אני הייתי בוחן
אם שאלה היא לא היבט של הליכה בשאול . אז נעביר לך ידע ללא קשר ישיר לשאלתך . יש אור רמ"ח מה שמחייה את גופך , ויש את אור השס"ה שהוא חיצוני ובמצב צבירתך הנוכחי נכלל בחלקו בגופך כגידי גופך , וזה כתוצאה של יחס האדם לאדמה דהיינו מהמרכיב של השס"ה גידי אור עד לשס"ה גידי גופך ועד לשס"ה הימים בשנה . כאשר מרכיב הרמ"ח הוא המחייה , לאור דבריך ומעשיך (פיך ולבבך)משתנה היחס בין כל אלה , וכתוצאה נפרס מכך השאול דהיינו התמונה של המציאות הנוצרת ומשתנה בהתאמה . כאשר המרכיב החיצוני של התמונה המציאותית תלוי במקיף של היבטך הפנימיים (רמ"ח+שס"ה) ומקיים קיום של תחום , לעומת פנימיותך היבט הנקרא מוות . כאשר היבטים בתוך תמונה זו נושאים את פעילותך החיה , ואז בהתאמה למה שרמותך החיצוניות יותר עוברות דהיינו גופך נפשך ורוחך , בהם מתלבשת תמונת המוות והיבטי פנימיותך החיים . ואז עם קורה דבר מה לך פיזית פציעה פגיעה מחלה או מוות ,היבטך הפנימיים מתכנסים למצב הצבירה בו הבחירה בחיים היא הכי חזקה , וזה יכול להיות עולם של מעלה לידה מחדש או סתם מעבר מעולם לעולם או אפילו חזרה לחיים בעולם הזה , היחס כאמור הוא לאור הרמ"ח והיכן תולדתו בסש"ה הכי ברת קיימא , הדרך לנצח את המוות ולחיות חיים מלאי אור ושמחה ובריאות , היא להגדיל את אור הרמ"ח , ולתת לו יותר מקום בתוכך בחייך , וליישר את אור השס"ה בהתאמה לאור הרמ"ח . אור הרמ"ח מכיל ירידת מוח , ואילו בשס"ה ירידת המוח הופכת מח+רק או/וגם מח+רב דהיינו מרחק ומרחב , ובו האור מכופף=ז כמקיף המתקיים חולף מהקיום דהיינו זמן . והדרך היא לשכלל פנימה מה אומר הזמן מרחב מרחב בתור היבטי הפנימיים ומיתוכם , וכיצד אני עולה לרמה פנימית רוחנית יותר גבוהה . יש הטוענים ש-60 יום לפני המעבר מעולם לעולם דהיינו הפטירה , ממשיך ההיבט הפנימי של החי את חייו וקליפתו היא זו החיה לעומת הסובבים בתוך העולם את 60 היום האחרונים והיא זו הנקברת . ולכן אומרים והעיקר לא לפחד כלל . דוד
