שאלת השבוע...

[אניהו]

שאלת השבוע...../images/Emo35.gif

שאלת השבוע שלי הפעם תיהיה מעט שונה. היא תהיה חלק ראשון ממשהו שאני חייב להעלות פה. משהו שחי בי המון זמן. פה ובפורום רייקי כי פורומים אלה הם נורא אמיתים וכנים ותומכים ומאוחר יותר...אם משאלתי תוגשם אז אולי גם בעוד פורומים שעוסקים בנושאים דומים. כשהייתי בפרו, שלשה ימים בלבד אחרי הנחיתה, יצאנו אני וחבר ממועדון. השעה היתה שש בבוקר ובפרו זה די נפוץ שבכל שעות היום מסתובבים להם ילדים עניים ומוכרים ,כביכול, בכל מחיר כלשהו, סוכריות. הם קונים חבילה שלמה נגיד בחצי דולר ומוכרים יחידות למי שרוצה בכל סכום שנותנים להם. אחת הילדות ניגשה אלינו והציעה סוכריה. העיניין הוא שלא היה לנו כסף - דווקא מכיוון ששלוש שעות לפני קנינו לכמה ילדים באותו מתחם בדיוק אוכל. זה לא עיניין של טוב לב - כל אחד היה קונה להם. זה זול וזה שווה את המבט שלהם בעיניים אחר כך. בכל אופן...לילדה הזו היה מבט שרוף. אחר. כשהיא הבינה שאין לי כסף היא לא הרפתה. שוב עניתי שאין לי - כי באמת לא היה - ואז זה קרה. לעולם אני לא אשכח את הדמעות האלה. מעולם לפני לא ראיתי דמעות כאלה זולגות מעיניים של ילד!! היא בכתה בהיסטריה. היא בכתה כאילו שבאמת אין לה מחר. היא בכתה מעצב...הרבה עצב. החלפנו מבטים. אני רכנתי אליה. ילדה כבת 6 בערך. מלוכלכת וכהת עור, כמו כולם. אבל באותו רגע היא היתה שונה. היא לא היתה עוד ילד עני ברחוב...היתה לה ממש נשמה. היו לה חלומות על בית ברביות ועל סדין נקי. על קיבה מלאה ועל משחקים של ילדים. ואני רוכן מולה. מנגב לה את הדמעות הכי גדולות בעולם ונבוך. חתיכת נבוך... הסוף של הסיפור אופטימי יותר. החבר שלי מצא ממש במקרה מטבע של שני סול בכיס. הילדה נירגעה ואפילו חייכה...שני סול זה הרבה ממה שהיא ציפתה לקבל ואצלי זה נחרת בזיכרון. יומיים לפני ששבתי לארץ. ברחוב הכי ראשי בבואנוס איירס ראיתי את זה שוב. הפעם ילד...כל כך יפה. כל כך ילד. עומד בטפטוף קל של גשם. יחף. מלוכלך וחסר כל תקווה. מבלי שהוא ניגש אלי הוצאתי כמה מטבעות ונתתי לו אותם, מנסה שלא להיתקל במבט השרוף שלו. השורף שלו. כשזה קרה ישבתי וחשבתי על המצב שם בארגנטיה. על מה שהוביל את מה שהוביל את מה שגרם לכך שילדים הם רעבים.יחפים ובעצם עושים הכל חוץ מלהיות ילדים. ונשבעתי לעצמי שאני אעשה הכל כדי שפה זה יקרה. אני באמת באמת מתכוון לכך ומוכן להקריב המון מזמני ויותר מזה - על מנת שאנשים יבינו כמה זה חמור. על מנת שילדים , באשר הם, יהיו ילדים. מעולם לא התיימרתי להיות מה שאני לא. לא חיפשתי טפיחה על השכם ולא מי שיגיד לי "כל הכבוד" וגם עכשיו לא!!!! אני מחפש אנשים שמאמינים. אנשים שמאמינים שאפשר , על ידי קצת כנות. על ידי מילים נכונות ועל ידי שיתוף פעולה , מן הסתם של המון גורמים ולא רק אניהו אחד או חמש, ושכל אילו יניבו בסוף את מה שאנשים חושבים עליו אבל מבטלים אותו כי "זו מציאות" או "כי חלומות זה לילדים". תקראו לי ילד. תקראו לי חולם או איך שבא לכם. תגרמו לי או - להפסיק להאמין. או להאמין באמונה שלי. בחישוב מהיר אני חושב שניתן להגיע לעשרת אלפים אנשים לפחות בכל פורום תפוז. אם 10 אלף אנשים יקבלו רעיון מסויים אז לפחות עוד 30 אלף - חבריהם או משפחה...ושוב, כאלה שמאמינים!! - יקבלו את זה. זה יכול להתפשט וזה יכול להצליח. או...כמו שאמרתי...תוכיחו לי שאני טועה וחוץ מחמש דקות של מכתב מכל הלב ומעט אכזבה אני לא אעלה את זה יותר. תענו לי על שאלת השבוע שלי..... מי מאמין??????? אניהו. חולם או...שואף.

 

[ה מוזה]

דון קישוטים חולמים ונלחמים ב..?

הפעם אין לי תשובה רק אנספור שאלות "על מנת שילדים , באשר הם, יהיו ילדים" ואיך הם יהיו ילדים מול טלביזיה שמקרינה תמונות אימה מפיגועים? ואיך הם יהיו ילדים כשהם קוברים חברים ? ואיך הם יהיו ילדים כשהם מוכים ומוקפים אלימות קשה ? ואיך הם יהיו ילדים כשהם רעבים ? ואיך הם יהיו ילדים כשאבא מובטל ואמא בוכה ? ואיך הם יהיו ילדים כשאנחנו כבר לא ? "כל שנבקש לו יהי" מוזה. שרוצה להאמין .

 

[dance of life]

אני מאמינה

בכוחם של אנשים לשנות את העולם בעזרת הרגש והאמונה אנשים כמוך, שרואים ילד מדהים אך תמים שכזה ומחליטים שמשהו חייב להשתנות. אני מאמינה, כל יום בכל שניה. "כל שנבקש לו יהי".

 

[קשת של צבעים]

הכי טוב זה להתחיל בקטן..

אומנם החלומות גדולים אבל כדי שיוכלו להתגשם צריך לשים לב לפרטים הקטנים. אני גרה בשכונה בה מאוד קשה לילדים לחיות, לשמוח ויוצא לי כמעט כול יום "לאמץ" אלינו ילד ילדה לפעמים אחים לפעמים חברים מי שרוצה להיות איתנו לשעה שעתיים אחרות, לדקות בהן אני מתייחסת בחום כמו אל ילדי מקשיבה מחבקת ונותנת ממה שיש לנו בפנים. צריך פשוט להוריד מבט לגובה המתאים ולחלק אהבה - היא לא עולה כסף אך שווה המון.

 

[פעמון הרוח]

הילד שבך והילד שמולך:

"אני משער שכל הילדים חוננו במידה זו או אחרת במגע קסמים, ובדומה לעדשה חיה ומופלאה חוננו רובם בכושר למקד את האור אל המקומות הקודרים והאפלים ביותר... אולי הדבר קשור ברעננותה של הילדות, או אולי משום שהזוהר טרם דהה בהם, אך הם מסוגלים - אם אך ניתן להם שמץ של הזדמנות, - לפצח את קליפת החיים הנוקשה ביותר. ובשעה של מזל נדיר הם עשויים למוטט את כל אותם מתרסי המגן שהוקמו בקפידה רבה כל כך במרוצת שנות חיים" (מתוך "מר אל כאן אנה"/פין) אביא שתי התייחסויות לילד: - הילד שבך והילד שמולך. * לרבים מהמבוגרים הילד הפנימי הלך לאיבוד... הוא שם, אך הם לא מודעים לו ודוחקים אותו למקום אפל ומרוחק... חלקם לא דחקו אותו לשם באופן מקרי... אולי חבוי בו כאב? ילד פנימי שנפגע בעבר הוא מקור עיקרי לאומללות אנושית. מתוך מודעות וחשיפת הילד שבך,ניתן לשחרר את הכאב כגל שמשאיר אחריו חוף לבן שלו ונקי, ולגלות את הקסם שברגע, בצליל, בשיר הפנימי, ובפעימות הלב. לגלות את הקסם ברוח המכוונת את אבקני הפרחים, ואת קסם הגילוי של כל חוש בהתפעמות נפלאה! * רבים מהילדים שממול נמצאים במסגרת לא תומכת, רבים מהילדים שממול סגורים בבתי חולים במקום לרדוף אחר כדור בחצר, רבים מהילדים שממול זקוקים לדברים פשוטים כמו חיוך, חיבוק, מילה טובה, הם רוצים שיקשיבו להם, הם רוצים שיאהבו אותם ויעמדו לצידם. מכאן שההתייחסות לילד שבנו היא בדרך הרוח ואילו ההתייחסות לילד שממול היא בדרך המעשה. ובכך - אני מאמינה!

 

[אניהו]

אני אסביר

למה אני מתכוון... בספרים כגון האלכימאי ובדולינה וכאלה ישנה מגמתיות חוזרת של "לך בעקבות החלומות שלך". יופי. נחמד ואפילו יכול להיות פרסומת טובה...אבל כמו שאמרה מוזה - איך נאמין כשיש פיגועים ואיך ילדים יהיו ילדים כשילדים הופכים בעל כורחם להורים לפני הזמן ושלא נדע...?? כשיש צייד ביער אז הברווזים לא עפים באויר עם מטרות מצויירות על הישבן וצועקים "אל תירא בי" כי בקרוב הם יהפכו לארוחת ערב והמבין יבין. זה ציטוט חכם שמסביר שאולי לא צריך לנסות דברים בכוח. שאולי אם נניח לצייד ללחום עם עצמו - ננצח!! ופעם כשנסעתי באוטובוס עלו כמה חביבים בני שש עשרה, עולי חבר העמים והתחילו לעשות בלאגן. הם ירדו על אנשים והעליבו וצעקו ו...כולם שתקו. אף אחד לא עשה כלום כי כולם פחדו ואני...אני רק הגברתי את הווליום של המיני דיסק. בסוף הם ירדו ואז המבט שלי הצטלב עם אחד מהם...הוא חייך בשיא הבוז ואצלי בפנים הכל בער. חייב הייתי לאגרף את יד ימין ולהעיף לו 2 שיניים אבל...במקום זה ירדתי איתם. בתחנה שאני לא ממש מכיר וקראתי להם. הדם שלי זרם - מפחד - במקומות שדם לא מגיע אליהם בדרך כלל אבל ניגשתי. הצגתי את עצמי ושאלתי אותם כמה שאלות. עד מהרה ישבנו כולם על הדשא והבהרתי להם מה ולמה ואיך אפשר אחרת. היתה הקשבה. היה שיתוף פעולה...רק מילים. רק מילים היו לי ובעזרתן ניצחתי את הניצחון הקטן שלי. ופעם שוחחתי עם נערה בת 17 שהיתה במשקל עודף. כשהיא היתה בת 11 היא התחילה להשמין ומכיוון שזה לא מקובל,כביכול, להיות שמן - אז היא לא התלבשה יפה. ולא התאפרה...כשהגיע הגיל כמובן ורק המשיכה , מתוך עצב מסויים וניכור,לאכול. אם בגיל 11 , כשהבעיה צצה , היו לה חברים עם מודעות לקבלת השונה ועם אופי - עד כמה שאפשר לבקש מנערים בני 11 או 12...בכל אופן אם היתה תרופה מוקדמת למכה...היא היתה מבינה שאפשר גם ככה ואולי אפילו היתה אוכלת פחות יחסית ואולי אפילו בגליה...מתאפרת ומלבשת כי יש כאלה גברים - אמרתי לה - שנמשכים למלאות. שטחי מעט אמנם אבל בסוף הרי בזב מדובר. באהבה. העינין הוא לא לשאול למי יש אמונה בבלתי אפשרי. העיניין הוא להבין עם מה אני יוצא למלחמה הזאת שלי. אם תהיה פה מודעות ועירנות ושיתוף פעולה אני אכתוב את מה שאני חושב שצריך לעשות כדי לשנות. זה מתחיל בנו...באושר פנימי ולו הקטן ביותר. זה ממשיך לסובבים אותנו - כי אושר יכול לדבק!! ואני לא מצוטט מספרים כעת ואני לא מושפע מאף גורו. זה הרבה יותר פשוט ממה שזה ניראה ואם...ראבאק...אם היינו עושים את זה לפני חמש שנים אז אולי לא היינו מגיעים למצב שיש אמא בוכה ואבא מובטל ובכלל....חבל על הרבה דברים אבל יש מציאות ואיתה צריך להתמודד ואותה חייבים לשנות. אולי לאט לאט זה יסחוף אנשים וכשיהיו מספיק אנשים שמאמינים. שיש להם זמן וכו'...אולי אז גם נצא עם זה כי צריך לדבר עם אנשים פנים מול פנים. נכון שאם נאמין לא נשנה את העולם. אבל אם נאמין ונרצה ונעשה את כל אילו בתשוקה אז המזל יאיר לנו פנים וזה כבר הוכח. אי אפשר לחיות ללא תקווה וללא אמונה אבל ניראה שבארץ אנשים מתחילים להבין אחרת וחבל. אני מודה לכל מי שענה וממתין לשאר התשובות. אני טווה במוחי את הדרך ואני מתפלל לאלוהים - וכל אחד והאלוהים שלו - שיעזור עם זה כי אולי זה בנו. אולי זה באמת בנו!! אניהו. מפרשן אבל במעט בלגאן...

 

[אין ייאוש בעולם]

"אני מאמין באמונה שלמה...

בביאת המשיח אני מאמין ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו!" ...

אניהו... אני אוהבת, אבל ממש אוהבת איך שאתה כותב!!

 

[שיריה]

גם אני מאמינה באמונה שלמה../images/Emo13.gif

בביאת המשיח, ואחכה לו. ואעשה צעד ועוד אחד שיקרבו את בואו. ואמשיך להאמין תודה לך אניהו, על התזכורת...

 

[מושיט לך יד]

נקודת מבט שונה...

אינך יכול לטפל במחלה עם הסתכלות נקודתית. כמו שלעיתים ברפואה מסתכלים על בעייה מקומית בגוף חולה, מאשר להסתכל על התמונה הכוללת. צריך לחשוב איך לשנות את התמונה הכוללת, שהתסמונות הסופיות שלה זה ילדים רעבים, מלחמות ואלימות. צריך "לטפל" בכל העולם. ולא רק לעזור לאותם ילדים רעבים, למרות שעזרה כזאת היא מבורכת. אבל אם לא תשנה את העולם תופעות כאלה יצצו במקומות אחרים ובצורות שונות. אני מנסה לחשוב פרקטית איך אפשר לשנות את העולם. וחשבתי על רעיון, שהוא בר ביצוע תיאורתית. אך בנתיים לא ממש מעשית. ישנם באנשים אושר. ולכל אחד יש מידה כזאת או אחרת של אושר. אדם עם הרבה אושר יכול בד"כ גם לגרום לאנשים סביבו להיות מאושרים. כלומר, יש איזשהיא מערכת של אנרגיית אושר בין אנשים. תקרא לזה אור אם תרצה. יש כמות מסויימת של אור באדם מסויים. ויש כמות מסויימת של אור במספר של אנשים או במדינה שלמה. לו היית יכול למדוד את כמות האור שיש באנשים... אז אנשים שיש להם מאט אור היו אולי מנסים לשפר את כמות האור שלהם. וכנ"ל לגביי מדינות. בידיוק כמו המדד של המטבע. לדעתי כאשר תכניס מדינות לכזאת מערכת של "מדד אור", אז באופן תיבאי המערכות של המדינות ישאפו לשפר את המדד אור שלהן. איך מודדים את האור? זאת שאלה טובה. אולי גלים אלקטרו מגנטים מהמוח? אולי סוג אחר של אנרגיה שהמדע עוד לא ממש גילה? או שבכלל לא ניסה לגלות? אתן לך דוגמא... ראיתי אדם שמדד את המוליכות האלקרטו מגנטית של אדמה במדינות שונות. לטענותו במדינות שיש יותר סיכסוכים ומלחמות המוליכות של האדמה הייתה פחותה. גאות ושפל, השדה האלקטרו מגנטי של כדה"א. יש לדברים האלו השפעה על המוח שלנו. ואולי מזה אפשר ללמוד יותר. לדעתי זאת הדרך לשפר את העולם. את צריך איזשהוא בסיס מדעי, פרקטי. יהיה מאוד קשה לגרום לאנשים להאמין במשהוא שהוא לא האמונות הנפוצות, המבוססות וממוסדות בימינו.

 

[יוּני כמו החודש]

אמונה...

"אני לא מאמין בסוף רגוע אני לא מאמין שיש סוף קל אני לא מאמין בסוף של עצב אני לא מאמין בסוף בכלל אני לא מאמין שיש לי דרך אני לא מאמין שהיא אחת אני לא מאמין שיש אחרת אני לא מאמין בזה בכלל יש אהבה טובה לנצח והיא מכה בי לפעמים והיא מראה לי את הדרך כשאני אבוד בפנים יש ימים טובים של אושר הם מביאים איתם תקווה אז גם אם לפעמים זה חושך יש אור שמחכה לי הוא מחכה לי בפינה אני לא מאמין בסוף של מוות כי יש עוד כל כך הרבה לחיות אז גם אם זה נראה שרע לי אני לא מאמין באשליות יש אהבה טובה לנצח..."

אני, כמו דניאל סלומו שכתב את השיר, מאמינה בדבר אחד ויחיד- באהבה

אני מאמינה שאם יש אהבה יש או יהיה הכל בחיים... תאהבו ותחלמו...

שלכם, יוני

 

[מ י ק י לתמיד]

אני מאמין...

מאמין ביכולת האחד לחולל שינוי לעצמו ולסביבתו הקרובה... מאמין ביכולת הקולקטיב לחולל שינויים קוסמיים... מאמין בטוב לבם של האנשים וביכולת לשנות אם רק מאמינים... אני איתך... אחריך... אפשרי...

 

[אניהו]

מממעניין

לא רע אנשים. אני עוקב ולומד. אני מבין שיש פה אמונה. יפה. כמו שחשבתי. ולא התכוונתי לעזור רק לילדים...התכוונתי למנוע ממצב קטסטרופלי להגיע עלינו חס וחלילה. הילדים זה חלק מהעיניין... צריך לגרום לאנשים לחייך. להאמין. לגלות סובלנות אחד לשני. להירגע ולהיות..לפחות בשלב הראשון - יותר נחמדים. זהו בינתיים. אניהו. ממשיך לעקוב

 

[stagadam]

גם אני...

מההיכרות שלי איתך אני חייבת להגיד שאני מאמינה בכל הלב ברעיון שלך. אשמח לשנות פה כמה דברים... אולי לעשות טוב לכמה אנשים... אפילו אם אצליח להעלות חיוך על שפתיו של ילד אחד, עשיתי את שלי... קבל ח"ח על היוזמה ו...אני מאחוריך....

 

[נ ר ה ל י ל ה]

אני ואתה נשנה את העולם...

אוהבת את הגישה שלך , עידן . שמחה שלמרות הכל אנחנו עדיין חולמים ומאמינים בעולם טוב יותר . ואנחנו יכולים . כל אחד ואחד מאיתנו יכול. אנחנו לא יכולים לחולל מהפכה בין לילה. עלינו פשוט לומר את הדברים ולתת להם לחלחל . השינוי יבוא דרך המודעות והאמונה. השינוי כבר התחיל בזה שאמרת את הדברים. אני מאמינה באמונה שלמה...

 

[חיה 36]

אני מצטרפת...

אמונה ורצון... אניהו אכן הבעיה הזו מוכרת לי... ראיתי ועברתי מחוה דומה בטורקיה.. ממש כמוך,,,

 

[שיריה]

אניהו (וכולם)

חשבתי על מה שכתבת, ושמתי לב לשני דברים שנראים דומה אבל בעצם הם שונים... מצטערת להרוס את התמימות אבל, גם אני כמוך פגשתי את אותם ילדים. קראו להם צוענים. הם לא הפסיקו לרדוף אחרנו ולהציק לנו גם אחרי שנתנו להם את מה שהם ביקשו. המבט השרוף בעיניים היה מבט ממזרי. ואני מאמינה שגם הדמעות של אותה הילדה שפגשת היו דמעות לא של צער אלה של מניפולציה. שלא כמוך, אני קשה לי להאמין שהילדה הקטנה חלמה על סדין נקי ומטה חמה, מאמינה שחלק גדול משאיפתה זה להביא יותר כסף לאמא ובזה להוכיח היא מוכשרת. ואני גם לא כ"כ בטוחה שאין להם מספיק כסף (תחשוב כמה אנשים עוברים לידם כל יום...) אני לא חושבת שהם ילדים רעים, פשוט מאוד לזה הם נולדו. לתוך התרבות הזאת. והם לא מכירים שום דבר אחר. כדי לשנות תרבות צריך משהו מבפנים שיחליט שמשנים... אני לא יכולה לשנות תרבות של צוענים. הדבר השני שעליו חשבתי, הוא מה שכתבת... "ונשבעתי לעצמי שאני אעשה הכל כדי שפה זה לא יקרה" מה קורה פה בישראל ? אולי אני תמימה,או שלא הסתובבתי מספיק בארץ (ואני מבטיחה שהסתובבתי הרבה ) אבל למרות כל המצב הכלכלי הקשה, ולמרות המיתון, עוד לא ראיתי פה ילדים שמסתובבים ומקבצים נדבות. וגם לא כאלה שמחטטים באשפה. הסתובבתי בשכונות מצוקה, אפילו גרתי בבית-שאן, ומתוך כך ההיכרות שלי עם שכבות חלשות, אני לא מאמינה שיש אנשים בישראל שסובלים מחרפת רעב... תגיד : "בחייך, תפתחי ת'עיניים..." אבל אני זוכרת ריאיון טלוויזיוני עם אחת המשפחות ש"מתחת לקו העוני" הבית שלהם מטופח והצרה הגדולה היתה היא שלאם לא היה 10 שקלים לתת לילדה כדי שתצא לעיר. הילדים לא רעבים, הם לא כמו כולם.וזה עצוב כשלעצמו, אבל הם לא רעבים. ב"ה יש אירגוני חסד,ואירגוני רווחה, וגמ"חים. ויש אנשים טובים ויש עזרה. מה שכן חסר מאוד בישראל, הוא אפשרות התקדמות שווה לכולם, לילדים הקטנים האלה שגרים בעירות פיתוח ושכונות מצוקה. אין להם אפשרות התקדמות שווה. ויותר מזה, אין להם "דחיפה" מצד המשפחות שלהם לממש את הפוטנציאל שלהם. מה שאני מאמינה שאפשר לעשות, בשביל שאותם ילדים יקבלו הזדמנות שווה, הוא לחנוך אותם, לעזור להם לפתח את הכישרונות שלהם, ללמד אותם להוציא מעצמם את הכי טוב שהם. יש כאלה מתנ"סים ואירגונים... אבל לא מספיק. ואני מאמינה שאפשר

 

[אניהו]

לא רק ילדים..

אתם חייבים להבין שאת מה שכתבתי לא כתבתי על ילדים בלבד. מה שגרם לי להרגיש שחייבים ללכת בדרך אחרת זה המקרה עם הילדה. מה שגרם לי להאמין זה מה שאני אכתוב מיד אבל... לא מדובר בעזרה לילדים ואגב,אנחנו לא נגיע אולי לילדים רעבים אבל יש שני ילדים בני חמש. אחד הולך עם יק חדש לבית ספר ואוכל כל יום ארוחה חמה אחרת והשני אוכל לחם וממרח והולך לבית הספר כשמתחשק לו בערך כי הרבה אין לו מה להציע...ואני דורש שויון. אני לא יוצא לשנות את העולם. אני רוצה שאנשים יבינו. יטמיעו. יחייכו. יאמינו ואז זה יתגלגל לבד. כבר ניסיתי את זה על מספר מצומצם של אנשים והתגובות שקיבלתי היו מופלאות. עידן.

 

[לעיתים ירח]

מאמין (בעצמי...)

Believe Written by: Lenny Kravitz/Henry Hirsch I am you and you are me Why's that such a mystery? If you want it you got to believe Who are we? We're who we are Riding on the great big star We've got to stand up if we're gonna be free yeah If you want it you got it You just got to believe Believe in yourself 'Cause it's all just a game We just want to be loved The Son of God is in our face Offering us eternal grace If you want it you've got to believe 'Cause being free is a state of mind We'll one day leave this all behind Just put your faith in God and one day you'll see it If you want it you got it You just got to believe Believe in yourself 'Cause it's all just a game We just want to be loved The future's in our present hands Let's reach right in Let's understand If you want it you've got to believe yeah If you want it you got it You just got to believe Believe in yourself yeah 'Cause it's all just a game We just want to be loved