נפוץ מאוד - אחרי ימיי הביניים ...
בסביבות המאה ה-15 היה מפותח באירופה, סייף בחרבות ארוכות אמנם: אך קלות, צרות ומהירות בהרבה מהחרבות הכבדות, הכהות והמסורבלות משהוא, של ימי הביניים ... מדובר בעצם על תור הזהב של הסייף בעולם כולו: תקופה זו מקבילה לתקופת טוקגאו´ה ביפן ולפריחת האי-יי-ג´וטסו והקנ-ג´וטסו בבתי ספר שצמחו ברבבות בכל רחבי יפן המאוחדת ... גם באירופה התפתח מתוך הסייף של ימי הביניים משהוא התואם תנועה מהירה, קלת שיריון ונשק ... כך החל בספרד, פורטוגל, איטליה ואח"כ בכל מערב אירופה, להתפשט הסייף ה"קלאסי" המוכר כיום ... בתקופה הקלאסית המדוברת, אשר הגיע למעלה משלוש מאות שנה אחרי ימי הביניים, הסייף הכפול של פגיון וחרב היה נפוץ מאוד, היווה את הגירסה קרבית ומתקדמת יותר לסייף בחרב ארוכה בודדת ורשם את ה"פיק" ב"מדע הסייף" של דברי ימי אירופה. אמר גוטמן נכון על השימוש בנשק כפול לצרכי "אספאדה אי דגה" בארניס. יש לקחת בחשבון כי הפיליפינים ביצעו היתוך מעניין מאוד בין הלחימה המערבית לאוריאנטלית, הן בנשק והן ביד ריקה ... לפיכך הסייף בארניס שאוב מה"קונקיסטדורים" הספרדים, אך מושפע גם מהלחימה הסינית, האינדונזית, המאלזית ועוד.