שאלה

[נחשי פוקסיה]

תודה לך

על התשובה בנאדם...

 

[נחשי פוקסיה]

לכל המגיבים

תודה רבה על דבריכם, אני אתן להם לחלחל לאט לאט. וכשיגיע הרגע אעשה מעשה כך נדמה. לעת עתה שוב תודה

 

[נחשי פוקסיה]

שאלה

אני שואל כי אני לא יודע, כי אני בוחר להתעלם, להדחיק, לשכוח. אני לא יודע כי אני מפחד לדעת, אז הנה אני פונה לדרך אחרת, דרך שבה אולי אשמע משהו שיעזור לי לשנות מצב קיים. אני בחור\ילד\איש\גבר בן 21, יצאתי מהארון בגיל 16.5 ופרט לשני ידידים קרובים, הראשונים ששמעו על היותי הומוסקסואל היו הורי, בהם בטחתי עד כלות והאליהם הייתי קשור להחריד, תגובתם הייתה מחרידה למדי ועד היום (5+ שנים יותר מאוחר.)אנחנו לא ממש מדברים. אני עדיין מתגורר תחת קורת גגם( בעיקר בשל מחסור בממון.)אך המצב אינו מזהיר, ייעוץ משפחתי לא עזר והרעיון שלי שהם ילכו לקבוצת תמיכה לא ממש עבד. אנחנו מדברים מידי פעם, ישנה תקשורת בסיסית ואנחנו מחליפים שלום קצר וקר משהו. היה יותר טוב קודם והייתי רוצה שהוא ישוב. רבותיי, גבירותיי וסליחה אם פיספסתי משהו, אשמח לשמוע דבר עידוד, עצה או משהו אחר... יומטוב

 

[zsahr0]

מה שלא יהיה צא מהבית!!!

לפי דעתי אתה צריך למצוא עבודה ולצאת מהבית, אם אין לך את המשאבים תמיד תוכל לגור עם שותף או שתיים על מנת שההוצאות יתחלקו. ברגע שתהיה קצת רחוק מהבית יכול להיות שהמערכת יחסים בינך להורים תפשיר ואולי תמצאו דרך להתקרב אחד לשני. יש לך אחים/אחיות? מה הדיעה שלהם בנושא?

 

[עופר222]

תגובה-תיכנסו

שלום, אני בן 23 ונמצא במצב די דומה, יצאתי מהארון לפני 4 שנים ומאז היחסים עם אבי גרועים, אני יכול להגיד בפה מלא שהוא שונא אותי (הוא מצהיר על כך) ומגבה זאת ב"סנקציות"- לא נותן לי את האוטו וכאלה.. אמא די תומכת אבל לא מתעמתת עם אבי בעניין והיחסים בבית גרועים. אני גר בבית כי אני סטודנט לכלכה וכמובן שלא אוכל לממן שכר לימוד ודירה מחצי משרה, בעיקרון- זה או לסיים את התואר ולעזוב את הבית או לעזוב את הבית ולוותר על התואר. רציתי להגיד שנמאס לי מהגישה הסלחנית כלפי הורים- כאילו שמותר להם הכל ואנחנו מבינים תמיד את הכאב שלהם. הורים צריכים להבין שהעונש על יחס רע כלפי ילד שהם הביאו לעולם הוא ניתוק קשר מצידו. אני לא חושב שצריך לסלוח להורים שמפנים עורף לילד שלהם גם אם הם מתחרטים כעבור כמה שנים והסליחה שלהם כנה ואמיתית. האישיות והאמת הפנימית שלנו חשובים יותר אפילו מיחסים עם הורינו וחשוב להכיר בכך, למרות שכמובן, כל מקרה לגופו. עופר