שאלוהים יסלח לי

[קטי30]

../images/Emo201.gif

הרבה כוח מזל וברכה ו

ל

שלך

 

[שגית המקורית]

../images/Emo201.gif../images/Emo25.gif

 

[shell המקורי]

הייתי אומר שאלוהים

שיתן לך כוחות הצעד האמיץ ההירואי שאת עושה והסרט את עוד לא בפרומו ממש להעריץ אותך, הכוחות, העוצמה, ההקרבה בלי שמץ של חשיבה על עצמך אישה מדהימה את

 

[סוף עונה]

את יודעת?

מנסיון יכולה להגיד לך ששום חיבוק ושום מילות הרגעה יעזרו לסבר את אוזניך או להרגיע את הלב. לוקח זמן להבין שהצעד הזה הוא "על אמת" לוקח זמן להבין שאוטוטו הבן לא יחזור לבית שלך מבית הספר לוקח זמן להבין שאוטוטו תצטרכי להעיר רק ילד אחד בבוקר לבית הספר לוקח זמן להבין שפתאם נהיה בבית שקט מאוס ובלתי נסבל לוקח זמן להתאושש, אני כל כך מבינה אותך, וקראתי את מה שכתבת ונצבט לי הלב מחדש, נהיה לי פלאש בק אבל.................... ככל שתיבני את עצמך מחדש, וככל שתחשבי על הילד ומה הוא היה רוצה, וככל שתכניסי לעצמך לראש שזהו רצונו ובזה הוא בחר, גם אם המצב אצל האבא לא מזהיר במיוחד, ואם את כאמא שמכירה את בנה הרבה יותר מהאבא תדעי להשכיל ולשחרר את התחושה הרעה מאצלך, מתוך הבטן שלך, מתוך הנשמה הפצועה שלך, תראי שהדברים יראו אחרת יותר מאוחר אני באופן אישי נגד הפרדה של אחים, אבל כשאין ברירה והילדים מצביעים ברגליים שלהם, לנו ההורים אין שליטה על זה. ואת זה את צריכה להפנים, כי אם לא, רק תתייסרי יותר. כן, הכרית שלך תורטב עוד הרבה לילות מהדמעות, החושך יאיים עליך כל יום כל שעה כל דקה, כל צעד שלך ילווה בדמעות, לא יהיה לך קל עכשיו. אבל את.... חייבת להמשיך מכאן הלאה. עדיין יש לך 2 ילדים, עדיין את אוהבת אותם והם אותך, עדיין את תהיי בשבילם בכל רגע נתון. את הקשר עם הבן תצליחי לבנות גם מרחוק, והקשר שיבנה מהמרחק הזה, יהיה עצום וכביר לעומת התקופה שהוא גר אצלך בבית. מבטיחה לך ונשבעת לך בספר התורה מזל, שבעוד כמה חודשים, את תחייכי בכל פעם שאת תדברי עליו, ובכל פעם תהיה לך הפתעה חדשה מהילד, תמורות שלא ציפית להם. ואולי אפילו בזכות המרחק הזה, הוא יבין שהמקום שלו הוא אצלך עם האח השני. אבל צריך סבלנות ואסרטיביות מצידך. אל תיכנעי ..... אל תישברי....... אל תסגרי את הדלת אחרייך יודעת שאולי את קוראת את זה עכשיו ובוכה, אני בוכה איתך כי כל כך מבינה מה את עוברת עכשיו, אבל בשבילך אני גם דוגמא מצוינת שלסרט הזה יש סוף טוב (אולי עוד לא הסוף.....אבל בהחלט הולך לכיוונים טובים

שדרי לילד חוזק, לווי אותו בדרכו, תהיי שם בשבילו את עוד תראי..........יהיה בסדר

סופי

 

[מזל חי]

תודה על המילים

מקוה שהבסדר באמת יהיה במהרה כמו שלמדתי לקבל את דרכיי האל האחרות אני מנסה לחשוב שגם זה לטובה או לפחות סיבה למשהו אחר טוב

 

[צחוק בלב]

האמת...

שעשית לי צמרמורת ארוכה. הרבה זמן לא עקבתי ולא קראתי. זוכרת רק את הנושא שהעלית כאן לפני שנה בערך. לא יודעת מה לומר לך , ניכר שאת משדרת חוזק, חוסן ונוקשות וזאת גם דרך להתמודד. אני יודעת, שבתוך תוכך את נקרעת והסיטואציה מפלחת את ליבך. אך, מכיוון שאת אמא שלא רוצה לטעות, מכיוון שאת אמא במלא מובן המילה - את מאפשרת לו לצעוד עם זה, על אף הכאב האישי שלך...מה שמוכיח אצילות נפש ואת היותך לא אנוכית. ניכר כי עברת איזו הבשלה, תהליך של בגרות וקבלה. מקווה עבורכם שאביו אכן עושה זאת ממקום טהור ונקי ומאהבת אב ולא ממניעים עלובים (חסכון בכסף ,ניגוח אישי בך וכו'). אני מציינת זאת ולו רק בגלל שהזכרת שהאב טרם הגדיל לצייד את הילד בספרים לביה"ס. המון בהצלחה

 

[מזל חי]

אני אומר לך את מה שאמרתי בדיוק היום

ואת מה שכבר אמרתי לאורך כל השנים שבחיי.. לא חושבת שאני כל כך חזקה כמו שאני מנסה להיות אך מסתבר שהאל יכל להכות רק היכן שזה יכל להיות נסבל אז אם זו הדרך ללמד אותי עוד משהו על החיים אז אני אקבל גם את הדרך הזאת באהבה גם אם זה קשה. תודה

 

[shovalit35]

../images/Emo24.gif../images/Emo25.gif

תהיי חזקה

 

[ayb1]

שאלוהים יסלח לך אן אלוהים תסלח לך

בטוחה שהוא זכר ולא נקבה או לחילופין נטול מין לחלוטין. למה את כאישה נוקטת לשון זכר בהגיעך לאל? מילא אם גבר היה נוקט לשון כזאת אבל את כאשה!!!

 

[M i c h a l y U S A]

דרך אגב

זכור לי שלפני 4 שנים בערך שספרתי את סיפורי איך הילדים שניים בארץ אז ואחד אצלי וכו וכו.... וואו..איך ירדו עלי רצח כאן. שבחרתי לגור כאן. והנה מתברר שלילדים יש כוח בחירה. והיום עם נסיון וגם תובנה מובנית...מעדיפה אני לתת להם ללכת לפי הבחירות שלהם גם אם לדעתי לא תמיד נכונות. צריך לדעת לשחרר..לא אחת אמרו לי כאן. זה נורא קל להגיד למשהו אחר כל זמן שזה לא את/ה..וכמה זה קשה לעשות. אך ברגע שהילדים הולכים לפי בחירתם גם לוקחים אחריות על הבחירה ...ולומדים. זה כואב ..אך בסופו של דבר..הם במילא עוזבים את הקן. פשוט צריך ללמוד לא להיות מחוברים כל כך בחבל הטבור ..להפסיק להיות סופר אנוכיים ברגשות האימהיים שלנו ולתת להם ללכת. החלפת הפאזה בתפקיד מאוד קשה..(גם זה יום אחד כמה מכן תלמדנה ..כן שהם ילכו לאוניברסיטה אני מעריכה..שיעזבו את הבית)..ופשוט צריך להתרגל ולתרגל את הגעגוע...

 

[מזל חי]

אני לא זוכרת מה ואם הגבתי לך אז

מה שבטוח כולם חכמים ושופטים כשאינם בפנים טבע העולם לא חלילה שאני לא מבינה את התגובות העוקצניות או המבקרות גם אני פעם הייתי אחרת חשבתי אחרת בנושאים שכאלה. יכולתי לחשוב בדיוק על עצמי בלי להכיר שאני אמא לא ממש משהו.. והכי מוזר ומפחיד שנראה לי שדוקא אנשים שמפחדים או חשים שזה יכל לקרות להם מגיבים בחריפות קשה יותר (ברוב המקרים)

 

[M i c h a l y U S A]

צודקת

כולם חכמים בלישפוט ועד שלא עומדים בנעליים האלו ..בכלל לא מבינים איך אפשר להגיע להחלטות כאלו. אף אחד לא למד אותנו להיות הורים והחיים הם בית ספר..נראה לי שאנחנו לומדים אחרת ממה שההורים שלנו וההתמודדות מאוד קשה. לכן, לכל החלטה שאת תגיעי אליה..קחי בחשבון שאת צריכה לעשות את הטוב ביותר למען הילדים ..ולא משנה עם הסביבה לא מקבלת את זה. לפעמים יש החלטות שניראות לאחרים מוזרות..אך רק את יודעת מה טוב לילד שלך. דרך אגב בזמנו חושבת ש 90 אחוז קטלו אותי..בלי שצריך לזכור שמות. והאמת? עשיתי בחירה להציל את עצמי על מנת להיות שם בשבילם שיצתרכו. כל אחד והבחירות שלו..והאחריות לבחירות. תדעי לך שהילדים יעריכו בעתיד את ההקרבה שלך במתן השחרור לתת להם לבחור , לתת להם לטעות, לתת להם לקחת אחריות, ובעיקר להתייחס בכבוד גם לרצונות שלהם..למרות שהם ניראים ונשמעים צעירים כלכך.

 

[מזל חי]

היום בשיחה עם חבר(נשמה ענקית)

נזכרתי בילדות שלי אולי ההשוואה לא ממש מתאימה מאותם המקומות אך בכל זאת עלה בי זכרון על הרצונות שלי ועל ההורים שלי שלא נתנו לי אף פעם לנסות את אשר על ליבי. כל כך רציתי כיוון אחר בחיי ובכל פעם הם פסלו בידענות איומה. הם היו הורים טובים דואגים ומסורים. אך האהבה שלהם לא פירגנה לי ולא נתנה לי לבחור לעצמי. ותאמיני לי שבגיל של הבן שלי גם אני ידעתי בדיוק מה שאני רוצה. אז היום אני בוחרת להתיחס גם לענין הזה בנושא הזה כמשהו שאני חשה רצון לתת ביטוי לבן שלי לרצונות שלו. תודה מיכל

 

[M i c h a l y U S A]

חי

רק דבר אחד תזכרי... הימים הראשונים קשים יחד עם זאת יש לך ביקורים ובכלל תוך כמה זמן הוא יכול לרצות לחזור לא מבינה למה צריך ביתמשפט היה עדיף קודם לבחון את המעבר ולראות שזה באמת מה שהוא רוצה. מאוד ייתכן שהרצון נובע מכל מיני דמיונות ..ומחשבות.. ולא הכל ברור ומובן והוא יכול לשנות את דעתו. במקום לרוץ לבית משפט, תנו לו זמן לבדוק את הבחירה שלו.

 

[מזל חי]

אני מחכה עכשו לטלפון מהעו"ד

של הגרוש שלי. הלוואי וזה היה נמנע הנושא הזה דרך בית משפט. כתבתי על זה כמה פעמים וגם בשרשור הזה. מבחינתי הוא יכל להיות שם מזמן כי נתתי את המילה שלי. האב מתעקש על חוק ומשפט (כשנוח לו). ועכשו כבר אין ברירה. הסברתי לו את הבעיה עם התאריך שלי בביקור אצל העו"ד ושחבל שלילד לא יהיה מקום בבית הספר ולא הכנה לפני. הוא אמר שהוא ידבר עם העורך דין שלו שידבר איתי לקבל אישור מפי. הסברתי לו כמובן שאשמח לבוא לרשום איתו את הילד כדי שירגיש ויבין את הנכונות למען הילד והענין. מקוה שהוא מבין אני רק לא ממש כאן כל הגוף שלי רועד .

 

[M i c h a l y U S A]

חי

רק דבר אחד תזכרי... הימים הראשונים קשים יחד עם זאת יש לך ביקורים ובכלל תוך כמה זמן הוא יכול לרצות לחזור לא מבינה למה צריך בית משפט היה עדיף קודם לבחון את המעבר ולראות שזה באמת מה שהוא רוצה. מאוד ייתכן שהרצון נובע מכל מיני דמיונות ..ומחשבות.. ולא הכל ברור ומובן והוא יכול לשנות את דעתו. במקום לרוץ לבית משפט, תנו לו זמן לבדוק את הבחירה שלו.

 

[d a n i e l s 5]

האמת .....

כתבת כאן דברים קשים ..... ואני כמו רחלי חושבת......שהילד הזה, שמרטיב לך את המיטה בלילות.....הילד הזה עכשיו צריך להיות בראש מענייך. וזה אומר ש....את לא צריכה לשאול אותו אם אבא שלו רשם אותו לבי"ס......את צריכה להרים טלפון לאותו האבא ולשאול אותו את השאלה...ואחר כך לספר לו את החדשות . הילד הזה....רואה שאת קונה לאח שלו ספרים ומחברות....ולו לא רק שלא קנו גם עוד לא עשו לו הכרה עם בי"ס החדש ....עם הסביבה החדשה , עם החברים החדשים.....איך את רוצה שהוא לא ירטיב לילה במיטה......גם אני הייתי מבוהלת מכזה שינוי . יקירתי , תתאפסי ....אם הילד הזה חשוב לך...תתאפסי וותרי על האגו, דברי עם האבא שלו, סעי לעיר הזאת.....תראי לאיזה בי"ס הוא הולך.....דברי עם ההנהלה שם....... הרחמנות שלי כרגע היא לא עלייך....מצטערת להגיד היא רק לילד הקטן . (סליחה שיצא לי ככה בוטה.....אבל זעקת הילד בעיני היא הקודמת )

 

[מזל חי]

את צודקת

לקח לי להבשיל בנושא זמן ארוך מידי ותודה לכל העובדות הסוציאליות הפסיכולוגים והאנשים שלא עזרו במשך כל התקופה לפני החופש הגדול. כולם היו חכמים וידעו להגיד לי שאין מה לעשות והם לא יכולים לנקוט בשום צעד שהבן ילך כבר בחופש ויתרגל לענין. וכמובן יוכל לראות מקרוב אם מתאים לו. אז לקח לי זמן להבין שהויתור עכשו. כלומר ההסכמה לתנאים הלא קלים שהציב האב בהעברה של הילד טוטאלית אליו בלי שלב מקדים ובלי ניסיון. ההסכמה הזאת באה קצת ברגע האחרון. אבל כנראה שככה קרה ועדיף מאשר זה יקרה מאוחר יותר. כולי תקוה שעם התאריך המשוגע שמתחילה השנה הפתיחה ללימודים זה יעזור שלא יאחר שם ליותר מכמה ימים. הנושא הזה לא צץ בשניה. וחיכיתי למועד הפגישה עם העו"ד כבר כמעט חודשיים. הדגשתי שהנושא חשוב ודחוף אך קבעו לי תאריך ל-5 בספטמבר. לצערי הגרוש שלי לא עונה (במיוחד לא לי) בשעות שכאלה. אתמול הייתי שבורה מידי והתפגרתי בסלון למרות שלא ממש הרגשתי שישנתי בכלל. אז השיחה הזאת תחכה להיום בערב. השיחה הזאת תבהיר לגרוש שלי שגם אם הוא רוצה מחר אני שם אצלו רושמת את הילד (שלא יפחד שיהיו לו בעיות חוקיות עד ההסכם). מבחינתי הילד יכל להיות שם עוד בשנה הקודמת בלי הסכמים רק עם רצון טוב . האב הדגיש לילד ולימד אותו שהוא לא יכל כאן ועכשו לקחת אותו עד שלא יחתם הסכם בבית משפט כי הוא מפחד שאמא תגיד שהוא לקח אותו בלי רשות. מקוה שהוא באמת ירצה לעזור כפי שאני רוצה ואז הילד גם יוכל להיות על הספסל שם עוד ביום הראשון. לילד יש ציוד לשנה הבאה וחלק מהספרים. את הספרים אפשר לקנות בדיוק בכמה שעות. בדיוק רגע אחרי שיגיע אליי הדף עם שמות הספרים. כשרוצים דניאל הכל אפשרי. לא ביקשתי רחמים ולא שתחוסי עליי. הבן שלי הרטיב . הוא בלחץ אין ספק. ומקוה שזה לא יחזור על עצמו. הוא מקסים ואני דואגת להמשיך להעביר לו שהוא תמיד המקסים שלי ותמיד ישאר. וגם המקום שלו כאן נשאר. לשמחתי הוא כבר יותר רגוע ואני מנסה להעביר לו את המסר הכי נכון שאני שמחה ששמח לו. הדברים לא יכולים לרוץ בשניות .אבל אני מקוה שהדרך תהיה יפה וקלה עבורו ושאוכל להמשיך להראות את מה שהוא צריך כדי שהוא ילך בלב שלם ורגוע. אין לי אגו כשמדובר בילדים שלי.

 

[d a n i e l s 5]

מקווה ש...

באמת תהיה היום שיחה...מחר את דואגת שהוא ילך לעיריה לרשום אותו ומחרתיים את שם בבית הספר החדש.....לראות מקרוב. ועוד יותר מאמינה שאם תלכי איתו (עם הבן) לראות את בי"ס החדש מקרוב......זה יעזור . ואגב ברוב בתי הספר עד כמה שידוע לי ..... ההנהלה וצוות המורים כבר בעבודה. תעשי את זה בשבילו ובשבילך . בהצלחה.

 

[מזל חי]

גם אני מקוה

הוא אמר שהוא עסוק בנתיים עברו רק 20 דקות ואני מקוה שהוא יחזור אליי בהקדם!