שאלונת...

הו...הו...

כמה בוגרת התשובה צכה ליות למיינד הבוגר שלך? וברצינות... כשהאנטי מושרש עמוק באדמה... זה לא זמן לשיחות... זה זמן לתת מקום להרגשה... קודם כל מקום...להרגשה
כומו כשאני כועסת...עצבניה...קודם כל לתנת לי מקום להרגשה... בגרות אחורי אני רגועה. רק אחורי מקום שמקבל...יכולה לצאת לה ה"בגרות"
כמה זמן? כמה שצריך.
 

יערית

New member
כל אחד ודרכו שלו:))

גם כשהילדים שלי כועסים,אני מוצאת את עצמי מנהלת איתם שיחה לבדוק למה ומדוע?בזמן רגיעה בודקת שוב לראות אם הדברים השתנו,במידה וזה נאמן למקור הכעס,יש משהו עמוק ויציב מאחורי התחושות שלהם,אם מקבלת סתירה בין הדברים,מבינה שכעס שאמור להיות מופנה כלפיי מועבר לכל מיני דברים אחרים,או אנשים אחרים.
 
נכון...

כל אחד ודרכו הוא.
אני...אפילו נודניקית עם קבלות
...בזמן רגשי טעון של האחר...משחררת מהעמסת יתר... על אובר וויט אמרו לי יש תשלום אקסטרה
 
:)) יעריתה...

שמחה שלקחתי צעדים אחורה.. דרכה הצלחתי להבין ולראות מה שלא ראיתי בעיניים עצומות לרווחה ומרוב אמוציות שהציפו אותי.. לדידי.... בלי קשר לנושא...אני עוצרת את כל העולם ואישתו באזיקים בכל הקשור אליהן. שורה תחתונה....... הן מקור ההשראה שלי...הן מקור החיים שלי...ולא הוא או אחר שיבוא במקומו.. אני האמא...וזהו. זה לא אומר שלהן אין החלטות, אין דיעות, אין מילה בנדון... אצלי בבית..אני הבוס... אבל לא בנושאים שכאלה. אני יודעת שירימו כאן גבה ויפתחו פה בגודל המוביל הארצי לביוב.. {לוקחת סיכון} החינוך אצלי בבית די נוקשה.. בכל מה שקשור להבעה עצמית וללשון שלוחת רסן... בעיניי......... זה מדורג ראשון ולפניי הכל.
 

מיKה

New member
יוצאת מנקודת הנחה

שהוא באמת חמוד ומקסים גם אליה... ואם אכן כך... את, את יודעת הכי טוב... היכן היא רגישה יותר היכן פחות... מה גורם לה להתקרב לאנשים, להיפתח... ציידי גם אותו באינפורמציה מתאימה שתגרום לו להגיע אליה... לאט לאט... וכשאת ברקע, מנצחת בחוכמה ובעדינות, על הכמות האיכות והעיתוי הנכון. בהצלחה:)
 
רק תוהה

למה כל הזמן יוצאת רע לך בבית כבד הארנק ואם כבר מהנחה להנחה, למה לבד? אם תצבטי אותי שמא לא אצבט? הא? תדגדגי שמא לא אדוגדג? הא? התאירי דרכי שמא לא אסונוור?
 

magic40

New member
תשובונת

עד הרגע שהבחור לא היה מיועד לתוכנית עתידית הוא פחות הדאיג אותה והיווה איום ואולי עכשיו היא שמעה מה התוכנית שלך לגביו והנסיכה הקטנה-מרכז הבית פוחדת על מקומה? ילדים פותחים ראדרים בלי שנשים לב אפילו והתגובות אח"כ
 
אמרתי לך שאני סוגדת לקודקודיה שלך??

כן האא...:)) ה"תוכניה" מסתבר שיבשה לכולנו כאן את הדעת... כפרות על הראדר הזו.. נשבעתי לה שאני מפנה אותו לתוכנית של דיין........"תחקירנית" ........אלק :)) היא מוצצת לו תעורק הראשי... מאיפה באות להם השאלות האלו???????? הכי כייף שהיא בגיל כזה ששואלות "שאלות" ללא בושה..... {קטלה אותי כששאלה אותו שאלה לגביי ה______....ני התפ'דחתי לי ככה ונעלמתי לי פ'תום למטבח}
 
אולי

תרגילי שליטה? ואולי היא מפחדת לאבד אותך? אולי המצב לא ברור לה והיא חוששת משינוי נוסף בחייה? אז אולי לא לברר איתה ,כי אולי הדברים בכלל לא ברורים גם לה ולא יהיו לה תשובות הגיוניות,אבל כן לנסות לשוחח איתה ולהבהיר לה את מיקומה ואת מיקומו של בן זוגך במשפחה. לא נעים אקסייטרית,אוף.
 

maof

New member
מנסיוני הדל רוצה לומר...

כמו שאין בית ספר לגרושים, אין בית ספר להיות הורים, אין גם בי ת ספר להיות בנזוג פרק ב'...או שיש את זה או שאין. ילדים אולי קצת קנאים, אולי קצת רכושנים, אבל ממש לא תמימים לחלוטין, אם המסר שהם קולטים..."אני כאן עבור אמא בלבד
סביר להניח שיווצר אנטי... לפי דעתי "העבודה" היא שלו...בכדי "להתחיל" איתך הוא הזמין אותך (מסיבה, סרט, מסעדה) אז אולי "שיתחיל" גם איתה...הוא הבוגר והכלים בידים שלו...שהשתמש איתם בצורה הנכונה
מעוף
 
אז מי האימא של הילדה השונאת?

מסגנון כתיבתך (שאני אוהבת) לא מפליא שהילדה תתבטא בחריפות כזו יתכן ויש לה סיבה ואולי לא שווה בדיקה איתה ואם הקשר איתו הוא משמעותי אני לא רואה מקום לסחיטה רגשית - הילדים יותר טובים מאיתנו בעניין ולנו ההורים הגרושים יש לנו נטייה קלוקלת "לרצות" או לפצות את הילדים שלנו אני נגד עידוד העריצות של ילדים ומעבר לזה יש עובדות חיים שאיתם הם צריכים ללמוד לחיות כמו בחיים ולא כמו בסרטים.
 
שוב..

אתם נתפסים ל"סיגנון" הבעה של הקטנה שלי, תמוהה בעיני... שכן ולרוב..הילדים הינם המראה הכי טובה להורים.. יש אמהות שמחדירות לילדים שלהם פחדים... אובססיות... ייאוש.. אני, מחדירה אסרטיביות, מרפקים, נחישות...והבעה עצמית לטוב ולרע. לא רואה שום עריצות בהתבטאות שלה... רואה רק ילדונת בת 11... שמביעה בדיוק את מה שהיא מרגישה. מקווה שגם אצל האחרים זה כך... את הקלוקלות אני משאירה ל"טיפוס" אחר...:)))
 
אקסייט

מה זה אמרת שונאת? אז אמרה. ביררת למה מה ומדוע? כי להצהיר הצהרות ..יכול לבוא מכל מיני סיבות שאינן באמת הסיבה העיקרית. אז בררי היכן זה מתחיל. אחר כך..את אוהבת רק אותו. תמשיכי לאהוב ותמשיכי להיות בת זוגו..רק לא אצלך בבית. תני מרחב לילדה להכיר אותו טוב יותר ותני לה המון זמן. האם יש התנגדות בגלל אביה? כבר ראיתי המון איך ילדים ממש מניפולטיביים הורים להורים שלהם מערכות יחסים... אז אולי גם צריך יעוץ מקצועי? מה אומר לך..שיהיה בהצלחה.
 
ואולי.....,

וסליחה שאני קצת לוקחת את התגובות הצידה. אבל אולי.... באמת רק אולי, קרה שם משו בינהם שאת לא מודעת אליו. ואולי, הוא פגע בה בדרך כזו שעם כל פיקחותה (על פי כתיבתך זה ברור), חריפותה, התבגרותה ועוד כל שנאמר שם למעלה, זו פגיעה שהיא פוחדת לשתף אותך בה. והוא מתוק וחמוד, ואת אוהבת, אבל אולי גם קצת פחודת לחפש את האמת. לי אישית, במקרה כזה, הרמזור האדום היה דולק קבוע, על אחת כמה וכמה שה"יחסים" בינהם היו תקינים בתחילה. זו בכל זאת ילדה בת 11. אמנם מתבגרת, אבל עדיין יותר ילדה מנערה מתגברת. חושבת שאולי תנסי להוביל אותה למספר כיוונים. במקום בו היא תתקשה בשיתוף פעולה, שם תראי את קצה חוט הבעיה.
 
לא קוראת תגובות... פשוט מגיבה

לדעתי היא בודקת גבולות בודקת כמה היא באמת חשובה לך יותר ממנו. הרבה שיחות , חום ואהבה. מכירה את זה מקרוב.... זה עובר להם. אבל צריך בזהירות רבה. את יכולה לדעתי לשתף את בן זוגך, הוא אמור להבין ולתמוך אחרי הכל היא בייבי בת 11 בלבד. אולי ביחד תנסו לפתור את הבעיה. בטח לא להתעלם ממנה. לא לעשות שום צעד אחורה... בכך היא תקבל את המסר שהיא בדרך הנכונה ותנצל את ה"מעמד" לעוד סיטיואציות. בהצלחה.
 
התפוח שלך

אני לא מכיר את בין זוגך אבל אם הוא מספיק בוגר הוא אמור להבין, לדעתי אם זה אפשרי לחבר ביניהם ע"י שיחת הכרות קצת יותר רצינית בת 11 היא כבר לא כל כך ילדה היא בעצמה מתחילה עכשיו לחוות יחסים עם בנים, למעשה היא תהייה המראה שלך
 
למעלה