שאלות

mgb

New member
נענועים בתפילה..

בס"ד עשרות טעמים מצאנו בספרים על מנהגי או נוהג הנענוע בתפילה והאמת גם בלימוד תורה יש המתנוענעים.. יש על פי הסוד ויש על פי הדרוש ויש על פי המוסר ויש על פי מעשה שהיה בתימן.. לא אפרט את כולם אבל מקצת כי הרי "פטור בללא כלום - אי אפשר".. על פי הסוד -ראיתי בספר הקדוש "בני יששכר" שזה דומה לחיבוק זו"נ. כלומר אנו הרעיה והקב"ה הדוד כמו המשל בשיר השירים. על פי הדרוש - נשמת אדם כשלהבת והיא מתנענת כמו שלהבת של נר.. על פי המוסר - לדעת שמה שראית קרוב ומובן כעת, הוא עוד רחוק ממך.. על פי מעשה שהיה בתימן - בתימן כמו בהרבה גלויות לא היו מצוים ספרים לרוב ולכן היה ה"מורי" מניח לפני התלמידים ספר אחג\ד על הקרקע וכל תלמיד בתורו היה גוחן ורואה מספר שורות ואז מתרומם על מנת לאפשר לתלמיד אחר לראות את הכתוב.. ושוב, כמובן ישנם טעמים רבים נוספים ו"מנהג ישראל - תורה היא"! בברכה
 

mgb

New member
עוד על נענועים

בס"ד נזכרתי שב"כוזרי" מזכיר נושא זה (מאמר שני): "(עט) אמר הכוזרי: אשאלך כעת היודע אתה סבה לדבר שהיהודים מתנועעים בשעת קריאתם בספרים עבריים: (פ) אמר החבר: אומרים כי דבר זה בא לעורר את החם הטבעי אולם אשר אחזה לי אני הדבר תלוי במה שדברנו עליו כעת מתוך שרבים מהם ידעו לקרא פה אחד יכלו עשרה מהם או יותר לקרא מתוך ספר אחד אשר על כן עושים היינו את ספרינו גדולים וכל אחד מן העשרה הצרך להתכופף משעה לשעה לשם עיון בתיבה אחת ולשוב ולהזדקף כי הספר היה מטל לפניהם על הארץ וכך היתה שם תנועת התכופפות והזדקפות מתמדת זאת היתה הסבה בראשונה לימים נעשה הדבר מנהג מתוך הסתכלות בנים במעשה אבות ומתוך חקוי כי זה טבע בני אדם אולם אצל אמות אחרות כל אדם קורא בספרו ומקרב את הספר אל עיניו או מקרב עצמו אל הספר בשעור הרצוי לו מבלי אשר יצר לו חברו בזה ולכן אינו זקוק להתכופפות ולהזדקפות" בברכה
 
למעלה