האומנם?
טענה: בגלות בבל נוצרה מציאות חדשה, לפיה רבים מהאנשים ("עמי הארץ"), באחוזים ניכרים, נישאו לנשים נוכריות. טענה נגדית: הדבר אינו נכון. מה שהשתנה הוא התיאולוגיה, לא המציאות. הוכחות (וסתירתן): א. אסתר ואחשורוש - 1. זה כבר המצב בגלות; 2. מדובר יותר באונס מאשר בנישואים מרצון; 3. מדובר על מקרה של מלך, שהוא מקרה מיוחד בלאו הכי (נישואים פוליטיים). ב. משה ובת יתרו - הסיפור הוא קודם מתן תורה. צפורה נכנסה לברית התורה בדיוק כמו משה, ואף מלה (לפני מתן תורה) את בנה, מה שמוכיח את קישורה לעם. בכל אופן, לא הייתה בעיה עקרונית עם נישואים עם נשים שאינם מזרע אברהם, קודם מתן תורה. ג. האבות וקרובותיהן - להיפך. דווקא שם מודגש הענין של שלילת הנישואין עם בנות כנען, והלכו רחוק מאוד כדי להתחתן עם אישה "מהמשפחה". (אם הן עבדו אלילים או לא אינו שייך לכאן - ייתכן שגם משה בצעירותו עבד אלילים. אז מה?) ד. שלמה ונשותיו הנכריות - 1. מדובר בנישואין פוליטיים, ולא בתופעה נפוצה בעם; 2. נמתחה על כך ביקורת מצד "המעמד הנבואי". ה. אחאב ואיזבל - 1. כנ"ל. 2. בכלל, הוא לא היה הצדיק הכי גדול. ו. הערב רב לכאורה קיבל גם הוא תורה. אבל זו בעיה נפרדת, כי הדברים לא ממש מפורשים בכתוב.