ואני חושבת שהחשש שלך מהאב של הילדה מועצם בשל הדעה של בעלך.

לפחות אצלי זה כך, מתוך הערכה לדעות של בעלי.

אני חושבת שלפעמים אם שמים את הפוקוס במקום הנכון זה עוזר להבהיר את העניין.

וגם - אומרת בזהירות, כי אני לא מכירה את הסיפור אבל רחמים כלפי האב של הילדה אין לי. הוא אדם בוגר, ויש לו אחריות כפולה על הבת שלו, שאני לא בטוחה כמה הוא מממש אותה. ממה שאת מספרת נשמע שהוא עצמו חסר ברגישות חברתית.
ליבי עם הילדה.

כמובן יתכן שאני טועה.

 

[סמי הכבאי7]

מסכימה

 

[angelula]

בעיני הבת שלך צריכה להיות היחידה שבמחשבה שלך

נכון שמה שקרה לילדה הוא מצער מאד. אבל לא יתכן שהבת שלך תשלם את המחיר. היא עדיין בגיל שהיא תריכה שאמא שלה תגן עליה.יתכן מאד שדווקא כתוצאה מהתרחקות הוא יבין שהמציאות הזו לא יכולה להמשך עוד.
אני הייתי אומרת לו את האמת ולא הולכת מאחרוי הגב ומבקשת גם מהגננת לומר לו את זה. הוא צריך לצאת מהבועה הזו שהוא נמצא בה. זה לטובתו וגם לטובתה. לפעמים באבל מנצלים יותר מדי את הסביבה הקרובה (קרה לי עם חברה קרובה שבעלה נפטר בפתאומיות, בהתחלה בישלתי לה ועשינו לה כביסה וכאלה ואז כשהפסקנו היא לקחה את מאד קשה והתנהגה לא יפה)
נכון שזה לא הוגן מה שקרה לו ושבטח מ א ד קשה לו. אבל זו לא סיבה לגרום לקושי לשאר הסביבה. ובעיני לטובתו צריך לשקף לו את זה.

 

[maysher]

מסכימה עם כולם

ואני חושבת שגם הגננת צריכה לדבר איתו. להגיד שיש לה אינטרקציה לא טובה עם המתוקית ושהיא ממליצה שהם לא יהיו ביחד בבית הספר.
איך הוא לא יודע מה קורה? למה הגננת לא מעדכנת אותו?
בשום פנים ואופן לא לרשום אותם ביחד לאותה כיתה.
בהצלחה

 

[The Bellinda]

הוא יודע בדיוק מה קורה

גם הגננת אמרה לו שהחיבור ביניהן לא טוב, ושהיא חושבת שהוא לא מועיל לאף אחת מהן, ובצהרון כבר שנתיים הוא יודע שהבת שלו מציקה.
ועדיין, הוא חושב שמערכת ההצקות הדדית (בחנוכה למשל, הוא תפס אותי במסיבה ואמר לי שהוא שמע מהגננת של הצהרון שהיו ביניהן בזמן האחרון עוד יותר תאקלים מהרגיל, והוא היה רוצה שננסה לחזק אותן אז הוא מציע שגם אנחנו נעבור לעבוד עם טבלת מדבקות למתוקית, ועל כל יום שהיא לא מציקה לבת שלו היא תקבל מדבקה. באופן מקרי לחלוטין, באותו היום, הגננת של הצהרון סיפרה לי בחיוך רחב שהיא סוף סוף תפסה אותו לשיחה ואמרה לו שהבת שלו הרימה באותו היום כסא על מתוקית ושזאת התנהגות לא מקובלת ושיטפל בזה, כי היא מציקה למתוקית חד משמעית באופן חד צדדי ונמאס לה להפריד ביניהן כל היום...וזאת היתה הפרשנות שלו לעניין).

הוא נתפס במשפט שאמרה לו בשנה שעברה הגננת של הצהרון, שכמו שהבת שלו ומתוקית אויבות טובות (איזה מין אמירה מוזרה!) ככה הן גם חברות טובות. היא התכוונה לזה שיש להן שני מצבים: או שהן משחקות מאד יפה ביחד, או שהן רבות בטירוף. אין אמצע. הוא לקח מתוך זה רק את החלק של "חברות טובות" משום מה...

 

[פרת וחידקל]

קודם כל הערה טכנית - הכתובת שלך לבקשה שלא

יהיו יחד בכיתה היא לא העירייה אלא יועצת בית הספר. לה את יכולה להסביר את כל הסיפור (עם דגש על הבעיה הספציפית בדינמיקה בין שתי הילדות + המלצת הגננת, לא בדגש של "לא רוצה את הבת שלי עם הילדה הבעייתית"). אני מניחה שבהתחשב הרקע של הילדה היועצת תהיה בתמונה בכל מקרה ותוכל להסביר לאבא את שיקולי השיבוץ בלי להפיל את האשמה עליכם.
ואני לא יודעת מה מדיניות בקשת החברים אצלכם בבית הספר, אבל אם אפשר לבקש חברה אחת - אל תשקרי לו ואם ישאל שוב תגידי שבתך ביקשה את X כי היא החברההכי קרובה שלה השנה או משהו כזה.

 

[The Bellinda]

מותר לבקש אצלנו 3 חברים

והם מבטיחים לך לפחות 1 מתוך הרשימה. באותה מידה, מותר לך לבקש עם מי את לא רוצה בשום פנים ואופן להיות על חשבון מקום מתוך ה-3 (ובהחלט יש לי כוונה שהשם השלישי יהיה של אותה הילדה).

אפשר לפנות ליועצת בית הספר עוד לפני השיבוצים לבית הספר?
כי לפי מה שהבנתי, הנוהל הוא שבמאי מקבלים מהעירייה טפסים ובהם ממלאים את שלושת השמות ואז אם יש לך השגות או עניינים נוספים אפשר לבוא לבקש במנהל החינוך דברים ספציפיים כי הם האחראים על השיבוץ.
טעיתי בהבנה?

 

[maysher]

גם אם העיריה תשבץ אחרת

אפשר לפנות לבית הספר ולבקש שיעבירו אותה כיתה (אבל לא את הילדה, את המתוקית)
אנחנו הגענו קבוצה של 10 ילדים ביחד לכיתה א'. במקרה אחת הילדות שובצה בכיתה השניה. למרות שהתקבלו כבר השיבוצים, האמא של הילדה ההיא ביקשה לעבור לכיתה שלנו כדי שהילדה תהיה עם שאר הקבוצה ויום לפני תחילת הלימודים, בית הספר הודיע שקיבלו את הבקשה שלהם והילדה תעבור לכיתה שלנו.
ככה שאפשר לבקש מהעיריה ובהמשך, אחרי שתקבלו שיבוצים (בד"כ יום או יומיים לפני תחילת הלימודים) לבקש דחוף העברה אם במקרה תהיו איתה בכיתה.

 

[The Bellinda]

החשש שלי הוא ששאר הכיתה תהיה "נאה בעיני"

למעט השיבוץ אם אותה הילדה במקרה כזה, ואז נשאלת השאלה אם אני לא מענישה בעצם את מתוקית בכך שאני מרחיקה אותה משאר חבריה הטובים רק בגלל השיבוץ עם אותה ילדה.
או בקיצור, עדיף שמלכתחילה כנראה לא יהיה שיבוץ כזה...

 

[פרת וחידקל]

אז כנראה שזה שונה ממקום למקום

אצלנו בעירייה רק משבצים לבתי"ס והחלוקה לכיתות נעשית בתוך ביה"ס. בסביבות יוני מזמינים לביה"ס את כל העולים לא', לכל אחד יש פגישה קצרה עם אחת המורות, שבה היא אמורהלהרגיש אותו ולהבין מה הרמה הלימודית שלו, כמה הוא משתף פעולה וקומוניקטיבי וכו'. באותו יום גם ממלאים טפסים ואפשר לבקש חבר (אצלנו לא מבטיחים כלום, כי כבר נכוו בעבר ויודעים שההורים מסוגלים ליצור שרשרות בלתי אפשריות (א מבקש את ב' שמבקש את ג' שמבקש את ד'...). אח"כ ממיינים לכיתות לפי המידע מהמורות שפגשו את התלמידים, לפי הבקשות ולפי מידע נוסף אם יש. עם הבכור באמת התקשרתי ליועצת וביקשתי שלא יהיה יחד עם חבר מסוים, בהתאם להמלצת הגננת, והיועצת קיבלה את בקשתי. אני מניחה שהמשפחה של הילדה המדוברת גם תהיה בקשר עם יועצת ביה"ס עוד לפני שנת הלימודים ושהשיבוץ יתחשב גם במה שהיועצת חושבת שיעזור לאותה הילדה.