שאלתי את ג'מיני

jackie111

Well-known member
מה הנוהל לפטורי היועץ המשפטי לממשלה?


ההליך המסורתי (לפני השינויים האחרונים):


עד לאחרונה, נוהל פיטורי היועץ המשפטי לממשלה התבסס על החלטת ממשלה משנת 2000, שנקבעה בעקבות המלצות ועדת שמגר (משנת 1998). הליך זה קבע כי היועץ המשפטי לממשלה מתמנה על ידי הממשלה מתוך רשימת מועמדים המוצעת על ידי ועדה ציבורית-מקצועית קבועה. בהתאם לכך, גם סיום תפקידו נעשה בהמלצת אותה ועדה. הוועדה כללה:

  • שופט עליון בדימוס (יו"ר).
  • נציג לשכת עורכי הדין.
  • איש אקדמיה בכיר בתחום המשפט.
  • שר משפטים או יועץ משפטי לממשלה לשעבר.
  • נציג הממשלה.
העילות המקובלות לפיטורים היו: התנהגות בלתי הולמת, אי-כשירות פיזית, חקירה פלילית או הגשת כתב אישום, או חילוקי דעות מהותיים ומתמשכים עם הממשלה המונעים שיתוף פעולה יעיל. בקשה לפיטורים הייתה מובאת לוועדה בכתב, היועץ המשפטי לממשלה היה זכאי לשימוע בפניה, והוועדה הייתה מגישה את המלצותיה לממשלה. הממשלה, על אף שלא הייתה חייבת לקבל את המלצת הוועדה, חשיפה להתערבות בג"ץ במקרה של סטייה מהמלצה כזו.
 

Harrington

Well-known member
מנהל
מה הנוהל לפטורי היועץ המשפטי לממשלה?


ההליך המסורתי (לפני השינויים האחרונים):


עד לאחרונה, נוהל פיטורי היועץ המשפטי לממשלה התבסס על החלטת ממשלה משנת 2000, שנקבעה בעקבות המלצות ועדת שמגר (משנת 1998). הליך זה קבע כי היועץ המשפטי לממשלה מתמנה על ידי הממשלה מתוך רשימת מועמדים המוצעת על ידי ועדה ציבורית-מקצועית קבועה. בהתאם לכך, גם סיום תפקידו נעשה בהמלצת אותה ועדה. הוועדה כללה:

  • שופט עליון בדימוס (יו"ר).
  • נציג לשכת עורכי הדין.
  • איש אקדמיה בכיר בתחום המשפט.
  • שר משפטים או יועץ משפטי לממשלה לשעבר.
  • נציג הממשלה.
העילות המקובלות לפיטורים היו: התנהגות בלתי הולמת, אי-כשירות פיזית, חקירה פלילית או הגשת כתב אישום, או חילוקי דעות מהותיים ומתמשכים עם הממשלה המונעים שיתוף פעולה יעיל. בקשה לפיטורים הייתה מובאת לוועדה בכתב, היועץ המשפטי לממשלה היה זכאי לשימוע בפניה, והוועדה הייתה מגישה את המלצותיה לממשלה. הממשלה, על אף שלא הייתה חייבת לקבל את המלצת הוועדה, חשיפה להתערבות בג"ץ במקרה של סטייה מהמלצה כזו.
חשבתי תחילה להגיב שזאת שאלה שמטופש לשאול בינה מלאכותית, עם כל הכבוד. אולם לאחר שקראתי את התשובה, על אף שאני עדיין בדעה שזאת לא שאלה לAI, הופתעתי עד כמה היא מקובלת עלי :). אמנם אין בדברים תשובה אמיתית לשאלה כמובן (שכן מה עוזר לי לשמוע מה היה "עד לאחרונה" אם אני רוצה לדעת מה הנוהל הנוכחי? לכל היותר זה מידע שחשוב לשמוע מעבר לתשובה, אבל זאת לא תשובה לשאלתי).

מעניין.
 

ai27

Well-known member
מה הנוהל לפטורי היועץ המשפטי לממשלה?
ההליך המסורתי (לפני השינויים האחרונים):

עד לאחרונה, נוהל פיטורי היועץ המשפטי לממשלה התבסס על החלטת ממשלה משנת 2000, שנקבעה בעקבות המלצות ועדת שמגר (משנת 1998).
משמע - הליך הפיטורין לא מעוגן בחוק יסוד
ואפילו לא בחקיקה רגילה,
אלא - בהחלטת ממשלה שגרתית ויומיומית כ"כ - שלא זכתה לכינוי מיוחד.
"התהליך המסורתי" שמפרטים פה - בעצם מזכיר מה היה הליך הפיטורין בפעם הקודמת.

לפי המלצת הוועדה, כאשר המקרה נתון לפרשנויות, על היועמ"ש להציג בפני בית המשפט את הפרשנויות שונות, ולא את דעתו האישית.
את הנחייה זו - היועמ"שית הנוכחית רומסת בגסות, למרות נזיפות חוזרות ונשנות,
גםמצד הרשויות הנבחרות, וגם מצד הרשות השופטת
מה שחייב באופן עקבי - שהמדינה תיוצג ע"י עורכי דין פרטיים, ולא על ידי מי שמעלה בתפקידה
ולכן בעצם - מחייב את פיטוריה.
העילות המקובלות לפיטורים היו: התנהגות בלתי הולמת, אי-כשירות פיזית, חקירה פלילית או הגשת כתב אישום, או חילוקי דעות מהותיים ומתמשכים עם הממשלה המונעים שיתוף פעולה יעיל. בקשה לפיטורים הייתה מובאת לוועדה בכתב, היועץ המשפטי לממשלה היה זכאי לשימוע בפניה, והוועדה הייתה מגישה את המלצותיה לממשלה. הממשלה, על אף שלא הייתה חייבת לקבל את המלצת הוועדה, חשיפה להתערבות בג"ץ במקרה של סטייה מהמלצה כזו.
בית המשפט העליון דן בנושא וקבע כבר - שההליך המתאים הוא שימוע פיטורין, שסמכותה של המדינה לבצע
שימוע פיטורין לא בהכרח מחייב פיטורין - ומחייב את המעסיק לשטוח את טענותיו, את המפוטר לפרט את הגנתו, ומאפשר למדינה - לקבל פשרהכלשהי שתדרחה את הפיטורין.
זו פעולה שרק אחריה, כששני הצדדים פרשו את מלוא טענותיהם - ניתן לערער על הפיטורין.

היועמ"שית בחרה - כלל לא להגיע לשימוע כזה,
ובכך בעצם - הפרה החלטת בג"צ.
פעולה המהווה פגיעה קשה בשלטון החוק.
 

כרמיזן

Well-known member
מה הנוהל לפטורי היועץ המשפטי לממשלה?


ההליך המסורתי (לפני השינויים האחרונים):


עד לאחרונה, נוהל פיטורי היועץ המשפטי לממשלה התבסס על החלטת ממשלה משנת 2000, שנקבעה בעקבות המלצות ועדת שמגר (משנת 1998). הליך זה קבע כי היועץ המשפטי לממשלה מתמנה על ידי הממשלה מתוך רשימת מועמדים המוצעת על ידי ועדה ציבורית-מקצועית קבועה. בהתאם לכך, גם סיום תפקידו נעשה בהמלצת אותה ועדה. הוועדה כללה:


אם היית שואל את ג'יני, היית מקבל תשובה נכונה...
 

jackie111

Well-known member
השינויים האחרונים (יוני 2025 ואילך):

ב-8 ביוני 2025, הממשלה קיבלה החלטה חדשה ("ההחלטה המתקנת") ששינתה את דרכי העברת היועץ המשפטי לממשלה מתפקידו. על פי ההחלטה המתקנת:

  • אין חובת התייעצות עם הוועדה הציבורית-מקצועית: הממשלה אינה חייבת עוד להתייעץ עם הוועדה המקצועית-ציבורית לצורך פיטורי היועץ המשפטי לממשלה, אף שהיא רשאית לעשות זאת.
  • ועדת שרים: במקום הוועדה הציבורית-מקצועית, שר המשפטים יכול להביא את הנושא בפני פאנל של חמישה שרים (ועדת שרים).
  • הליך שימוע בממשלה: היועץ המשפטי לממשלה זכאי לשימוע בפני ועדת השרים, ולאחר מכן גם בפני הממשלה כולה (או ועדת שרים מטעמה).
  • החלטת ממשלה: לאחר קבלת המלצות ועדת השרים ושימוע היועץ, הממשלה מקבלת החלטה. על פי ההצעה החדשה, החלטה על פיטורים תצטרך לעבור ברוב של 75% מחברי הממשלה.

בושה.
 

בון דוק

Well-known member
השינויים האחרונים (יוני 2025 ואילך):

ב-8 ביוני 2025, הממשלה קיבלה החלטה חדשה ("ההחלטה המתקנת") ששינתה את דרכי העברת היועץ המשפטי לממשלה מתפקידו. על פי ההחלטה המתקנת:

  • אין חובת התייעצות עם הוועדה הציבורית-מקצועית: הממשלה אינה חייבת עוד להתייעץ עם הוועדה המקצועית-ציבורית לצורך פיטורי היועץ המשפטי לממשלה, אף שהיא רשאית לעשות זאת.
  • ועדת שרים: במקום הוועדה הציבורית-מקצועית, שר המשפטים יכול להביא את הנושא בפני פאנל של חמישה שרים (ועדת שרים).
  • הליך שימוע בממשלה: היועץ המשפטי לממשלה זכאי לשימוע בפני ועדת השרים, ולאחר מכן גם בפני הממשלה כולה (או ועדת שרים מטעמה).
  • החלטת ממשלה: לאחר קבלת המלצות ועדת השרים ושימוע היועץ, הממשלה מקבלת החלטה. על פי ההצעה החדשה, החלטה על פיטורים תצטרך לעבור ברוב של 75% מחברי הממשלה.

בושה.
כל מה שהבאת היה נכון לו הינו חיים בדמוקרטיה רגילה בה יש יצוג בבית המשפט העליון לכל הדעות ולכל "הגזעים" כפי שקיים בכל הדמוקרטיות
אצלנו יש 2 בעיות 1. יש יצוג רק לעדה, לצבע ועמדה פוליטית אחד (עם כמה בודדים לקישוט, למראי תעין שגם הם לרוב מחזיקים לבאותם העמדות) 2. השופט ברק המציא את המהפכה החוקתית שאין לה אח ורע באף מדינה דמוקרטית , שופטי בתי משפט עליון בעולם הדמוקרטי מבקרים את המהפכה.

במצב שנותר בית המשפט והיועמ"שית מנהלים את המדינה
ללא בושה מעלימים עין מעבירות של הצד השמאלי ואוכפים יתר עבירות בצד ימין
ראש הממשלה לא יכולה לפטר שר בלי התערבות בג"ץ אין לזה שום תקדים בעולם הדמוקרטי. הפקיד ראש השב"כ מסרב להיות מפוטר ומכריז מתי הוא יבחר ללכת , זו הבושה זה המעשה הלא דמוקרטי.
אתה מתאר לנו עולם תקין- מזכיר לך ששמעון פרס ביחד עם שמיר העיפו את היועמ"ש בגלל השב"כ ובג"ץ היכן הוא היה?

"הבושה" היא דווקא בצד שלך , הקמתם דיקטטורה משפטית.

אם אין לי ולעוד כמה מליונים יצוג ואני לא יכול להשפיע על החלטות במדינה שלי אז אני חי באפרטהייד = איש אחד קול אחד. לקול שלי אין משמעות.
 
נערך לאחרונה ב:

jackie111

Well-known member
כל מה שכתבת היה נכון לו הינו חיים בדמוקרטיה רגילה בה יש יצוג בבית המשפט העליון לכל הדעות ולכל "הגזעים" כפי שקיים בכל הדמוקרטיות
אצלנו יש 2 בעיות 1. יש יצוג רק לעדה, לצבע ועמדה פוליטית אחד (עם כמה בודדים לקישוט, למראי תעין שגם הם לרוב מחזיקים לבאותם העמדות) 2. השופט ברק המציא את המהפכה החוקתית שאין לה אח ורע באף מדינה דמוקרטית , שופטי בתי משפט עליון בעולם הדמוקרטי מבקרים את המהפכה.

במצב שנותר בית המשפט והיועמ"שית מנהלים את המדינה
ללא בושה מעלימים עין מעבירות של הצד השמאלי ואוכפים יתר עבירות בצד ימין
ראש הממשלה לא יכולה לפטר שר בלי התערבות בג"ץ אין לזה שום תקדים בעולם הדמוקרטי. הפקיד ראש השב"כ מסרב להיות מפוטר ומכריז מתי הוא יבחר ללכת , זו הבושה זה המעשה הלא דמוקרטי.
אתה מתאר לנו עולם תקין- מזכיר לך ששמעון פרס ביחד עם שמיר העיפו את היועמ"ש בגלל השב"כ ובג"ץ היכן הוא היה?

"הבושה" היא דווקא בצד שלך , הקמתם דיקטטורה משפטית.

אם אין לי ולעוד כמה מליונים יצוג ואני לא יכול להשפיע על החלטות במדינה שלי אז אני חי באפרטהייד = איש אחד קול אחד. לקול שלי אין משמעות.
ככה מגיב מי שעבר שטיפת מח.

אותי לא מעניינות הדעות של שופטי בית המשפט. מעניין אותי אם
הם שומרים על החוק. אותי מעניין אם ההחלטות נכונות. אותי מעניין
שהם נבחרו על ידי מגוון גורמים ציבוריים ונבחרים.

אותי מעניין שהנאשמים יכבדו את החלטתם. כי אם לא יקיימו את ההחלטה
שלא יצפו ממני לקיים את החלטותיהם של הפוליטיקאים. מרד פוליטיקאים
זה אנרכיה.

תפקידה של היוהמשית לבדוק אם החלטת הממשלה חוקית. במידה ולא עליה
להתריע על כך. בימינו כאשר הממשלה החליטה למרוד ביעוץ המשפטי היא
מחליטה החלטות הזויות וממציאה כללי משחק שונים. לא פלא שאי אפשר לישם
החלטות מטומטמות.
 

Harrington

Well-known member
מנהל
תפקידה של היוהמשית לבדוק אם החלטת הממשלה חוקית. במידה ולא עליה
להתריע על כך.
רק נזכיר, זה אחד מתפקידיה של היועמ"ש. יש לה שלל תפקידים נוספים. במקרה הזה, היא לא ממלאת חלק משמעותי בהם. שם עיקר הבעיה. חלק נוסף של הבעיה היא רדידותה המקצועית התהומית, שגורמת לה לקבל החלטות שאין להן ולדין הישראלי ולא מאומה (ואולי זה בגלל שהיא פשוט מתעדפת את עמדתה הפוליטית). חלק נוסף נעוץ בניכוס תפקידים שכלל אינם שלה בדין, אבל זה כבר החלק שתיאורטית אפשר היה לחיות איתו.
 

virus222

Active member
רק נזכיר, זה אחד מתפקידיה של היועמ"ש. יש לה שלל תפקידים נוספים. במקרה הזה, היא לא ממלאת חלק משמעותי בהם. שם עיקר הבעיה. חלק נוסף של הבעיה היא רדידותה המקצועית התהומית, שגורמת לה לקבל החלטות שאין להן ולדין הישראלי ולא מאומה (ואולי זה בגלל שהיא פשוט מתעדפת את עמדתה הפוליטית). חלק נוסף נעוץ בניכוס תפקידים שכלל אינם שלה בדין, אבל זה כבר החלק שתיאורטית אפשר היה לחיות איתו.
תנסה להיות ממוקד. אתה כותב על עוד תפקידים ולא מפרט. בחיית תביא דוגמאות ולא לדבר בכלליות.
 

Harrington

Well-known member
מנהל
תנסה להיות ממוקד. אתה כותב על עוד תפקידים ולא מפרט. בחיית תביא דוגמאות ולא לדבר בכלליות.
למשל, הצעת דרך חוקית לממש את כוונת הבוס. כלומר, ראשית להביע דעה משפטית לגבי התוכנית שהבוס מבקש לבצע וככל שלדעתו קיימת מניעה משפטית לפעול בדרך שהבוס מתכנן, לסייע לו להשיג את מטרתו בדרך נכונה מבחינה משפטית.
 

1ספי11

Well-known member
כל מה שהבאת היה נכון לו הינו חיים בדמוקרטיה רגילה בה יש יצוג בבית המשפט העליון לכל הדעות ולכל "הגזעים" כפי שקיים בכל הדמוקרטיות
אצלנו יש 2 בעיות 1. יש יצוג רק לעדה, לצבע ועמדה פוליטית אחד (עם כמה בודדים לקישוט, למראי תעין שגם הם לרוב מחזיקים לבאותם העמדות) 2. השופט ברק המציא את המהפכה החוקתית שאין לה אח ורע באף מדינה דמוקרטית , שופטי בתי משפט עליון בעולם הדמוקרטי מבקרים את המהפכה.

במצב שנותר בית המשפט והיועמ"שית מנהלים את המדינה
ללא בושה מעלימים עין מעבירות של הצד השמאלי ואוכפים יתר עבירות בצד ימין
ראש הממשלה לא יכולה לפטר שר בלי התערבות בג"ץ אין לזה שום תקדים בעולם הדמוקרטי. הפקיד ראש השב"כ מסרב להיות מפוטר ומכריז מתי הוא יבחר ללכת , זו הבושה זה המעשה הלא דמוקרטי.
אתה מתאר לנו עולם תקין- מזכיר לך ששמעון פרס ביחד עם שמיר העיפו את היועמ"ש בגלל השב"כ ובג"ץ היכן הוא היה?

"הבושה" היא דווקא בצד שלך , הקמתם דיקטטורה משפטית.

אם אין לי ולעוד כמה מליונים יצוג ואני לא יכול להשפיע על החלטות במדינה שלי אז אני חי באפרטהייד = איש אחד קול אחד. לקול שלי אין משמעות.
אני שמח לראות שאתה תובע מבית המשפט העליון לדאוג שחצי מהשופטים יהיהו נשים ו20% יהיו ערבים.
עד שלא נגיע למספרים האלה בית המשפט לא יהיה לגיטמי.
 

בון דוק

Well-known member
אני שמח לראות שאתה תובע מבית המשפט העליון לדאוג שחצי מהשופטים יהיהו נשים ו20% יהיו ערבים.
עד שלא נגיע למספרים האלה בית המשפט לא יהיה לגיטמי.
אני לא מפחד מהמספרים הללו
אתם מ-פ-ח-ד-י-ם !!!
 
השינויים האחרונים (יוני 2025 ואילך):

ב-8 ביוני 2025, הממשלה קיבלה החלטה חדשה ("ההחלטה המתקנת") ששינתה את דרכי העברת היועץ המשפטי לממשלה מתפקידו. על פי ההחלטה המתקנת:

  • אין חובת התייעצות עם הוועדה הציבורית-מקצועית: הממשלה אינה חייבת עוד להתייעץ עם הוועדה המקצועית-ציבורית לצורך פיטורי היועץ המשפטי לממשלה, אף שהיא רשאית לעשות זאת.
  • ועדת שרים: במקום הוועדה הציבורית-מקצועית, שר המשפטים יכול להביא את הנושא בפני פאנל של חמישה שרים (ועדת שרים).
  • הליך שימוע בממשלה: היועץ המשפטי לממשלה זכאי לשימוע בפני ועדת השרים, ולאחר מכן גם בפני הממשלה כולה (או ועדת שרים מטעמה).
  • החלטת ממשלה: לאחר קבלת המלצות ועדת השרים ושימוע היועץ, הממשלה מקבלת החלטה. על פי ההצעה החדשה, החלטה על פיטורים תצטרך לעבור ברוב של 75% מחברי הממשלה.

בושה.
וזה מראה לך שאין הפרדת רשויות.

אז בעיקרון הדמוקרטיה פגומה לגמרי ואתה חי בחצי דיקטטורה.
 

ai27

Well-known member
וזה מראה לך שאין הפרדת רשויות.
כשמדובר מלכתחילה ב"החלטת ממשלה",
כל החלטה אחרת - מחליפה אותה.
זה בדיוק - הפרדת רשויות

ולמה?
כי תמיד היה ברור - שממנים ומפטרים פקידים [היועמ"ש למשל] בהחלטת ממשלה בלבד.
והתוועצות בוועדה - זה נושא פורמלי
אז בעיקרון הדמוקרטיה פגומה לגמרי ואתה חי בחצי דיקטטורה.
בכל מדינה דמוקרטית - נושאים שלטוניים שלא נקבעו בחוק, נקבעים בהחלטות ממשלה וצווים משרדיים
זה חלק מהכללים הדמוקרטים

בולשביקים שרוצים שישראל תהיה דיקטטורה על מלא
ובעצם לגנוב את כל הסמכות - מהעם ונבחרי העם
תמיד צווחים להם שמשטר שאינו קומוניסטי לעולם לא יהיה דמוקרטי
 
תמיד היה ברור - שממנים ומפטרים פקידים [היועמ"ש למשל] בהחלטת ממשלה בלבד.
והתוועצות בוועדה - זה נושא פורמלי
לא!

הנוהג היה שהעו"ד והשופטים מציגים מועמדים והממשלה בוחרת בינהם.

ז"א הם אחראים על הצד המקצועי ומתוך האנשים האלה עושים בחירה פוליטית.

בכל מדינה דמוקרטית - נושאים שלטוניים שלא נקבעו בחוק, נקבעים בהחלטות ממשלה וצווים משרדיים
זה חלק מהכללים הדמוקרטים
דמוקרטיה אמיתית קובעת להם חוק(למה שלא ניקבע בחוק) שיעשה הפרדת רשויות קבועה ולא כמו טראמפ שעושה צווים

זמניים לפי גחמות/אינטרסים פרטיים שלו(ושלי מי שעומד מאחוריו ;) )


בכל מקרה הדגש שאתה לא מבין שפעם ניסו לפחות חלק מהזמן לעשות דברים בצורה מקצועית

ולטובת רוב העם והיום זה נעשה לטובת אנשים פרטיים(ביבי),קואליציה וכד'.

אין בכלל כוונה אפילו לנהל מנהל תקין והרצון היחיד הוא שלא יהיה מספיק בשביל היועצת המשפטית

לקבוע שזה לא חוקי.

ז"א כמו ילדים קטנים כל הזמן בודקים את גבולות החוק ומנסים להזיז אותם(למשל יעוץ לממשלה יותר "מתחשב",

למנות שופטים יותר "מתחשבים" ועוד.
 

Harrington

Well-known member
מנהל
וזה מראה לך שאין הפרדת רשויות.

אז בעיקרון הדמוקרטיה פגומה לגמרי ואתה חי בחצי דיקטטורה.
אהה, האמת שאין כל קשר לעניין הפרדת הרשויות :). גם במדינה בה הרשויות מופרדות באופן תקין (לכאורה) ומלא, עדיין הממשלה תהיה זו שתמנה את היועץ המשפטי שלה וכמובן גם תקבע את הדרכים להחליפו במידת הצורך.

לא שאני חולק על כך שיש בעיה עם הפרדת הרשויות בישראל. אבל העניין הזה רחוק מלהצביע על כך. סתם קישור מעושה בין דברים לא קשורים.

כמובן שאין גם כל קשר לרמת הדמוקרטיה או הדיקטטורה במדינה. אבל שם זה בכלל מצחיק. לאחר שבשנים האחרונות 'קץ הדמוקרטיה' הקיץ עלינו לפחות 980 פעמים, אין מצב שאנחנו כעת רק ב"חצי דיקטטורה" :). אם כבר אנחנו בדיקטטורה וחצי. פשוט לא יכול להיות אחרת. כאילו, בהנחה הלא מוכחת שלא חרטטתם בעבר ואינכם מחרטטים היום כמובן..
 
למעלה