שאלת הזוגיות

[limorj]

אני מאוד מודה על התמיכה

אני מקוה שאמצא עבודה בהקדם. להבדיל מבעבר, לפני המיתון והמחסור בעבודות, היו המון הצעות לחצי משרה. היום מעדיפים משרה מלאה כי מצפים שעובדת אחת תעשה עבודה של מס' אנשים, כלומר לקצץ בכוח אדם. זה אומר שמחפשים, למשל, מנח"ש שתעשה גם עבודות נוספות, כמו מזכירות או פקידות, ואז רוצים שתשאר כמה שיותר שעות. הייתי בראיון אצל חשב בחברה מסויימת ונאמר לי שהעבודה היא 9 שעות ביום, כלומר משרה מלאה, וכשעברתי סינון ראשוני והגעתי לראיון נוסף אצל בעל החברה הוא אמר שהעבודה היא יותר מ-9 שעות ביום, כלומר אפילו 10 שעות ביום. זה יותר מדי בשבילי כי לכדורים שאני לוקחת יש תופעות לוואי של עייפות, בין היתר, ובשעות הצהריים אני כבר חלשה יותר ומנומנמת. אני לא יכולה לעבוד כ"כ הרבה שעות רצוף ולא מפינוק אלא בשל בעיה רפואית. לכן, גם אם אתקבל אסרב לעבודה כי זה מעבר ליכולתי ואין בכוונתי "להרוג" את עצמי בשביל עבודה כי הבריאות שלי קודמת לכל. אז כולי תקוה שאמצא את מבוקשי חרף בעיות האבטלה. שבוע טוב לך, לימור.

 

[nsheffer]

אם לא לוקחים סיכונים אז שום דבר

לא קורה!!! לימור, אני מזדהה מאד עם הרגשתך ומבינה שאת שואפת כמו כולנו לעסוק במקצוע שלך. יחד עם זאת, כל אדם צריך להתחשב במגבלות שיש לו, לאו דוקא גופניות. לדוגמא, אני מעונינת לעבוד בחברה כלשהי שיש לה סניף בדרום בלבד ואני גרה בחיפה. אני אצטרך להתפשר: או לעבוד בחברה אחרת, דומה לזו, בצפון, או לוותר על הבית והמשפחה ולעבור לדרום. בחיים צריך לדעת להתחשב במגבלויות שלנו. אני לדוגמא לא אעבוד משמרות לילה או משמרות שבהם צריך לקום ממש מוקדם כי אני יודעת שזה גורם לי להרגשה פיסית לא טובה מבחינת המחלה ולכן אני נמנעת. מצד אחד את רוצה למצוא עבודה, אבל מצד שני את לא מוכנה להתפשר. את לא יכולה לעשות הכל ולעבוד כמו כולם כי יש לך אפילפסיה! מה לעשות?! גם לי יש אפילפסיה! אני מרגישה שאת יותר מדי מרחמת על עצמך, ואת לא צריכה! כי אני בטוחה שאת מוכשרת יותר מהרבה אחרים. את פשוט צריכה להתמקד בלמצוא פתרון ולא ברחמים עצמיים.אני חושבת שעסק עצמאי יכול להיות רעיון נהדר, ואת יכולה לפתוח משהו שקשור למקצוע שלך. נתן לך רעיון הבחור בפורום לאן צריך לפנות. מה דעתך???

 

[limorj]

תגובה למכתבך

אם היית מכיר אותי היית יודעת כמה אני לא מפונקת. בשל גידול במוח עברתי ניתוח ופחות מחודשיים לאחריו כבר מצאתי מקום עבודה חדש בו עבדתי במשרה מלאה וטחנתי שעות נוספות. לעיתים עבדתי אפילו 12 שעות ביום. חבריי הבריאים לא עבדו קשה כמוני. אני מנח"ש במקצועי אבל עוד לא ברמה שמאפשרת לי להיות עצמאית. יש תחומים שעדיין לא התמקצעתי בהם. אני מאוד לא מאוזנת שזה אומר התקף כמעט מדי יום ולעיתים יותר מאחד ביום. עוד רק הבוקר נפלתי. לפני מס' חודשים קבלתי התקף במדרגות, התגלגלתי במדרגות וכתוצאה מכך שברתי את הקרסול. בשל כך הייתי בכיסא גלגלים חודש ימים. ועדיין אני סובלת מכאבים. אני ממש לא מרחמת על עצמי ולמרות מחלתי משתדלת להיות כמה שיותר עצמאית. רשיוני נשלל ואני נוסעת באוטובוסים לאן שאני צריכה ולא מתפנקת. את באמת חושבת שבמצבי אני יכולה לעבוד משרה מלאה? אני נוטלת 3 כדורים שונים ולאחד מהם תופעת לוואי של עייפות וחולשה ולכן אני לא יכולה לעבוד משרה מלאה. זה לא שאני לא רוצה, אני פשוט הגיונית ולא נראה לי אחראי להתחייב למשרה מלאה כשבשעות הצהריים כבר אהיה שם מנומנמת. אין לזה צורה. אני מאוד רוצה לעבוד אבל לא משרה מלאה לאור האמור לעיל.

 

[nsheffer]

צר לי אם הסברתי עצמי לא נכון

או פגעתי בך. כוונתי היתה בדיוק הפוכה. את צודקת במליון אחוזים!! את באמת לא יכולה לעבוד כרגע במשרה מלאה. אם יש לך התקף כל יום זה בעיתי כרגע בכל מקום. לכן הצעתי לך את רעיון העסק העצמאי, ואני חושבת שכדאי לחשוב על זה. תני לרעיון להתבשל בתוכך ותראי מה את מרגישה. אני פשוט מנסה למצוא עבורך פתרון ריאלי, כי עובדתית כרגע את בעצמך אומרת שלא תוכלי לעבוד כי יש לך התקף כל יום, לפחות פעם אחת. ו..שוב סליחה אם נפגעת ממני...כוונתי טובה..

 

[limorj]

תודה על העזרה

אני לא יכולה, הן בשל מצבי הרפואי והן בשל מחסור בידע, לפתוח עסק עצמאי. אין לי גם יכולת כלכלית לכך. אני חיה מקצבה זעומה שאני מקבלת מבטוח-לאומי. אני מחפשת מזה מס' שבועות משרה חלקית ומקוה שאמצא כזו. בעבר היו הרבה משרות למנח"ש במשרה חלקית והיום, לאור המיתון, פחות. אבל אני אופטימית ומקוה שאמצא משרה כזו כי אני מניחה שאוכל לעמוד בכך מבחינה גופנית. אני בכל זאת אחשוב על הצעתך כי תמיד טוב לשמור על ראש פתוח.

 

[nsheffer]

אני בטוחה שיהיה בסדר

לימורי יקרה, אני כ"כ מבינה אותך ומקווה שיהיה לך רק טוב בחיים. אני יודעת שכרגע הכל נראה רע וחסר תקוה, אבל תסתכלי על זה כשלב רע, שאחריו תמיד מגיע השלב הטוב. את באמת נשמעת בחורה בוגרת ומוכשרת. אל תתני לדבר הקטן הזה לעצור אותך, ושוב...תחשבי חיובי ו ---- ריאלי -----!!!! תתחילי לחפש פתרונות, הם לא באים מעצמם. עם המון עידוד, חיזוק ואהבה נ.ש "שותפה למחלה"

 

[limorj]

אני דווקא לא טיפוס דכאוני למרות הכל

אני משעשעת ומצחיקה כמו שתמיד הייתי. מאוד חשוב להמשיך בשגרה הרגילה כי אם לא אז פשוט אף אחד לא ירצה לשהות במחיצתי ובצדק. אף אדם, כולל אותי, לא נהנה לשהות במחיצת אדם שפניו קודרות כל הזמן וזה אנושי. לצערי, קיימים טיפוסים כאלה והאמת, אני לא מרגישה נוח בחברתם. צריך לאזור כוחות ולקוות לטוב ולא להסתובב עם פנים חמוצות. שבוע שעבר, למשל, יצאתי עם מישהו שלא מכיר אותי ואני לא אותו והוא התקשר למחרת להזמין אותי לפגישה נוספת כי היה לו כיף איתי. אל תתלהבי כי זה לא זה, כמו שאומרים, לא היה קליט ביננו אז לא מצאתי לנכון להשלותו ולצאת איתו שוב. זו רק דרך להראות לך שלמרות שיש לי אי אילו בעיות לא רואים עלי בהתנהגותי. תמיד צריך לראות את הדברים שטובים שיש בחיים, ותמיד יש. אני משתדלת כמה שיותר להמשיך בשגרת חיי הרגילה, למרות שלפעמים יש קשיים, אבל אני בטוחה שבעזרת השם בסוף יהיה טוב. אני רואה את האור שבקצה המנהרה וזהו אור חיובי.