תראי,
האמונה שלי אומרת שאסור לסמוך על שום דבר. כלומר, את לא יכולה לשאול אותי אם אני מאמינה במשהו, מכיוון שאני אף פעם לא מאמינה בו לחלוטין. וכרגע, מהניסיון שלי גם עם מאגיה, גם עם ראיית עתיד, וגם עם סתם מטפיזיקה - אני לא יכולה להגיד לך ששוכנעתי שזה קיים. אני רואה את הפולחנים המאגיים שלי, שכרגע אינם קשורים לשום יישות, כדרך לשינוי עצמי שאכן פועלת - אבל אינני יודעת אם היא פועלת בגלל ההשלכות הפסיכולוגיות של הפולחן או אכן בגלל האנרגיה הקוסמית שכיוונתי אלי. ולגבי יישויות - אינני מאמינה בשדים, מלאכים, רוחות ושאר ירקות שכאלו, והאל - אני מאמינה שהאל הוא פשוט ההרגשה הפנימית הנכונה שלך, וזה לא משנה אם יש לו הרבה פנים ושמות או שם אחד - הוא תמיד ישאר חלק בתוכך. וכאשר יבוא הזמן ואהיה מוכנה לעבוד עם אלים - זה לא יפחיד אותי מכיוון שאני לא רואה את זה כמשהו חיצוני ואחר ממני - אני רואה את זה כמשהו בתוכי. ולגבי הפחד - אני לא מפחדת מהעבודה שלי כרגע, שכולה עסוקה בשינוי הפנימי שלי, חוץ מהפחד שמה שאני אעשה יגרום לי להאמין שאני טובה יותר אבל הבעיות שלי ישארו עדיין בפנים... ולכן תמיד בעבודה שלי אני עובדת עם המקורות של הבעיה ולא כנגד הבעיה עצמה (ראי את הדוגמא שלי לנדודי שינה). לגבי עבודה עם אלים - אני אכן מפחדת, אבל רק מכך שעוצמת החוויה תהיה קשה מידי בשבילי, ולכן אני דוחה את זה ולא מתכוונת לעשות את זה עכשיו. יכול להיות שמתישהו אני גם אנסה לעבוד עם מאגיה שקשורה ביישויות חיצוניות - מלאכים, שדים, רוחות... אבל זה *באמת* מפחיד אותי, למרות האמונה שלי, ולכן אני שוב מחכה עד שאני אהיה בשלה לזה ובאמת ארצה לעשות את זה.