שאלת או-או

[אזרחית י]

שאלת או-או

איך נכון לכתוב: "... ורק אחד או אחת היו נשארים בבית" או "...ורק אחד או אחת היה נשאר בבית"?
כשאני ממירה את האחד והאחת האנונימיים בדני ורינה, פתאום נראה לי ברור ש"רק דני או רינה היו נשארים..."

או שלא?

תודה מראש.

 

[יאקים]

ערב טוב, אזרחית

לענ"ד דינם של דינה או רני (השֹיכול מכוֹון לצורך השעשוע) כדין אחד או אחת,
אשר על כן יש לנקוט לשון רבים..
שבת שלום לך ורק בשורות טובות עלינו ועל כל עמישראל

 

[חוכך בדעתו 2]

אליבא דהאקדמיה, שתי הצורות נכונות.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
התאם: שמעון או ראובן יבוא, שמעון או ראובן יבואו – התאם בצירוף שמות שביניהם 'או'
פרק 4 – לתקנת הלשון: 4.3 למבנה המשפט, סעיף ד


בצירוף שמות שביניהם או – ההתאם הוא בלשון יחיד או בלשון רבים, כגון 'שמעון או ראובן יבוא',
'שמעון או ראובן יבואו'.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אני, כיאקים, מעדיף את לשון הרבים.

 

[יאקים]

תודה על ההבהרה מתוך החלטות האקדמיה.

השאלה היא מה קורה כשמדובר ברני או רינה ? נראה לי שכאן אין מנוס משימוש בלשון רבים.
לכן הייתי מעדיף - וזאת בניגוד להמלצת האקדמיה - להשתמש בלשון רבים בלבד.

 

[אזרחית י]

תודה לשניכם! כרגיל, סיוע יעיל לעלמה במצוקה

 

[יאקים]

בבקשה ובכיף, עלמה במצוקה.

האומנם עד כדי מצוקה העניינים מגיעים?!
שבת שלום לך.

 

[trilliane]

זה פשוט ביטוי כזה

המונח מתורגם משפות זרות

באנגלית מוכר כ-Damsel in distress.

 

[יאקים]

זאת מנין לך? האם העלמה מסרה לך זאת?ואולי בכל

הנערה במצוקה?
הפתרון: נקרא לנערה ונשאל את פיה....

 

[trilliane]

כי זה ביטוי מוכר, יאקים... היא לא המציאה אותו

(קרא בקישור שבהודעתי הקודמת).

 

[יאקים]

אמנם קראתי ואף אני מכיר את הביטוי.

בתחילה פניתי אליה בהומור... אך בדיעבד איני פוסל אפשרות שהיא אכן במצוקה בשל סוגיה לשונית כזו או אחרת...
אם את בכל זאת מתעקשת לא לקרוא לנערה ולשאול את פיה, לא אכפה זאת עלייך...
ואולי העלמה תתעשת ותגיב בעקבות דברים אלה...
וגם אם לא תגיב העלמה, אנסה לעבור לסדר היום בכל זאת...

 

[איתי שלר]

גם כשמודבר ברני או רינה

ניתן לנקוט לשון יחיד זכר.
וכבר נאמר בספר ויקרא "ואיש או אשה כי יהיה בו נגע"

 

[יאקים]

שבוע טוב שוב, איתי

עם כל הכבוד לספר ויקרא, ואכן אני רוחש לו כבוד רב, לא הייתי מאמץ את הנוסח הזה,
אלא הייתי מעדיף, כאמור, את "בהם", ולמה ייגרע מקומה של האישה?
וכל זאת גם אם אין מתייחסים לנימוקים פמיניסטיים או את דגל השוויון....
להישמע בהנ אה גם בהמשך

 

[איתי שלר]

אתה בוודאי

יודע שבעברית צורת הזכר היא הצורה הסתמית. זוהי הצורה המשמת במקרה שאין התייחסות למין, ולכן נקיטת הלשון הסתמית אינה מוציאה את האשה ואינה גורעת ממקומה כלל.
ועוד שהרי גם "בהם" היא לשון זכר (לעומת "בהן" הנקבית), ומה הועלת למעמד האישה בהעדפת צורה זכרית אחת על פני צורה זכרית שנייה?
אם הסגנון של "בהם" מוצא חן בעיניך יותר, אתה כמובן יכול להשתמש בו, אבל זה שאלה של סגנון וטעם בלבד.

שבוע טוב.

 

[יאקים]

ראשית, איתי, כבר ציינתי את העדפתי

שנראית לי הגיונית ומתאימה יותר, על כל פנים ללשון ימינו.
שנית, אין דין צורות הריבוי שבהן כבר גרסו חכמים לשון זכר בפועל לשני המינים: תלכו, יבואו, היכנסו! דַברו בשקט! ועוד ועוד
ואין דין צורות היחיד כדין צורות הרבים גם כאשר מדובר בכינויי גוף. כך יאה וכך נאה, לטעמי, לנקוט סגנונית ועניינית.

 

[איתי שלר]

האמת היא

שגם באוזניי "דני או דינה יבוא לכאן" נשמע קצת מוזר בלשון ימינו, לעומת "דני או דינה יבואו" שנשמע חלק יותר.
אבל לא בגלל גריעת חלקה של דינה (לדעתי כל קשר בין מין דקדוקי למעמד האיש או האישה. וכבר דנּו בכך בעבר כמה פעמים) אלא שזו אינה דרך העברית בת ימינו.
גם איני אומר משפט בסגנון: "מגף או נעל כבדה הוא שהטביע עקבה זו בחול". (אע"פ שאיני קנאי למעמד הנעליים) פשוט אין רגילים לדבר כך היום.
שים לב שכשהמשפט נכתב כך: "מגף (או אולי נעל כבדה) הוא שהטביע עקבה זו בחול" הוא נראה בסדר, לדעתי לפחות, כי הסוגריים וה"אולי" הופכים את האפשרות השנייה למשנית, ולכן המין הדקדוקי יכול להיקבע לפי הנושא הראשי גם לפי הרווח בלשון ימינו.

 

[איתי שלר]

לדעתי כל = לדעתי אין כל

 

[יאקים]

אני שמח על כך שתחושתך הלשונית

תואמת את זו שלי.
ושנית, הכנסת התמורה, או בעצם מעין תמורה בין סוגריים), גורמת לכך שנתייחס למגף, ולכן במקרה זה - מין זכר.
אישוש לכך תוכל לקבל אם תהפוך את הנושא במשפט הזה לתמורה = נעל כבדה (או שמא מגף כבד) היא שגרמה לכל הוויכוח ביני לבין איתי....
שבוע טוב וליל מנוחה