י ו ס ף ו ק נ י ן
New member
בוקר טוב ../images/Emo42.gif
אחרי שקראתי את כל התשובות של כולם אני שואל את עצמי מדוע היה כלכך קשה לענות על השאלות בצורה פשוטה וברורה מבלי להיכנס לכל מיני פילוסופיות לא נגעו בשאלות באופן ישיר...... 1. אין לי שום אהדה ערצה או הרגשת זלזול כלפי אדם שהולך ברחוב ולא משנה מה הוא לובש. אני יכול לספר לך על מקרה שהייתי בירושלים בזמן הילולה לכתיבת ספר תורה חדש. אז לפני כמה שנים עוד היה לי שיער ארוך ועגיל באוזן, כאשר נכנסו לבית הכנסת הגדול היו שם אלפי דתיים לבושים בשחור, כולם נעצו בי עיניים ולא הרגשתי בנוח, לאט לאט הורדתיי את העגיל מהאוזן שלי, הרגשתי לא בנוח. כאשר ייצאנו לחגיגות ברחוב אף אחד לא הציע לי להרים את הספר עצמו, לקחת חלק במצווה. זה הרגיז אותי מאוד, אמרתי לדודתי שהיא חרדית חרדית. מדוע לא מציעים לי לקחת חלק בשמחה, מדוע לא מוכנים לראות אותי כאחד שאולי רוצה להצטרף לחוג הזה, אולי אני חוזר בתשובה. בכל אופן רגע לפני הכנסת ספר התורה לבית הכנסת, הייתה מין מכירה מי מכניס את הספר. אחי ז"ל שהיה אדם מאמין קנה את הספר וכאשר הרב שאל לשמו הוא אמר "אחי יכניס את הספר הוא אני נותן לו את המצווה", הייתם צריכים לראות את פניהם, הם היו חיוורים. אחרי שהכנסתי את הספר כולם באו ולחצו לי את היד.זה מאוד הרגיז אותי. 2. כל אחד רואה בעולמו של האחר מוגבלות או חופש מסויים. קצת קשה לשפוט עולמם של אחרים כאשר אתה לא נמצא שם. מאין לי לדעת אם הם מרגישים טוב או לא. האם זה שאנחנו בחרנו בחיי רוח הופך אותנו לאנשים חופשיים או לאנשים שמתנצחים מי צודק בפילוסופיה כזו או אחרת. האם אנחנו יותר רגועים מהם לא נראה לי. כל אחד כאשר הוא לוקח על עצמו משהו מסויים מוותר על דברים אחרים, וכך כנראה גם הם. כך שאני לא יכול לשפוט אותם אם הם עצובים או לא. אני רואה את בני דודים שלי והם מאוד שמחים ומאושרים לפעמיים אני אומר איזה יופי, יש להם שבת, יש להם חג, יש משפחה מאוחדת, מדברים שם בשפה יפה ונעימה לאוזן. אצל החילוניים תראה הרבה יותר פריצות חוסר חינוך, דעות קדומות לא פחות מהעולם החרדי, ואף זלזול גדול יותר ממישהו שהוא קצת שונה ממך. כך שלסיכום אני יכול לומר שבעייני שניי העולמות שווים החילוני והחרדי. 3. אני מגיע מבית מסורתי, ביום כיפור אני אוהב לביות בבית הוריי, אני אוהב ללכת לבית הכנסת תמיד אהבתי את האווירה שם, את השירה את העוצמות האנרגטיות שיש שם, תמיד אבי היה אומר תפסיק לחלום תתחיל להתפלל, היית עף לעולמות של הקשבה לעוצמה וליופי שבתפילה. מי שבאמת ייקרא מה כתוב ויחשוב על הדברים שכתובים בתפילה יימצא הרבה רוחניות. הדת לא סוגרת את הרוח, אולי מי שמעביר את המסר סוגר, אך בספרים עצמם יש רוחניות מופלאה. והאחד הרגעים הקסומים ביום כיפור זו ברכת הכוהנים, שהם עולים אל היכל התורה עוטפים את עצמם בטלית ומברכים את קהל המתפללים, זה רגע של עוצמה אנרגטית שאין לה תיאור. אני מאמין באלוהים בתוך תוכי, אני מאמין שאנחנו לא לבד, אולי אני לא שומר על כל המצוות, אך בהחלט משתדל לעשות טוב לעצמי ולסביבה שלי, משתדל לכבד כל אחד בפני עצמו ובכל דרך בה הוא ייבחר. אולי העולם החרדי דתי לא תמיד מוכן לקבל או להבין אבל זו הכללה מאוד מאוד גדולה. אני חושב שכדאי לנו להתבונן בתוך עצמנו ולשאול מה באמת מרגיז, האם אנחנו עובדים עם האגו או עם הנשמה העליונה שלנו ומכבדים כל נשמה במסע שלה על פני כדו הארץ. המשך יום נעים לכולם. יוסי
אחרי שקראתי את כל התשובות של כולם אני שואל את עצמי מדוע היה כלכך קשה לענות על השאלות בצורה פשוטה וברורה מבלי להיכנס לכל מיני פילוסופיות לא נגעו בשאלות באופן ישיר...... 1. אין לי שום אהדה ערצה או הרגשת זלזול כלפי אדם שהולך ברחוב ולא משנה מה הוא לובש. אני יכול לספר לך על מקרה שהייתי בירושלים בזמן הילולה לכתיבת ספר תורה חדש. אז לפני כמה שנים עוד היה לי שיער ארוך ועגיל באוזן, כאשר נכנסו לבית הכנסת הגדול היו שם אלפי דתיים לבושים בשחור, כולם נעצו בי עיניים ולא הרגשתי בנוח, לאט לאט הורדתיי את העגיל מהאוזן שלי, הרגשתי לא בנוח. כאשר ייצאנו לחגיגות ברחוב אף אחד לא הציע לי להרים את הספר עצמו, לקחת חלק במצווה. זה הרגיז אותי מאוד, אמרתי לדודתי שהיא חרדית חרדית. מדוע לא מציעים לי לקחת חלק בשמחה, מדוע לא מוכנים לראות אותי כאחד שאולי רוצה להצטרף לחוג הזה, אולי אני חוזר בתשובה. בכל אופן רגע לפני הכנסת ספר התורה לבית הכנסת, הייתה מין מכירה מי מכניס את הספר. אחי ז"ל שהיה אדם מאמין קנה את הספר וכאשר הרב שאל לשמו הוא אמר "אחי יכניס את הספר הוא אני נותן לו את המצווה", הייתם צריכים לראות את פניהם, הם היו חיוורים. אחרי שהכנסתי את הספר כולם באו ולחצו לי את היד.זה מאוד הרגיז אותי. 2. כל אחד רואה בעולמו של האחר מוגבלות או חופש מסויים. קצת קשה לשפוט עולמם של אחרים כאשר אתה לא נמצא שם. מאין לי לדעת אם הם מרגישים טוב או לא. האם זה שאנחנו בחרנו בחיי רוח הופך אותנו לאנשים חופשיים או לאנשים שמתנצחים מי צודק בפילוסופיה כזו או אחרת. האם אנחנו יותר רגועים מהם לא נראה לי. כל אחד כאשר הוא לוקח על עצמו משהו מסויים מוותר על דברים אחרים, וכך כנראה גם הם. כך שאני לא יכול לשפוט אותם אם הם עצובים או לא. אני רואה את בני דודים שלי והם מאוד שמחים ומאושרים לפעמיים אני אומר איזה יופי, יש להם שבת, יש להם חג, יש משפחה מאוחדת, מדברים שם בשפה יפה ונעימה לאוזן. אצל החילוניים תראה הרבה יותר פריצות חוסר חינוך, דעות קדומות לא פחות מהעולם החרדי, ואף זלזול גדול יותר ממישהו שהוא קצת שונה ממך. כך שלסיכום אני יכול לומר שבעייני שניי העולמות שווים החילוני והחרדי. 3. אני מגיע מבית מסורתי, ביום כיפור אני אוהב לביות בבית הוריי, אני אוהב ללכת לבית הכנסת תמיד אהבתי את האווירה שם, את השירה את העוצמות האנרגטיות שיש שם, תמיד אבי היה אומר תפסיק לחלום תתחיל להתפלל, היית עף לעולמות של הקשבה לעוצמה וליופי שבתפילה. מי שבאמת ייקרא מה כתוב ויחשוב על הדברים שכתובים בתפילה יימצא הרבה רוחניות. הדת לא סוגרת את הרוח, אולי מי שמעביר את המסר סוגר, אך בספרים עצמם יש רוחניות מופלאה. והאחד הרגעים הקסומים ביום כיפור זו ברכת הכוהנים, שהם עולים אל היכל התורה עוטפים את עצמם בטלית ומברכים את קהל המתפללים, זה רגע של עוצמה אנרגטית שאין לה תיאור. אני מאמין באלוהים בתוך תוכי, אני מאמין שאנחנו לא לבד, אולי אני לא שומר על כל המצוות, אך בהחלט משתדל לעשות טוב לעצמי ולסביבה שלי, משתדל לכבד כל אחד בפני עצמו ובכל דרך בה הוא ייבחר. אולי העולם החרדי דתי לא תמיד מוכן לקבל או להבין אבל זו הכללה מאוד מאוד גדולה. אני חושב שכדאי לנו להתבונן בתוך עצמנו ולשאול מה באמת מרגיז, האם אנחנו עובדים עם האגו או עם הנשמה העליונה שלנו ומכבדים כל נשמה במסע שלה על פני כדו הארץ. המשך יום נעים לכולם. יוסי
ועוד משהו הבחור הזה ההזכיר קשר למסורת גם אינו דתי אבל הקשר שלו לדת הוא קרוב יותר מאשר שלי ולכן גם תשובותו לא נייטראלית אז מה כל ההתלהבות מכלום? והכי מעניין: הוא כותב:" אף אחד לא ענה......" גם פה יש משהו שמראה על "עליונות" שלו על אחרים..כלומר אני יותר טוב מכולם במענה שלי..זאת אומרת שכמו שאני כותב קצת בעליונות גם הוא כותם רק שהוא מההתחלה מדגיש זאת...אז על מה את מדברת, אה? אנשים טובים במקום בתח*......אין כזה דבר...ולא היה..אפילו האנשים הכי צדיקים בתנ"ך היו להם מחשבות שליליות ושאלות על דרים שקרו להם ותמיד עברו עבירה כלשהי עד שקיבלו מחילה או משהו כזהה......