שאלת המשך

Mad-DawG

New member
שאלת המשך

בהמשך לספרי הנוער ששאלתי בעמוד הקודם, במידה והכיוון של משיכת הנוער לקריאה הוא קריאת משהו עדכני יותר כפי שהומלץ כאן, האם יש למשכו ע"י ספרים כדוגמאת "חוכמת הביגלה"? איזה ספרים מודרניים יותר הייתם ממליצים לבני הנוער לקרוא? (ומי שלא מבין את ההקשר, מוזמן לקרוא את השרשור בעמוד הקודם)
 
אני ממליץ לבני הנוער

אני ממליץ לבני הנוער לעולם לא לקרוא את מה שממליצים לבני נוער לקרוא...
 

Mad-DawG

New member
אז

דלג על משחק הפוך על הפוך בו אני שואל אותך ´מה אתה לא ממליץ לבני הנוער לפתוח בו?´ ונגיע לבקשתי להמלצה ממך, מה כן?
 
דיוקנו של האמן כאיש צעיר

דיוקנו של האמן כאיש צעיר (ג´ימס ג´ויס), אמריקה (קפקא), אבשלום אבשלום (פוקנר), המבול, באש ובחרב, פאן וולודיובסקי (סינקביץ), זקני בית הספר בוילבאי, דון קאמילו (לא זוכר את שמות המחברים), עול ימים, אידיוט (דוסטוייבסקי), ברלין אלכסנדרפלאץ (אלפרד דבלין), כה אמר זרטוסטרה (ניטשה), האיליאדה והאודסיאה (הומרוס), פאן טדאוש (אדם מיצקביץ), פרחי הרע (בודליר), ייסורי ורתר הצעיר, פאוסט (גתה), גן הדובדבנים, השחף (צ´כוב)... ועוד... ועוד... ועוד... אבל אני מדבר על בני נוער כמו שהיו בזמני... וגם אז לא היו רבים כאלה
 

Mad-DawG

New member
הצגת רשימה קשה

תודה לך על הרשימה. הנוער שהיה בזמנך שונה מאוד מהנוער שמתחנך כיום, הספרים שציינת לא נקראים בקרב בני הנוער ואלה שכן קוראים הם מעטים ולא מייצגים חתך נוער כלשהו. בנוסף לכך, הספרים שהצגת לא נקראים (לרוב) גם בגילאי הצבא שלנו. בעמוד הקודם דנו בספרים שימשכו אליהם בני נוער לקריאה, לדעתי הרשימה שציינת לא תמשוך נוער בראשית קריאתו להמשיך לקריאה, אלא אם כן יווצר חיבור מיוחד במינו בין הקורא לתוכן. הם אינם ספרי "מתחילים" כפי שקראו להם בעמוד הקודם. חלק מהספרים שציינת, כמו לדוגמא ´כה אמר זרטוסטרה´ של ניטשה אינם קלים להבנה עמוקה של דברים. בדוגמה שציינתי, ניתן לראות זאת בבירור מפרק 10 ואילך שם הבנת הדברים קשה ולאו דווקא לנוער אלא גם לגילאים מבוגרים יותר. (כמעט כל כולם של) הספרים שנתנת הם דוגמאות טובות מאוד לספרים נצחיים, שיקראו לאורך שנים רבות, אך אני מסתייג מהמלצתך לבני הנוער. וכדי לחדד את אמרותי, כפי שאני רואה זאת, והרשימה שהבאת היא דוגמה טובה להמחשת הנקודה שלי, בני הנוער של היום הם אינם הנוער של ´פעם´ ואני מתייחס כרגע רק לקריאה. הנוער מקבל את תפיסתו על מורכבותו של העולם ממקורות אחרים מספרים (לרוב) ועולות לפניו שאלות רבות יותר, הוא בררן יותר, ספקן יותר, אך יחס השאלות שהוא מגבש לעצמו הוא קטן יותר ממספר השאלות שעולות לפניו, וע"כ חלקים רחבים מבני הנוער מבולבלים ואובדי השקפות מגובשות. אני מתנצל שגלשתי לנושא, אפסיק זאת ואחזור לנושא, על איזה ספרים אתם ממליצים שפונים לבני הנוער עם מסרים סמויים ערכיים אך שנכתבו בשפה מודרנית שלא מעלים במילים ´גבוהות´ וניתנים להבנה עמוקה גם ללא ספר שמנתח ספרותית את היצירה? שנאמר ´פשוט וטוב´.
 
לגבי בני הנוער של היום

לא יודע אם הילדים שלי היו שפני ניסיונות או לא. בכל אופן שני הגדולים 16 17 כיום לא שונים מנערים רגילים שלא קוראים כמעט. אך לפני מספר שנים הבכור קרא את קפקא, מלמוד, סינקביץ, קצת ג´ויס ודוסטוייבסקי. הצעיר קרא את כל כתבי שקספיר שהיו בבית, כל איבסן וכמה מחזאי אבסורד. יום אחד התבגרו והשתנו. אולי מרד צפוי מראש. כבר שלוש ארבע שנים שכמעט ולא קוראים כלום. יש לי עוד בת בת 12 שהיא סיפור הרבה יותר מדהים, אם כי זה לא יפתיע אותי אם גם היא תפסיק לקרוא. קראה את האיליאדה והאודסיאה המלא, את גן העדן האבוד של מילטון ואת המלט של שקספיר כבר בגיל תשע. ביקשתי מאשתי שתבדוק אם באמת הבינה דאז את היצירה ומסתבר שכן. כך שהנוער מגשים את הציפיות שאנו תולים בו, או לא. יש הבדל עצום בין גיל הנעורים המוקדם הנושק לסוף הילדות, כשההורים עוד אלוהים לגיל הנעורים המאוחר יותר כשהלחץ החברתי הכיתתי תובע מבני הנוער להיות טיפשים שטחיים כמו כולם או בערך. אני רק יודע שהשמיים זה הגבול, גם אם אני נכשלתי לפי שעה עם שני הגדולים. הבכור בן השבע עשרה, שלא מרפה מהגיטרה שלו יום ולילה, בכל זאת מזכיר לי לפעמים פרטים מספרים שקרא. אולי יום אחד ייגמר המרד, תתגבש האישיות והקריאה תשוב. מי שנותן לילדים שלו רק דבורה עומר, גלילה רון פדר ולמטה מזה יקבל מה שיחפש. לפי דעתי עד סוף כיתה ז´ זה הגיל האחרון, שאפשר להפוך ילדים, בני נוער לאנשים עם פוטנציאל קריאה. לאחר מכן יבוא המרד הנדוש. עוד כמה שנים אינשללה ישובו לקריאה. אך מי יודע. האם באמת ישובו... או שכמו הדור השני של בני הקיבוצים בזמנו יהיה כל עולם הקריאה שלהם גשר צר מאוד באמת.
 
למעלה