שאלת התמודדות

net the jet

New member
אפשר גם לענות ? גם אני לא הולכת לחלק מהאירועים...

כמובן שאני לא אומרת לבעלי השמחה שאני לא מגיעה כי אין לי מה לאכול ולא בא לי להסתכל על כולם אוכלים...
אז אני מנסה לתרץ משהו אחר.
אבל בעלי משתף איתי פעולה, ודי מבין שלפעמים פשוט לא בא לי.
לא לכל אירוע אני לא יכולה שלא ללכת, אבל מה שגבולי,( לא משפחה או חברים מאד קרובים ) אני לא שם.
אני בטוחה שזה לא משהו שכל אחד יבין או יקבל. ( לא בטוחה שבעלי מבין ב 100%, כי יחד עם זה אני גם לא מתה על אירועים בלי קשר לאוכל ) אבל כמובן שלי זה מוסיף לעובדה שאני פשוט סובלת ( אולי לא יפה להגיד , כי מי שמזמין לאירוע רוצה לשמח ושישמחו איתו...) אבל בשבילי זה לא פיקניק... גם לא אוהבת רעש, גם אחרי השעה 10 אין עם מי לדבר, כי אני מאילו שמתעוררים לפני 4 בבוקר... וכמובן האוכל. להסתובב ערב שלם ולראות את כולם אוכלים, זה בהחלט לא נעים.
אז מי שלא מבין, אני לא עושה לו חשבון וזהו.
 

GalMilshtein

New member
זה כל כך עצוב לקרא את התגובות, אולי אפשר ...

זה לא פשוט לראות שזה נושא כל כך טעון שלא נפתר עם השנים.
&nbsp
אזכיר ואומר שאני "המתבונן מהצד" כאבא לחולה צליאקי בתחילת דרכו (הקשה אפשר לומר עכשיו).
דבר ראשון והכי חשוב שתדעו, זה כל כך חשוב שאתן נפתחות ככה ושופכות הכל.
זה לא יאמן כמה דברים יכולים לבוא מזה, טובים וטובים פחות.
&nbsp
אני מהנדס מכונות, ובאישיות שלי אדם מאוד פרקטי.
ונראה לי שאפשר לנסות ולצמוח מהנושא הטעון שעלה כאן.
&nbsp
האם יש דרך לפתור את הבעיות האלה?
אני מוכן להשקיע מחקר וזמן כדי למצוא פתרוןן לבעיה.
אם היה מכשיר שנמצא בתיק ובודק את המזון ואומר אם יש בו גלוטן זה היה פותר את הבעיה?
אם היו עושים חמגשית עם מנה שנתן לחמם אותה במיקרו ויהיה בא מנה יפה של הכל ורק צריך לחמם אותה והכל מסודר יפה לאכילה זה היה פותר את הבעיה?
&nbsp
בבקשה תעזרו לי לעזור לו (ולכם)
 

ליטל 89

New member
לדעתי הפתרון הוא רק מודעות

בראיה של מעל 10 שנים בצליאק, הכל השתפר לאין שיעור!! המגוון והאפשרויות... אין להשוות לנסיעות לגן שמואל כל שבוע כי רק שם יש מוצרי מזון כמו לחם ובורקס ורק של אורנים או תוצרת חוץ....

אז לדעתי לחפור לכל מקום, מסעדה קייטרינג אולם אירועים להסביר מה זה צליאק ואיך ניתן לתת מענה.

אישית אני עייפה אחרי 14 שנות הסברה והולכת בעיקר למקומות שיש להם תפריט ללא גלוטן, אבל עדיין מוצאת את עצמי שגרירת הצליאק בהרבה מקומות
 

GalMilshtein

New member
לדעתי הסברה זה לא מספיק

כאחד שנכנס לזה לא מזמן אני זוכר שהתארחה אצלנו מישהי שרצתה, מטעמי בריאות, להימנע מצליאק.
אני זוכר שהשתעשתי עם הנושא וזה נראה לי כלא רציני.
היא ניסתה להסביר אבל אני הייתי אטום מדי כדי להבין אותה ולהבין לליבה.
&nbsp
אולי כפיצוי קיבלתי ילד חולה צליאק

&nbsp
בכל אופן אני חושב שחשוב להסביר אבל צריך משהו נוסף.
אם כי מה שאמרת, שיש שיפור, זה אכן נכון.
&nbsp
צריך עוד רעיונות שיכולו לשפר את רמת החיים עבורכם, יש למישהו?
 

net the jet

New member
יש כמה מכישירם כאלו " בדרך".... עוד לא ברור עד כמה

יהיו אמינים וזמינים מבחינת מחיר.
אבל, זה לא פותר את הבעיה לגמרי...כי...
למשל הלכתי לחתונה עם המכשיר, בדקתי את האוכל, ומצאתי שאני לא יכולה לאכול כמעט כלום... אז מה עכשיו ?
הפתרון הוא כמו שליטל כתבה בהסברה והעלאת המודעות... אבל כמו שהיא כתבה, אחרי אי אילו שנים זה מתיש. וכמו שאני כתבתי קודם באחת מההשתפכויות שלי, לכל החבר'ה שלנו סיפרתי, הסברתי, דיברתי ...בשנים הראשונות. הדגמתי, הבאתי מאפים נ"ג לטעום, שיבינו שאין צורך לרחם עלי ולא חסר דברים טעימים... הסברתי על נושא זיהום משני, ביקשתי, התחננתי, הקפדתי על נשוא החלפת כפות ופירורים ומה לא...
ומה נהיה מזה ? כלום. הרוב לא זוכרים.
מערבבים כפות ( גם כשאני מביאה " אקסטרא" כפות כי יש כאלו שלא מביאים), ומבקשת שכל כף תשאר בכלי שלה..זה לא עובד. לא כולם שומעים, לא כולם זוכרים, לא לכולם אכפת כנראה.
אז אני יכולה להסיק מזה שני דברים: האחד- לא אכפת להם ממני בגרוש.. השני- זה לא בראש שלהם... ( לכל אחד יש את ה'תיק' שלו...)
אני רוצה להאמין שהמסקנה השניה היא הנכונה.
והמסקנה שלי אחרי הרבה שנים היא: אם אין אני לי מי לי. מה שאני לא אדאג לעצמי... לא תמיד יעבוד.
&nbsp
ושלא תצטייר תמונה שחורה, אני אוסיף שיש הפתעות בחיים.
יש אנשים שיצאו מגידרם כשישמעו שאני צליאקית. יקראו, יבררו, יקנו במיוחד ויארחו אותי כמו מלכה.
לפעמים זה אנשים שבקושי מכירים.
ויש אנשים שיעזור, וישתדלו...
אבל יש שלא.. וזה לא תמיד מאיזה רוע או אי רצון. זה פשוט כי כל אחד בסופו של דבר טרוד עם הדברים שלו. וככה הם הדברים.

&nbsp
אז ביום רע, זה נאחס רציני...
וביום שהכל לוקחים בקלות- מתגברים יותר בקלות, ולא נשאר משקע... וזה לא סיפור.
שיהיה מענין
 

kita1000

New member
עשיתי לי מנהג

כנס לבתי קפה על הדרך
מחפשת את מנהל המשמרת
יש לכם משהו נטול גלוטן?
לא? חבל... כי אני והמשפחה שלי לא נבוא לאכול אצלכם
ואין לנונכמעט אפשרויות בסביבה
אבל אם הייתם דואגים לכמה עוגיות שקניתם בשקית היו נהנים מאוד לשבת פה.
בסוף זה יעבוד...
 

GalMilshtein

New member
עוד אחד יותר טוב

http://tellspec.com/
&nbsp
ויש עוד הרבה כשמחפשים
&nbsp
אבל כולם בפיתוח.
מה שמנחם זה שאם כל כך הרבה מנסים חלק חייבים להצליח

בקיצור בקרוב אצלנו
 
גם אני מצטרפת למבינים ולמזדהים

אבל... הגישה שלי קצת שונה.

בהתחלה גם אני הייתי מתאכזבת ונפגעת ולפעמים גם מעבר. גם אני מצאתי את עצמי באירועים שלא היה לי בהם מה לאכול והיה נראה שמסביב לא מבינים, אבל עם הזמן למדתי כמה דברים:

* לא לחשוש לשאול ולבדוק - אנשים לא תמיד זוכרים, לא לכולם יש זיכרון כמו שלי ולפעמים לא דואגים לאופציות בשבילי פשוט כי לא זוכרים! והספיקה לי פעם אחת לראות את הבעסה בפנים של מי שהזמין אותי לחגוג במקום שאין בו אופציות נטולות, ונזכר רק כשהיינו במקום, בשביל להבין שגם בשביל הצד השני כדאי שאני אזכיר ואשאל.

* אופציות כמעט תמיד יש - גם אם לפעמים המנות המוצלחות יותר הן אלו שאסורות, בלא מעט מקרים אפשר להסתדר. אז פיצות ופואקצ'ות לא, אבל באירועים כמעט תמיד אפשר להסתדר עם הסושי בקבלת הפנים (למי שאוהב) ועם דגים ובשרים "בלי תוספות" , ולפעמים יש הפתעות נוספות.

* כפי שצוין כבר, המודעות עלתה, ואני חושבת שיש מקום להיות עם ציפיות גבוהות. את הבעיה של אלו שחושבים שהם יודעים מה זה גלוטן אפשר לפתור - כתבתי בהודעה נפרדת שאני מעדיפה לשאול על המרכיבים ספציפית ולא על גלוטן, ועד כה זה דיי הצליח לי. על מנות חשודות אני שואלת אם מכילות קמח/רוטב סויה/אבקת מרק וכדומה. ככה הסתדרתי במקומות שהמילה גלוטן התפרשה כסינית, אבל על השאלות האלו ידעו לענות לי. למדתי גם לחפש את מי שמבין, כי לא כל מלצרית יודעת (במיוחד באירועים), ולא תמיד בא להם באמת לברר אז הם אומרים שביררו וזה כן/לא מכיל ולכו תדעו אם זה נכון או לא.

אני דווקא לא אוהבת שמכינים לי במיוחד מנה נטולה, כי התוצאה של מקרים כאלו לפעמים היא מנה יבשה ולא מושקעת, מה שנובע או בגלל חוסר הבנה או כי חוששים לזיהום משני בצורה מאוד מוגזמת (שמעתי כבר מלא מעט אנשים, כולל בתחום האוכל, שלפי מה שידוע להם נדרשים כלים נפרדים כמו בכשרות אחרת זה מסוכן). לצד זאת, בפעם היחידה שקיבלתי מנה נפרדת בחתונה שהוגש בה אוכל בבופה, המנה הייתה מורכבת ממנות שהוגשו בבופה, מה שקרה זה שהחתן והכלה רצו לחסוך בשבילי את השאלות והבירורים (מתוקים♥).

בנוסף, אני גם לא אוהבת שעושים מזה עניין,במיוחד כשמדובר באירועים המוניים שכוללים אנשים שלא מכירים אותי. זה בעיקר מביך אותי וגם יוצר מצבים לא נעימים במקרים של חוסר מודעות (כמו המקרה שסיפרתי עליו היום, שלא הסכימו להגיש לי סלט עם חומץ בטענה שחומץ מכיל גלוטן). מהצד השני, כמו דנה ואחרים אני נמנעת מלהגיע למקומות שאין בהן אופציות בשבילי, ומקפידה מאוד על הכלל שבזמנו אלפקה שיתפה בו - הפשרות של היום אלו הנורמות של מחר. אם היום נסכים לשבת ולהסתכל על כולם אוכלים, מחר זה כבר יראה מובן מאליו ולא יחשבו בכלל להתחשב בנו.
 
למעלה