טוב, אם בשיא הכנות אז ככה:
אני לא הולך לענות על כל שאלה ושאלה אבל הנה הקו הכללי: עניי עירך קודמים. מה זה אומר? אם יהודי ימכור לי שולחן בחמש מאות שקל וערבי ימכור את אותו השולחן בארבע מאות- אני אקנה מהיהודי לא מכיוון שאני שונא ערבים אלא מכיוון שיש לי איזה שהיא אחריות והדדיות לאח היהודי שלי. (כן, לכאורה ההבחנה היא גיזענית לחלוטין). אם יקרה מקרה שאצטרך לתת מדמי לערבי- אני אבדוק למה הוא בביה"ח. אם הוא נורה ע"י צה"ל אחרי שעשה פיגוע- אני לא אתן לו מדמי ולעומת זאת אם הוא נפגע בתאונת דרכים- אעזור לו. (דרך אגב- אני תורם כל 3 חודשים מדמי). וההבחנה היא לא מכיוון שהוא ערבי. אלא מכיוון שמי שעומד מולו הוא יהודי. כמו אח שלי ממש. אם אח שלי הביולוגי ימכור לי שולחן בחמש מאות ויהודי שאני לא מכיר מת"א ימכור לי בארבע מאות הרי זה ברור שאני אקנה מאחי. נכון? יפה. זאת הנקודה. ערבות הדדית. ולמי שיש ספק- אז כן, הערבות היא משהו שנובע מזה שיש לי הסטוריה משותפת בעלת אלפי שנים עם אותו יהודי ועם כל "גוי" (לפי אבן שושן- גוי= עם, אומה) אין לי שום שיתוף הדדי. פרט לכך, רציתי לשאול. האם באמת אחרי כל מה שקורה כיום וספציפית היום, האם באמת יש בכלל מקום ל"דו קיום"? האם אנחנו לא משלים את עצמנו בקשר לכוונות של השכנים שלנו? כל חתונה מורכבת מחתן אבל גם מכלה, האם החתונה הזאת היא לא חתונת דמים? ואני לא שואל כדי להקניט אלא ברצינות, כחשבון נפש. אשמח לתגובות על הכל.
