שאלת אסתר:

masorti

New member
יש באג קטן בדבריך...

כ- 40 שנה אחרי מאורעות מגילת אסתר מארגן נחמיה את גירוש הנשים הנוכריות. לא נראה לי שתוך דור אחד היהדות ביצעה שינוי של 180 מעלות ביחסה לנישואי תערובת. פשוט היה רצוי והיה מצוי. וזה היה נכון גם בתקופת בית ראשון וגם אח"כ.
 

hillelg

New member
איך אומרים בעברית ווישפול ת'ינקינג?

מה הקשר בין מלך שלוקח לו בחורה מסכנה (שייתכן שמרדכי התנגד לכך, וייתכן שהוא תמך - אבל מסיבות ש'אחות לנו בבית המלך' יכול לעזור מאוד - זו מחלוקת בין הפרשנים) לבין ראייה של נישואי תערובת כלגיטימיים בעיני ההנהגה הרוחנית?
 
מושגים של תקופות אחרות

אם להסתמך על הכתוב לא נראה שמרדכי שלח את אחיניתו לארמון המלך בלב ולב, הגם שהדברים לא מפורטים, בכל אופן אין לנו סיבה להניח שהדבר הציק לו ניתן לפטור את כל זאת כגישתו של אדם אחד מן הקהל ולהתמקד בגישתה של ההנהגה הרוחנית, אך נראה לי שמושג זה אינו רלוונטי כאן, בימינו אנו יש הנהגה רוחנית מה שאין כן בתקופת המקרא: הנביא? הכהן? מישהו אחר? כמובן שלא היתה מועצת חכמי תורה וגם לא פוסק הדור, איש מן הישוב יכול היה ליטול את מקלו ולנדוד בין הכפרים ולקרוא לעם לעשות תשובה וגם לספר את סיפור ההתגלות שהיה לו אמש, אך האם זה עושה אותו להנהגה רוחנית? במקרה של הדסה ודודה אחי אביה נראה שאם היתה הנהגה רוחנית החוששת מנישואי תערובת היא הקפידה על שתיקת הכבשים, אך אני מניח שהיא פשוט לא היתה קיימת. רוח מעשיו של מרדכי היא מה שנותר בידינו מרוחה של היהדות במקומותיו.
 

hillelg

New member
תסיק מה שאתה רוצה

איפה רואים במגילה מה היתה תגובתו של מרדכי, חוץ מהתהלכותו בכל יום ויום לפני חצר בית הנשים, לדעת את שלום אסתר, וחוץ מציוויו עליה שלא להגיד את עמה ואת מולדתה? הציווי שלא לומר את עמה ואת מולדתה נתון במחלוקת בין המפרשים, האם זה בשביל שתיבחר למלכה, או דווקא כדי שלא יתנכלו לה יותר. בכולופן, הפסוק "לא בקשה דבר", לעומת שאר הנערות, כמו גם הפעלים הסבילים ('ותילקח אסתר'), מצביעים לדעתי על כך שהדבר היה באונס ולא מרצון. וכל הסיטואציה הזו אינה עניין לנישואי תערובת, אלא אולי להתלבטות שבין עברה של יחיד לבין הצלת הכלל.
 
כל הנקודות הללו נכונות

קטונתי מלפסוק ולדעת מה הו כוונותיו של מרדכי ומה היתה גישת ההנהגה הרוחנית אם היתה קיימת, מה שהעליתי היו התרשמויות והבנות שהן בבחינת השערות, כאשר גם הפירוש הדתי המסורתי הוא בבחינת השערות מהיעדר קורא מחשבות ומכונת זמן. הנקודה המרכזית מבחינתי כאן היא שאני לא רואה את כל ההתרחשות הזאת קורית היום בבית משפחה דתית באופן בו הדברים נעשים במגילת אסתר: היכן האבל והזעזוע והזעקה המרה וצומות ותפילות בנסיון להעביר את הגזירה? (בהנחה שאמנם היה כאן מעשה כפיה, מה שכלל לא ודאי) בין התנהגותו של מרדכי לבין התנהגות של יהודי ירא שמיים היום בנסיבות דומות פעורה תהום.
 

masorti

New member
יש לי שאלה...

האם לדעתך סיפור דומה למגילה (הקטע של יחסי אחשוורוש ואסתר) יכול להתרחש בקהילה יהודית באירופה של ימי הביניים? האם למשל זה סביר בפולין של המאה ה-14? הרי תסכים שבתקופה זו כבר היהודים היו דתיים מאוד בנוסח שאתה מגנה.
 
כשתלמד לכבד את בני שיחך

אחזור להתייחס לתוכן דבריך אדם שלעתים כה קרובות נוקט בלשון גסה כמוך אינו בן שיח בשבילי עשיתי טעות בתחילת הדרך ועניתי לך בכובד ראש. לא עוד, מצא לך פרטנרים אחרים
 

masorti

New member
כשתפסיק לבזות את הדת...

ולהתייחס לדתיים כאל מפגרים הלוקים גם בתכונות של נוכלים, אשמח לא לתקוף אותך. וחוסר יכולתך לענות לנושא לגופו נרשם גם הוא.
 

hillelg

New member
הכי קשה להסיק מסקנות

מתוך מה שלא נכתב במקרא. שכן המקרא הוא חסכן במילים ובתיאורים, ומספר רק מה שרלוונטי לרעיון המרכזי. ומכיון שהרעיון המרכזי בסיפור המגילה אינו האם נישואים עם מלך גוי זה דבר חיובי או שלילי (בהתחשב בכל המורכבויות), אכן לא נכתב על כך דבר.
 

hapax legomenon

New member
תיקון קטן

אסתר לא היתה בת אחיו של מרדכי, אלא בת דודו: וַיְהִי אֹמֵן אֶת-הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת-דֹּדוֹ (אסתר, ב', ז) וכן - וּבְהַגִּיעַ תֹּר-אֶסְתֵּר בַּת-אֲבִיחַיִל דֹּד מָרְדֳּכַי (אסתר, ב', טו) כלומר: אביחיל, אבי אסתר, היה דודו של מרדכי. היא היתה בת דודו.
 

תּמר

New member
בעניין הנישואין

מסכימה איתך שזה נשמע קצת מופרך. קראתי פרשנות בספר "כתבוני לדורות" של יהושע בכרך, ש"בת" הכוונה ל"בית", ונראה שמרדכי ייעד אותה לעצמו (אז אולי לא התחתן איתה, אבל חשב על כך). בנוגע לספר - זאת מגילת אסתר, עם ליקוט מקורות רבים המפרשים ומסבירים את המגילה, ביניהם מקורות מהגמרא ומקורות מפרשנים מאוחרים יותר, כמו ריה"ל, רמב"ם וכדומה.
 
הערה קטנה...

בקשר לסעודה אצל אחשוורוש. הבעיה בסעודה לא היתה של מזון לא כשר ויין נסך- להיפך, חז"ל אומרים שהיה שם אוכל כשר, לא היתה חובה לשתות את יין הנסך- "והשתיה כדת אין אונס כי כן יסד המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש"- הכל היה חופשי!!! הבעיה הגדולה בסעוד'ה היתה אווירת הפריצות שהיתה בה. וחז"ל אומרים שנגזרה כליה על אותו דור משום שהשתתפו בסעודתו של אותו רשע- שוב, כאשר הבעייתיות באוירה שהיתה שם ולא בענייני כשרות...
 
אבל...

מה שחז"ל מספרים הוא סיפור מעניין אבל בהחלט לא עדות למה שהתקיים בשושן הבירה. אז הם אומרים, נו אז מה? לא היה להם שום מקור מידע על הנושא הנדון מלבד הטקסט שבמגילה שנמצא גם בידינו.
 
למעלה