מה נכון? זו שאלה נכבדה.
והתשובה לה תלוייה בכמה גורמים שונים: האם לפרש את משלי ברצף, או להחליט שכל משל או כל פסוק הוא תלוי ועומד בפני עצמו? מה היחס בין המשל לנמשל? אם את קוראת ברצף, הפירוש של מוגג קרוב לפשט יותר מאשר שלי. משום שאז את אומרת שכל הפרק מדבר על יחסים במשפחה, או יותר נכון על ההזהרה מהאשה הזרה נוכריה, שלמשלי יש חשבון ארוך איתה והיא מככבת בכמה וכמה פרקים בהרחבה. אם את מפרידב בין חלקי הפרק, ומתייחסת לכל משל בפני עצמו - אזי אין קצה חוט לקשור בין הפסוקים על שתיית המים ובין המלצה להצמד לאשת החיק. מה גם שהסיום של "ויפוצו מעינותיך חוצה" בעייתי בהקשר הזה. בתנ"ך כולו ובחז"ל לימוד תורה נמשל לשתיית מים, התורה נמשלת למים כהכרח לגוף מחד, וכנוזל מרווה מאידך. ולכן הפרדה לחלקי הפרק מעמידה את הדרש של חז"ל שהבאתי כנמשל הראוי. בקיצור, פשט בלבד, המבוסס על הנחת הרצף בין המשלים - - מוגג יותר צודק. פשט ודרש - כפי שחובה לקרא את משלי - שני הפירושים טובים באותה מידה, כל אחד לפי רצון הדרשן או הקורא.
