שאלת הזוגיות

[tropic]

הי לימור

בסדר אז עכשו אני הבנתי יותר את ה"מראה" שלך בזמן התקף. אז כמו שאמרתי לך קודם את יכולה להגיד בראיון שיש לך אפילפסיה, אבל זה רק אחרי שאת יודעת במיליון אחוז שהתקבלת!!! אבל שוב, רק אם את מרגישה 100% נוח להגיד. כי אומר לך שוב, אני הייתי מעדיפה לא להגיד ואם קורה משהו אז הם מגלים לבד. ופה אין נכון או לא נכון כי כל אחד יעשה מה שהוא מרגיש שטוב ונוח לו. ואני הרגשתי נוח כשלא אמרתי, אבל זה נתון לשיקולך האישי. הכי חשוב זה שתתקבלי לעבודה, ואחרי זה תעשי את כל השיקולים מסביב. בהצלחה!

 

[moribat]

יש את עניין האמינות.

ואת עניין ההכנה להתקף. ואת המתח באי אמירת האמת, המתח הזה עלול לגרום בעצמו להתקף. אני חושבת שאם נשאלת השאלה בדבר מחלה, אילוץ בריאותי, קשה מאוד להתפתל בכסא.,ולשקר.במיוחד שמצבך אינו מאוזן, אזי עלול ההתקף להתרחש. כמו כן, אם נדרשים להביא אישור אפואי לעבודה, רופא/ת המשפחה תציין את האפילפסיה (רוב בסיכויים-במיוחד שהאדם לא מאוזן). ומה אם ההתקף יתרחש, והאנשים כלל לא יידעו במה מדובר, ויהיה מחול שדים, היסטריה, וכו? אני חושבת שאם מדברים בישירות על הנושא, אומרים מה צריך ולא צריך לעשות בשעת התקף, האנשים ערוכים, והפרופרציות בהתאם.כמו כן, יש משהו באי אמירת האמת שגורע מן האמינות.יותר לדעתי מהעובדה שלאדם יש אפילפסיה. שוב, אני מדברת על מקרה של אדם שלא מאוזן. ואני יודעת כמה קשה למצוא עבודה בימינו, בכלל, ולעיתים האפילפסיה לא מקלה. ואני סוברת שהכי חשוב להרגיש נוח ונינוח בסביבת העבודה, ולא להרגיש פחד פן יהיה התקף, ואיך יגיבו.אז אולי שווה לספר. על כל מקרה, המון המון בהצלחה לך!

 

[limorj]

השאלה היא איך לספר את זה בדיוק

מה אומר לגבי בעיתי בצורה שלא תשמע נוראה? כי אני חושבת שאנשים יבהלו אם אומר שאני סובלת מאפילפסיה, בעיקר אם היא פעילה. איך אומר את הדברים בצורה הנכונה? אני חושבת שבמצבי, גם אם לא ישאלו אותי על מצבי הבריאותי, מה שבד"כ לא שואלים, אני מעדיפה לספר מיוזמתי מאחר שאני לא מאוזנת וסובלת רבות מהתקפים. אז מה כדאי לאמר בדיוק? לתגובתך אודה, ביי

 

[moribat]

אני לא יודעת לאיזה כיוון תעסוקתי את

מכוונת. ואולי שווה להתאים את כיוון העבודה לזה שייצור סביבה של אנשים מתחשבים, ואם חלילה יארע ההתקף ,יוכלו השאר להמשיך בעבודה, לצד המחסור בכוח האדם. לא כתבת על מה את חושבת, מהם כישורייך. אם זה במשרד, פקידות, מזכירות, אין שום בעייה. מציינים את העובדה של האפילפסיה, לצד הדגשת כישורייך. "תמכרי" את עצמך בצורה הכי בטוחה, ביטחון עצמי, הדגשת ערכך, אך עם גילוי לב על ההתקפים שעתידיים לבוא, ועם הציון שהתקפים כאלו אורכים מקסימום מספר דקות, ומה לא לעשות, ומה לעשות.

 

[moribat]

חוזרת בי.את יכולה לעבוד בכל מקום,

ובלבד שאם יקרה התקף ,לא תישקף לך סכנת חיים. מצטערת על המזכירות, פקידות, וכל מה שאמרתי. הכל אפשרי, כל עוד המעסיק והעמיתים יודעים כיצד להתייחס להתקפים. ואליי, בתור אדם עם כישורים רבים.

 

[moribat]

אליי- אלייך כמובן..

 

[tropic]

בוקר טוב !

אני לא חושבת שאם לא אומרים זה נחשב ל"שקר". אם הבחורה צריכה להביא אישור רפואי או נשאלת על מצבה הביראותי אז כן להגיד ולציין שזה לא מפריע לה בעבודה וכו'.... חשוב לציין שהיא מסוגלת לעשות הכל כי אנשים באמת נרתעים מזה וזה רק יכול לפגוע להמשך העבודה שלה. בכל מקרה אני עדיין חושבת שהבן אדם צריך לעשות את מה שהוא מרגיש שהכי נוח לו, בלי שיקולים של שקר או אמת. הרי ביום שמפטרים עובד אף בוס לא חושב על העובד/ת שלו אלה רק על העסק הפרטי שלו. בהצלחה!!!

 

[limorj]

תודה על העיצה. נתת לי חומר למחשבה

אני אחכה עד שאתקבל. אם הבנתי אותך נכון את מתכוונת שכשאתחיל לעבוד בפועל אז ביום הראשון אומר את בעיתי כדרך אגב כזה? השאלה איך? זה פשוט נשמע מוזר אם ביום עבודתי הראשון אכנס לבוס לידע אותו בעוד משהו. את לא חושבת?

 

[nsheffer]

אפילפסיה "בלי לחץ"

הי לימור. פשוט מאד. תוך כדי שיחה, ברגע מתאים אני מעלה את הנושא. מעולם לא קרה שניסיתי להמנע מכך. כמובן שיש עת לכל דבר. ברגע שיעלה נושא בשיחה שיכול לקשר אותי לענין, אני מעלה את זה כדרך אגב. חלק מהאנשים באמת מגיבים בצורה של "באמת??" ומנסים להראות אדישים אבל מתחילים לשאול 1001 שאלות. אני רואה זאת כהזדמנות להסביר להם קצת על המחלה ומדוע השד אינו נורא כ"כ. ראשית, אני מחייכת בביטול, ומסבירה שישנן דרגות שונות של המחלה. זה שיש לי אותה זה לא אומר שאני מאבדת את ההכרה כל יום. רוב האנשים לא מכירים תסמינים אחרים של המחלה ולכן לא יבחינו בכלל ב"תיקים" או בדברים אחרים שאולי נדמה לך שכולם רואים סביבך. בנוסף, את לא חייבת לספר את האמת המדויקת. כלומר, אם במקרה היה לך התקף בבוקר אותו יום את לא צריכה לציין את זה. חשוב לציין את הדברים המרגיעים. לדוגמא: זאת מחלה שרק נראית לא נעימה לעין, אבל שום נזק לא יכול להגרם לי. פשוט אם אני מתעלפת צריך......וכו.. גם אם זה לא מדויק, ברוב המקרים זה נכון. משפטים כמו אלה מרגיעים את האדם שיושב מולך, בעיקר אם תצייני את כל הדברים הנפלאים שעשית בחייך בדיוק כמוהו. לדוגמא: צבא/נהיגה/לימודים/טיול בחו"ל ועוד. האדם שמולך לא צריך בכלל להרגיש בהבדל, והוא לא חייב לדעת כל פרט קטן בחייך. אם נפתחתם קצת יותר, ספרי לו איך קורה הדבר במח וממה נגרם התקף. כל זאת בצורה מעניינת ולא בצורה מפחידה או מרתיעה. אין אדם אחד שסיפרתי לו את זה במהלך חייו שלא הסתקרן ונהנה לשמוע את ההסברים שלי.כי זה פשוט מעניין.תציגי את זה כתופעה מדהימה,שעדיין נחקרת רבות. לגבי הגידול במח..תראי, קשה לי לענות על זה כי אני לא יודעת מה פשר הדבר. אולי תוכלי להסביר לי מה משמעות הענין? ממאיר/שפיר? באיזה מצב הוא? חתיכת תגובה כתבתי לך פה, אבל היה לי חשוב לתת לך כל טיפ אפשרי שאולי יוכל לעזור... מחכה לתגובתך....נ.ש

 

[limorj]

היי

הגידול שפיר אבל בשל האיזור בו ממוקם אין אפשרות להסירו בשל החשש מפגיעה במערכות העצבים החשובות ביותר במוח. בשל הגידול אני סובלת מאפי'. היו תקופות שסבלתי מהתקף מלא והיו תקופות של התקף קל יותר. נכון להיום אני לא מאוזנת וסובלת מהתקפים חלקיים שמלווים בניתוק מהסביבה, חצי גוף ימני משתתק ונוזל ריר. באותם רגעים אני בעולם אחר וכשאני מתאפסת לאחר מכן אני לא זוכרת שהיה לי התקף. אבל לא מדובר באיבוד הכרה. לטענת כאלו שראו אותי בזמן התקף זה אינו מחזה מלבב ויש כאלו שממש נרתעים. לכן, אם יקרה לי התקף, מה שבהחלט יתכן בשל התדירות הגבוהה בה הם קורים, אני לא יודעת איך להתמודד עם הסובבים בעבודה ואיך להסביר מה קרה לי. שאלה לי: את עובדת וכמה אחוזי נכות, אם בכלל, את מקבלת? יום טוב

 

[nsheffer]

הי לימור, מה שלומך?

תראי, לפני שההתקפים פסקו אצלי, גם לי היתה תחושה של חוסר וודאות. הגעתי למצב של התקפים מלאים בתדירות יחסית, גבוהה, של פעמיים בחודש, וגם זה רק אם שמרתי על עצמי בצורה מאד קפדנית. הייתי באוניסרסיטה, בשנה ג', חטפתי התקף באמצע מבחן. תארי לך!!! לפני כל התלמידים והמרצה. והאמת, לא כ"כ הי לי אכפת. מי שלא מבין מה זה אומר שיבוא וישאל. ואם זה מרתיע אותו, אז שלא יתקרב, אין לי צורך בקרבתו. אני חייבת לציין, ששמרתי על יחסי חברה גדולים משיש לרוב האנשים. היו לי המון חברים, עבדתי הרבה במועדונים כיחצ"נית, ביליתי בלילות (אפילו חטפתי פעם התקף במועדון!!) ועשיתי חיים. אף פעם לא חשבתי מה יגידו ומה חושבים עלי. מכיוון שאני התייחסתי לכך בשוויון נפש. עצה חשובה: את עובדת/לומדת?? בכל מקרה דאגי שחברה או ידיד טוב, יהיו עימך רוב הזמן. כך אם קורה משהו יוכלו להסביר את המצב ולהרגיע. האם ההתקפים קורים לך בשעות מסויימות של היום, או שיש משהו המזהיר אותך מפני בואם? תשובה לשאלתך: אני עובדת ומלכתחילה הצהרתי על מחלתי. בקשו ממני אישור מרופא תעסוקתי והבאתי. אינני מקבלת אחוזי נכות, כי לא בקשתי מעולם, ונכון להיום, גם לא אבקש. האם יש במצבך סכנת חיים? נ.ש

 

[limorj]

תגובה

לשאלתך, אני לא נמצאת, תודה לאל, בסכנת חיים. ההתקפים קורים בכל זמן שהוא. בעבודה האנשים זרים וזו לא חברת שמירה כך שאין מי שישגיח עלי בזמן התקף. יש מקרים שאני מרגישה שעומד לבוא התקף ולפעמים בא בהפתעה. הבעיה מה אעשה בעבודה שאתקבל אליה. אני לא יכולה לספר את כל האמת כי אף אחד לא יקבל אותי. מצד שני אני חייבת לספר לפחות על האפילפסיה התכופה שלי כי אין סיכוי שלא תקרה בעבודה שם אני אבלה שעות. אבל איך אסביר, אם אתקבל, מה יש לי בצורה שלא תגרום לכך שיבתרו עלי? אני חייבת!!! לספר כי אם לא הם יראו התקף ללא שהסברתי להם מה זה והם ילחצו ויעיפו אותי לכל הרוחות. לתשובתך המהירה אודה

 

[nsheffer]

תשארי אופטימית

היי לימורי תראי, מצבנו אמנם שונה במעט, כי לפי מיטב הבנתי ההתקפים שלך תכופים יותר. האם זה קורה לך כל יום? כל שבוע? תעני לי ולפי זה אוכל להשיב נ.ש

 

[limorj]

ההתקפים קורים לי מדי יום ואפילו

פעמיים ביום. אודה לתשובתך המהירה

 

[nsheffer]

הי לימור

הי לימור, מה שלומך? תראי, פעמיים ביום זה באמת קצת יותר בעייתי מבחינת עבודה, מכיוון שכל יום מהווה מבחינתם סיכון לכך שלא תוכלי לעבוד. ואת המעסיק, ככל שיבין את מצבך, זה לא יעניין.לכן, עלייך להתמקד בחיפוש עבודה בה לא תהיי שכירה בעבודות פשוטות (כמו בחברות תקשורת, חנויות וכדומה)למיניהן. חשבתי מס' דקות מה יכול להתאים לך ולדעתי עלייך לפתוח עסק עצמאי (זה לא כזה גדול כמו שזה נשמע) או בשותפות עם עוד אדם, וכך את תהיי מקבלת ההחלטות. אולי מועדון/מסעדה/חנות ועוד. לגבי מימון דבר כזה- אז הולכים על משהו קטן בהתחלה, או מוצאים שותף או לוקחים הלוואה קטנה. זה ניתן לעשייה. מה את אומרת? מחכה לתשובה נ.ש

 

[moribat]

אפשר לפנות ל"מטי"- ושם ידריכו

לגבי כל ההיבטים בפתיחת עסק עצמאי.לדעתי יש סניף בתל אביב. רק צריך לחשוב על רעיון לעסק לפני שמגיעים לשם.הם לא עוזרים בבחירת הרעיון.אני לא זוכרת אם הם גובים כסף עבור פגישה ראשונה. מטי- מרכז טיפוח יזמות.

 

[limorj]

עם הבעיות במדינה נסגרים עסקים מדי

יום ולכן, הטעות הגדולה ביותר היא להיות עצמאי. מעבר לכך שיש לי מקצוע והייתי מעדיפה לעבוד בו בחברה ולהיות שכירה, אין שום תחום שמעניין אותי חוץ ממקצועי שהשקעתי מספיק שנים ברכישתו. מה שהייתי רוצה הוא למצוא חצי משרה כי אני לא מספיק חזקה כדי לשהות ולעבוד במשך 9 שעות. אני נוטלת כדורים שאחת מתופעות הלווי שלהם היא חולשה ותשישות ולכן אני בשעות הצהריים כבר לא עירנית.

 

[moribat]

מה המקצוע שלך? זו בעייה למצוא עבודה

בחצי משרה במקצועך?

 

[limorj]

אני מנהלת חשבונות ויש לי חברות

שעובדות בחצי משרה. אני רק מקוה שאמצא גם מקום שמחפש מנח"ש לחצי משרה. למזלי, זה מקצוע שיחסית לאחרים עוד יש לו מעט דרישה ולא כמו מקצועות אחרים שמוקפאים כרגע לחלוטין ללא שום צורך בעובדים.

 

[moribat]

אז יש לך סיכוי טוב למצוא עבודה

בחצי משרה. וזה מקצוע שלא עובדים בו בלחץ.או שמא אני טועה? יש לך סיכוי טוב למצוא עבודה, וגם אם יהיו במהלך יום העבודה התקפים, שום דבר נורא לא יקרה. מאחלת לך המון הצלחה, ובריאות.