שאלוהים יסלח לי

מזל חי

New member
שאלוהים יסלח לי

אבל זה כבר לא בצחוק .. שאלתי את בני אם אבא שלו רשם אותו לבית ספר? אז הוא ענה לי ש"אבא חושב שאת חושבת שהוא צוחק איתך שהוא רוצה לקחת אותי".. לי נראה כאילו הוא חושב שאני צוחקת .. חחח בעצם רק עכשו אני מבינה שאני ממש אבל ממש כבר לא צוחקת ומי יודע כמה זמן לא ממש אצחק. היום קניתי ספרים לבכור. ולו לא קניתי. רק המשכתי לצייד אותו בדברים הקטנים שהוא כל כך רצה.. יומן נסגר נפתח ועוד שטויות כאלה ואחרות. אתמול שוחחנו קצת בנושא. הסברתי לו כמו בשפת הילדים שזה "על אמת" ושוב הדגשתי נקודות קטנות שיבין שיפנים. ושיקח ברצינות שזה עומד להחתם ולקרות בדיוק כמו שהוא רצה. כבר יומיים ברצף שהוא ישן איתי. בבוקר היה לי ממש עצוב להתעורר כשהוא במיטה שלי . רטובה. והוא עם מבט מבוהל שהרטיב לי אותה. סרט. פשוט מרגישה שאני מככבת בסרט בלהות וכנראה שיצאתי המפלצת. היה לי יום הרוס רטוב קשה וכבד. אבל אם יהיה בי עוד כח אחייג לאבא שלו לספר לו שיומיים שלושה אחרי תחילת הלימודים זה יועבר לעו"ד ומשם הוא לוקח את העיניים לידיים. חשבתי לתקן סעיפים. חשבתי לעמוד על כמה דברים. החלטתי שאם זה מה שהוא רוצה לגרום לילד שלי להתקע כאן עוד שנה ולהגרר לבעיות נפשיות קשות יותר. אני מוכנה גם לעוף על כנפיים כדי לראות אותו ולדאוג לו מכאן כמה שאוכל. מהיום אהיה "רשאית לראות".. איך הגלגל מסתובב לו.
 

R a c h e li

New member
כאב לקרא.....

ועוד יותר .....שיש מצב ששני מבוגרים מפספסים את הפואנטה וואלה שימרו עליו לא מגיע לילד להגיע למצב כזה לדעתי זו התעלוות
 

מזל חי

New member
מילא אלוהים

אבל את? מוכנה לשתוק מוכנה לסבול מוכנה ללכת לפי כל התנאים שלו רק שהילד יקבל את מה שביקש. אני אמרתי את דבריי לילד ממקום שצריך להגיד אז עכשו הוא קצת מבולבל בתוך תוכו. סיפר לי שהיה לו סיוט בלילה שאני מתה. מה נותר לי לעשות ? לחבק לאהוב לחבק לאהוב ככה היה זה מקרוב וככה יהיה מרחוק. שנה שלמה התחרבשתי עם זה. נכון!!! היו רגעים שחשבתי שזה ירד מהפרק. אפילו הילד ניסוג לאחור אבל דאג להגיד שאולי עוד קצת ואז.. ועכשו אין יותר אז. בעצם יהיה אז אחר שיזכר. השנה הזאת לא היתה התעללות רחלי השנה הזאת היתה יפה. הילד פרח ונרגע והמשיך להקסים. אך בתוך תוכו המשיך לרצות את המשהו החסר. ולי מרגיש כבר חסרה וכשזה יחתם ויעבור לבית המשפט לעניני משפחה כתוספת חדשה לחוזה הישן זה יהיה להגשים לו את משאלת ליבו. אז שאלוהים ואת תסלחו לי אם אני טועה שהחלטתי לא להלחם במציאות אולי הדלת לא תרצה להפתח שוב אך היא תהיה פתוחה תמיד בפניו מה שבטוח הדרך לחזור עבורו לא תהיה קלה אולי כפי שארכה רק שנה מכאן..
 

סולידית

New member
סליחה על הבורות

אבל לפי איך שהבנתי אף אחד מכם לא מעוניין לגדל את הילד? עצוב... בורא עולם שומר פתיים אנא פתח שערי שמים לאותו רך ושמור עליו שיהיה לו רק טוב. קשה לי לשאת את זה סיפור עצוב וכואב
 

מזל חי

New member
תתפללי חזק

אם אלוהים לא חילק לך שם למעלה הוא כבר לא יחלק לך לעולם
 
עם כל הכאב את לא יותר טובה מאביו...

מדברייך הבנתי שהילד הבין את רצינות העניין והוא הפנים שעליו להיות עם אביו אך נראה לי שהתהלות השיחה שלך איתו וכמה שאני מאמינה שניסית להיות רגישה את זו שגרם לו מהפך ריגשי ואף גרמת לו נזק ואולי בלתי הפיך לפעמים אנו חושבים שאנו רגישים אך המשפטים המניפולטיבים נשמטים וגורמים לילדים יסורי מצפון ותיסכולים תעשי בדק בית האם כל מה שאמרת בשפה הילדים היה רצוי ונכון? ושלא תביני אני מספיק יודעת ומכירה את המסירות שלך לילדייך אך בכל זאת נראה שמשהו בדרכי התפספס הפעם וסלחי לי אם דבריי מקוממים
 
ועוד דבר ... ממליצה לך בדחיפות...

ליצור תיקון עם הילד באמת שמבינה אותך אך לא מקבלת את דרכך הילד הפך לכלי איגרוף ולפני שיפול ויתרסק תדאגי לחזק אותו, גם אם תאמרי לו שאת היית רגשנית ולא במייטבך והעברת לו את הדברים יותר מדי קשה רככי אותם, תקטיני, ותעדני כדי ששוב יחזור אליו הביטחון וישתחרר מהעול שלקח על עצמו הילד בחרדה אוףףףףףףףףףףףףףף מרגיש לי רע
 

מזל חי

New member
לא אשקר לך

לצחוק היה לי קשה ולספור עד 10 השתדלתי בצורה יפה מאוד. אם יש משהו שאני עושה ביום יום שעה שעה דקה דקה זה נושמת אתהילדים שלי חושבת על הילדים שלי ואפילו את הנושמת התכוונתי בגללם בזכותם ולמענם.. עכשו תרגיעי ותקראי יפה יפה לאט לאט! הבקשה לעבור היא של בני קצת יותר משנה. זה התחיל בשעת כעס והמשיך ברצינות והסברים יפה מאוד בוגרים מאוד ואפילו חכמים יותר משלך. הילד יודע בדיוק מה שהוא רוצה. לצערי ולהבנתי לא בטוח שמה שהוא רוצה קיים שם. חלק רב מהרצון של בני לעזוב ולעבור זה החוסר המשפחתי שהוא לא מפסיק להזכיר לי בנוכחות כל החברים החברות הקרובים אל חיי! הוא רוצה משפחה. הוא רוצה שאמא שלו תתחתן תביא לו אחים ואחיות והוא יהיה מרוצה. הוא חיי אצל אביו בדיוק יממה אפילו לא שלמה בכל שבת שניה . משתלהב מאחותו הקטנה ורוצה עוד.. וההבטחות של אבא שלו קסומות לו. ישבתי וחשבתי שנה שלמה. שמתי את הכעס שלי בצד. את הצער שלי בצד. ואפילו את החשיבה הרגשנית שאולי משפיעה על שיקוליי בנושא. והחלטתי שמי אמר שאבא שלו או שלאבא שלו לא מגיע גם? ואולי לתקן. אולי כמו שהבן הסביר לי יפה "אמא אני אוהב אותך ואת צריכה להבין שזה לא נגדך אלא בגלל שהייתי אצלך ועכשו התור של אבא"! אז אולי התור של אבא. אבא שהלך הפוך על הפוך וניסה להתרחק כדי להרגיז את אמא. חשבתי שאולי האבא הזה צריך להשתנות. ואולי לאבא הזה מגיע להשתנות. ואולי מגיע להם יחד. שמתי את הכאב שלי בצד. והחלטתי לתת לו לנוע קדימה. לנסות ולראות. ואמן שזה יצליח! אז אני משחררת חושבת שזה מצחיק אותי? חושבת שזה קל לי? גם כשבן אדם מבין שהוא צריך לעשות משהו כי זה הדבר הכי נכון. זה לא אומר שזה קל. לעולם לא שיקרתי לילדיי ולעולם לא הפרתי הבטחות! הסברתי לבן לפני שנה שזה בעייתי מה שאבא מבקש שם. זה מגביל מבחינת הסדרי ראיה או כל דבר אחר שהורגלנו . הסברתי לו שאם אחתום לאביו (שהסביר לו שוב ושוב שאמא לא חותמת וזה בגלל אמא). והיום הנה אני הולכת לחתום על דף נייר שהולך לשנות כמה דברים . ומקוה שיביא אור לבן. אז אני חרא? ומתעללת? ומה עוד רציתם להגיד? חח תנו קצת קרדיט. מנסה להיות הכי הכי שאפשר והמקום היחידי שרואה את הדמעות שלי זה הדף הזה באינטרנט הדפוק הדפוק הזה! לא צכה חיבוקים לא צכה שתצהלו ותריעו. אפילו תשתקו לפעמים אתם יותר נחמדים ככה. וואלה נעלבתי!
 
אני מבינה את כעסך....

אני גם גידלתי בנים ולא התכחש שגם לא פעם טעיתי ופגעתי כן פגעתי בנשמה שלי (ילדיי) אך לא טאטתי זאת כן הכאתי אותי טעות קטנה שלי הצריכה ממני ימים וגם שנים לתקן זו עובדה אנו גם בנשמה שלנו חלק מגופנו (ילדינו) לפעמים פוגעים אני קראתי, כן שהוא רצה ללכת לאביו והעובדה שלאורך כל הדרך וימים התנהל טבעי ואולי קצת מבולבל אבל אחרי שיחתך הבן נכנס לחרדה התגובה שהגיב בגילו איבוד שליטה מראה על מצוקה קשה אני חלילה לא חושבת שאת אמא רעה אנו מכירות שנים אך גם זו לא קללה לומר לך שהפעם טעית, לפעמים אנו רוצות להיות דוגריות, חברות, וגם רוצות לדבר בשפה שלהם או בשפה בוגרת וישירה שלא תמיד מביאה תועלת חי יש עובדה שהבן נצמד אליך ואיבד שליטה בצרכיו ויש מקום להתייחס לכך בצורה עובדתית אינני מחפשת לקניט אותך חלילה אבל כך אני רואה את הדברים ואולי זו טעות שלי בכל אופן אם את רואה שאת בסדר וצודקת אז דפדפי והתעלמי פשוט ומי אני בכלל... אז אמרתי...
 

מזל חי

New member
לא חושבת שטעיתי זה הענין

שנה שלמה לא טעיתי מוטב לעשות את הדברים נכון ובזמן. אמרתי דברים במשך כל השנה ואתמול אמרתי אותם שוב והסברתי שזה עומד לקרות (אז למי רצית שאגיד זאת ללמפה?) נכון הוא מבוהל פתאום זה אמיתי! זה לא משחק . הילד הזה מאוד קשור אליי וצמוד אליי ועטוף אליי ואני חוששת אין ספק. לפעמים הסיוטים שלי בלילה שהוא קורא לי ואני רחוקה. אבל צריך להתרגל לרעיון. ויש לי עוד בן שהוא צריך אותי. מוזר. כבר כמה ימים שבין המחשבות עולה בי מחשבה שאין לי מושג איך מגדלים ילד אחד לבד. ופתאום ישאלו אותי איפה הבן שלי ואני אזכר בתגובה שלך וארגיש אמא לא בסדר כי נתתי לו להגשים ולא רק לחלום. פתאום יסתכלו עלי בעין כזאת שאומרת "נו טוב הבן שלה הלך לאבא שלו אז איזו אמא היא?" מצטערת לא רוצה להרגיש ככה אני ארגיש יותר חרא אם הבן שלי יגדל ויאשים אותי שמנעתי ממנו רגעים נוספים בחייו חוץ מלאהוב אותי כי אני האמא הכי הכי בעולם שלו.
 
מזל אם את שלמה במעשייך זה העיקר...

ותרשי לי שוב לחבקך, אין לך מושג כמה כואבת איתך חיזקי ואימצי
 

מזל חי

New member
כתבת קודם משהו על הורות

אז גם כאן אני שלמה אך אין זה אומר שזה מושלם תודה בכל אופן.
 

Rinattt

New member
משהו את...

כל כך צודקת! "אני ארגיש יותר חרא אם הבן שלי יגדל ויאשים אותי שמנעתי ממנו רגעים נוספים בחייו"
כי לא עשית דבר רע, כי גם הצד השני הוא הורה, כי זה רצונו של הילד. כי מגיע לשניהם ושניהם רוצים. כי שיחררת ולא נלחמת על דבר שאסור לך. כי את אמא טובה! שבראש ובראשונה טובת ילדיה לנגד עיניה! כל הכבוד לך!
 
חי

לפני שבוע בערך אני ואת דנו בנושא. את אומרת הילד "מבוהל". כן..זה פתאם נקלט לו..שהוא באמת עובר לאבא ומה שהכיר עד עכשיו הולך להשתנות. הוא היה עקבי ברצונו לעבור. עכשיו זה הולך לקרות. חי..הילד צעיר..והוא עוד יכול לשנות את דעתו מליון פעם עד הצבא. הרצון לגור עם אבא היה מתוך חסך ,,ואולי מתוך רצון להשפיע שאת והוא תחזרו יחד. או..חשב שמפסיד משהו. בכל אופן...זה לא מרחקים גאוגרפיים שאין לך אפשרות לראותו...וימים יגידו. לדעתי הילד יחזור ציק צק...
 
ויחד עם דבריי...

רציתי לחבק
ולומר לך שכואבת את כאבך ומי אמר שאנו יודעים הכל על הורות? מתנסים, מתמודדים פעם מצליחים ופעם טועים
 
למעלה