~~>
כמה מילים על תורה פיזיקלית: כל התורות הפיזיקליות נכתבו ע"מ להסביר את המתרחש סביבנו באופן תיאורטי ומעשי ובד"כ גם כמותי. זה תמיד מתחיל מתופעה כלשהי, לפעמים יומיומית ולפעמים ממש לא שנדרש עבורה הסבר. למשל - כשהתפוח התנתק מהעץ הוא נפל על הראש של ניוטון. ניוטון חשב על זה לרגע והבין שזה לא מקרה חד פעמי, תמיד כשתפוחים משתחררים מהעץ הם נופלים למטה, הם לא נשארים תלויים באוויר, הם לע עפים ימינה או שמאלה, תמיד למטה. עכשיו נניח שאני ואתה יושבים עם ניוטון ומנסים להבין למה זה קורה. אפשר לתת לתופעה הזאת 100 הסברים שונים. למשל: הסבר ראשון - קיים איזשהו כוח שכדור הארץ (או כל גוף בעל מסה) מפעיל על התפוח (כל גוף אחר בעל מסה). הסבר שני - התפוח "יודע" כי עליו להעביר את גרעיני העץ לאדמה ע"מ להמשיך את מעגל החיים. הסבר שלישי - התפוח בכלל נשאר במקומו, זה כדור הארץ שמזנק לעבר התפוח כמו כלב שקופץ כדי לתפוס כדור. את שני ההסברים האחרונים אפשר לשלול בקלות ע"י ניסוי. למשל אם אני אצוק בטון מנקודת החיבור של גזע העץ באדמה וצפונה, תפוח שנמצא בחציו הדרומי של העץ אכן יפול למטה כדי להמשיך את מעגל החיים, אבל תפוח בחציו השני של העץ לא יתאמץ כלל וכלל ונוע דרומה אלא יפול גם הוא ישר למטה. או למשל אפשר להפיל שני תפוחים בעת ובעונה אחת בשני קצוות העולם, כיוון ששני תפוחים נעו ישירות לעבר הרצפה ברור שלא יכול להיות שכדה"א קפץ לשני כיוונים שונים בעת ובעונה אחת. יפה, אז שללנו את שני התאוריות האחרונות אבל זה לא אומר שהוכחנו את הראשונה. אז נבצע עוד סדרה של ניסויים, נעלה לראש בניין ונשליך משם כיסא ושולחן, כדור טניס וחתול (שוודאי ינחת על הרגליים), כולם, ללא יוצא מן הכלל ינועו בקו יש כלפי מטה. יופי, אז חפצים נעים כלפי מטה, זה עדיין לא אומר שום דבר על מסה שמושכת מסה קטנה יותר ובטח לא מוכיח שום דבר לגבי יחס הפוך לריבוע המרחק. אז נרים את המבט מעלה ונסתכל על תנועת כוכבי הלכת ונראה שהם סובבים את השמש (תנועה מעגלית מחייבת כוח כלשהו שפועל על הגוף כלפי מרכז הסיבוב), מעבר לכך אפשר לראות שאסטרואיד שנע בקו ישר נכנס למערכת השמש שלנו אבת תחת השפעת הכבידה של השמש או של כוכב לכת זה או אחר הוא משנה מעט את מסלולו, אפשר לראות גם שמידת ההטיה תלויה ביחס הפוך לריבוע המרחק של הגופים וביחס ישר למכפלת המסות שלהם. ככל שנמשיך לבצע עוד ועוד ניסויים ומדידות בתנאים שונים התאוריה של ניוטון מוכיחה את עצמה כתאוריה עדיפה על תאוריות אחרות ולבסוף ביססה את מעמדה כמלכת המכאניקה הקלאסית. להבדיל מתאוריית הכבידה של ניוטון שבאה לתאר אירועים יום יומיים דוגמת תפוח שנופל (לא רחוק מידי) מהעץ ולכן גם הניסויים הקשורים בה הם פשוטים למדי, תורת הקוונטים עוסקת בקנה מידה אחר לגמרי של אנרגיה, גודל וזמן, בניסוי במאיץ חלקיקים למשל, כל הסיפור נגמר בד"כ תוך חלקיק של חלקיק של שניה וע"מ ליצור את הניסוי היה צורך באנרגיה שהייתה מספיקה כדי להאיר את רמת גן למשך איזה חודשיים, תוסיף לזה את האופי ההסתברותי של מכניקת הקוונטים וקיבלת לך תאוריה שמצד אחד מאוד קשה להפריח ומצד שני גם לא פשוט להוכיח. אז בינתיים, בין ניסוי לניסוי, על סמך התוצאות של ניסויים קודמים, מדענים מנסים לפתח תאוריות כאלו ואחרות שיעשו סדר בבלאגן, כיוון שהחישוב המתמטי הוא מעשי יותר מהניסוי הפיזיקלי (תתעלם מהפרדוקס שמובנה במשפט הזה) כי הרי לא צריך מאיץ חלקיקים בשביל לעשות חישוב אז התאוריות מתקדמות מהר יחסית במישור התיאורטי. אבל, כל הפרשנויות, התאוריות וההסברים גורסים כי ישנם עוד חלקיקים/כוחות/מישורים/מימדים... שטרם גילינו. אז לשאלתך- 1. א' היריעה קצרה מלפרט על הפרשנויות השונות וההבדלים בניהן אבל מספר 'האוהדים' הוא לא רלוונטי, ללא ניסוי ניתן לשלול תורה פיזיקלית רק אם אין לה עקביות מתמטית או אם היא לא מתיישבת עם תוצאות של ניסויים אחרים שנעשו כבר. באופן כללי כל התאוריות הקיימות סובלות ממספר בעיות כאלו, החלקיקים/כוחות/מישורים/מימדים... שטרם גילינו באים למעשה לתת פיתרון לבעיות האלו, אם יוכח דבר קיומו של החלקיק או המימד החסר אזי שנסתמור החורים בתאוריה, אבל בינתיים, כל הפרשנויות קבילות. 2. אם הבנתי את השאלה שלך נכון אז בכל תאוצה שהיא... 3. בסופו של דבר היקום פועל לפי מערכת חוקים קבועה, גם אם הם לא ברורים לנו עד הסוף ולכן הסתירות בין התורות השונות יבואו על פתרונם בבוא היום, גם אם זה אומר שכמה ילדים יאלצו להפרד מאיתנו.