למעשה גם דתיים לא משתמשים בו ביום-יום. זה פשוט נשמע מוזר. לא שייך. אם מישהו פונה אליך ושואל איפה אתה אוחז או משהו כזה, רוב הסיכויים שאנשים פשוט לא יבינו מה הוא רוצה.
אני אוחזת <ע"ע> שהדעות הקדומות שלך למילה אוחז על כל הטיותיה, הן בגלל שאתה כבר לא מכיר טוב את הדיבור הפנים חרדי. מילון: אוחזת: חושבת, מניחה, סבורה, טוענת, מחזיקה בדיעה.
שאין דבר כזה לא להכיר את הדיבור הפנים חרדי, אם באת משם. אפשר להתכחש לזה. אבל לעניות דעתי הקובעת, אי אפשר לשכוח את זה. זה לא הוכחה, אבל באיזה חתונה שעבדתי, ישבתי עם התזמורת, ופתאום שאלתי את אחד הנגנים: תגיד, היית חרדי? (אגב, אח"כ חשבתי שהשאלה היתה ממש לא לעניין בדרך שבה היא באה) הוא היה בשוק! ולא הבין איך אני יודע. הדיבור שלו, והטרמינולוגיה שלו פשוט הסגירה אותו.
וכשאני כותב דתיים מתכוון לכיפות הסרוגות. פשוט לא משתמשים בו בהקשר הזה. חרדים הם בעיני דתיים שמשכו את גבולות הדת להקצנות מטורפות. הכיפות הסרוגות הם בעיני עוד השפויים יחסית (כל עוד זה לא מגיע לפוליטיקה, אז גם שם לא חסרים שרוטים)