שאלה,

[אחיהפ]

שאלה,

שלום כולם. אני מחפש אנקדוטות ועובדות תנ"כיות מפתיעות ומתמיהות, לשם פרסומן ב"כפית של נח"ת", בטאון ארגון נוער חובב תנ"ך (נח"ת). אלו יכולות להיות עובדות תנ"כיות ממש, או שקשורות לפרשנות או לממצאים חוץ מקראיים מעניינים. אני מניח (אני קורא כאן לפעמים, כמעט בלי לכתוב) שכאן בפורום יש מי שיוכל לנדב עובדות כאלו, באורך של שורה, שתיים, או יותר. כדי לא לבקש בלי לתת, אתן דוגמאות שפורסמו כבר בכפית: 1. בין תעודות מאמצע האלף השני לפני הספירה, שנמצאו בעיר נוזי,ששכנה קרוב לגדת נהר החידקל, נמצא שטר מכירה שבו מוכר אח בכור לאחיו הצעיר את זכויות הבכורה שלו, תמורת שלושה כבשים. בנוסף, נמצאו חוזי נישואין בהן מתחייבות נשים לתת את שפחותיהן לבעליהן, אם יתברר כי עקרות הן. 2. "וַיַּעַן עָמוֹס וַיֹּאמֶר אֶל-אֲמַצְיָה: לֹא-נָבִיא אָנֹכִי, וְלֹא בֶן-נָבִיא אָנֹכִי; כִּי-בוֹקֵר אָנֹכִי וּבוֹלֵס שִׁקְמִים". (עמוס ז, יד) על פי חלק מהפרשנים, עמוס, שביטא את השין הימנית כשמאלית, רצה למעשה לומר בולש ולא בולס, וכנראה נראה די נלעג בחיתוך דיבורו הזה בעיני המלך. כך למשל רש"י: "ו'בולס' כמו 'בולש', אלא שעמוס מגמגם בלשונו שכך אמרו למה נקרא שמו עמוס שהיה עמוס בלשונו". 3. מקובל לקרוא את דברי מרדכי אל אסתר (אסתר ד' יד) "כִּי אִם-הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת, רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאַתְּ וּבֵית-אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ" כמשפט חיווי. למרות זאת, הציע החוקר Wiebe לקרוא חלקו הראשון של הפסוק כשאלה: "כִּי אִם-הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת, רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר? וְאַתְּ וּבֵית-אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ", שהרי לא נראתה שום אפשרות הצלה אחרת. 4. האות ס' היא האות הראשונה של 51 פסוקים בלבד; האות ו', לעומתה, זוכה להיות הראשונה ב-12591 פסוקים. יש לי עוד כמה קטעים כאלו. אם זה מעניין את חברי הפורום אפרסם אותם. תודה מראש, אחיה

 

[masorti]

הנה לך אנקדוטה (קצת מקאברית)...

נחש העמוני הציע לאנשי יבש גלעד לכרות שלום תמורת ניקור עין לכל אחד: "וַיַּעַל, נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי, וַיִּחַן, עַל-יָבֵישׁ גִּלְעָד; וַיֹּאמְרוּ כָּל-אַנְשֵׁי יָבֵישׁ, אֶל-נָחָשׁ, כְּרָת-לָנוּ בְרִית, וְנַעַבְדֶךָּ. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי, בְּזֹאת אֶכְרֹת לָכֶם, בִּנְקוֹר לָכֶם כָּל-עֵין יָמִין; וְשַׂמְתִּיהָ חֶרְפָּה, עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל." (שמואל א', י"א, א'-ב') נדמה לך שנחש העמוני, בן תקופתו של שאול, המציא את השיטה? או שאולי הרעיון כל כך מופרך שלא יתכן שקרה? קרא בויקיפדיה מה עשה שלמנאסר הראשון מלך אשור, שחי כ-200 שנה קודם. הנה כאן המשפט הרלוונטי: Shalmaneser I also claimed to blinded 14,400 enemies prisoners in one eye.

 

[חי בסרטים]

משהו

1 תורת ישראל ידעה לנבא שעם ישראל יצא לגלות (בזמן שעם ישראל היה עוד במדבר) וגם יחזור ממנה לארץ ישראל, לא רק זה היא אמרה לנו איך נחזור.. --------> "והבאתי אתכם על "כנפי נשרים" (כידוע, נשר לא יכול לסחוב בני אדם..כמו כן ידועים דברי הרמב"ם עליו השלום שאמר : " אל יעלה על הלב שבימות המשיח, ייבטל דבר ממנהגו של עולם, או יהיה שם חידוש במעשה בראשית; אלא עולם כמנהגו הולך " וכן, - " אל יעלה על דעתך שהמלך המשיח, צריך לעשות אותות ומופתים, ומחדש דברים בעולם, או מחייה מתים, וכיוצא בדברים אלו שהטיפשים אומרים " ) 2 בקשר לבורא היקום: נתבקשתי להביא הוכחה מדעית לקיומו של בורא היקום. להלן, צריך קודם כל לדעת שהבורא הוא רוחני והמדע מתעסק רק בדברים גשמיים כך שממילא בורא עולם הוא מחוץ להבנת המדע. בגלל זה למילה אמונה יש משמעות רצינית.(למרות שאצל היהודים האמונה באה מתוך ידיעה אבל הידיעה תבוא לאדם ברגע שהוא יחליט שהוא רוצה ללכת בכיוון, כי לכל אדם יש אפשרות בחירה). 3 "האין סוף אינו מוגבל, וכיון שאינו מוגבל, אין חוץ ממנו, ואינו משתנה ,וכיון שאינו משתנה, אין לו סוף, וכיון שאין לו סוף, אין לו חקירה(וממילא המדע לא יכול להבין את הבורא), וכיון שאין לו חקירה, אין לו ראשית, וכיון שאין לו ראשית, אין לו אחרית, הוא האלוה יתברך." 4 וכבר אמרתי: החומר הראשוני של היקום נוצר ע"י בורא היקום שכן, אין לך מסתובב בלא סיבה ,אין לך עלול בלא עילה ,אין ילד בלא אבא ,אין מסתובב ללא מסובב ,אין יצור ללא יוצר ,אין תנועה ללא מניע ,אין נמצא בלא ממציא , אם לרגע נעשה בדמיונינו טיול על ציר הזמן ונלך לאחור ---> נניח שהגענו לחומר הראשוני ואנחנו רואים אותו לנגד עינינו (הגענו לשלב שבו המדע נעצר.) ,עכשיו נלך עוד אחורה בזמן , אתם יודעים מה יש באותו מקום שראינו את החומר הראשוני? ------> כלום. הכלום הזה קצת ערפילי אז נלך עוד קצת אחורה בזמן , עכשיו אנחנו נמצאים במצב שבו אין שום כלום, המצב הזה נקרא בעיברית פשוטה , אין/אין מוחלט .היות והגענו למצב הזה שבו היה היקום אז (אותו הכלום) ואנחנו כרגע נחזור למציאות ונתבונן על מצבו של היקום כיום ונחשוב על זה.. למצב הזה שבו אינו הופך לישנו אנחנו קוראים בעיברית פשוטה נס . וכבר אמר הרמב"ן ע"ה בפירושו על התורה "אין אצלנו בלשון הקודש בהוצאת היש מאין אלא לשון ברא". עכשיו קצת יותר קל לנו להבין את המשפט : "ב ר א ש י ת ב ר א א ל ה י ם ". ודי למבין. מקוה שאחד מהקטעים יעשה את העבודה (אני ממליץ על 1)

 

[פלגיה]

מה מפריע לקבל "בולס" כפועל מקובל?

למה צריך להגיע לשיבוש לשוני?

 

[חייל עובד צהל]

אם מבינים כמקובל,

אז אין מה לכתוב בעיתון. אם לא - אז יש! והדברים עתיקים.

 

[אחיהפ]

(זה לא עיתון; זה בטאון).

 

[pembencipolisi]

"בולס" הוא שם תאר , תפקיד, תכונה

לא פעל.

 

[פלגיה]

כן. סליחה

 

[מוגג]

כמה פעמים מופיע השורש קל"ל בפרשת

בלק?

 

[סוריאל]

אנקדוטות מהתנ"ך בלבד?

או גם מספרים חיצוניים? אם כן, עיין היטב ביובלים טו, כ"ז (פרשת ברית המילה) לעניין מבנה גופם של מלאכי השרת.

 

[פלמוני777]

דיאלוג אברהם ושרה.‏

כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ: ‏וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ:‏ לשם מה ביקש ‏ ‏"אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ" (בראשית יב)‏ וביותר מפתיע כאשר ‏"וְיַעֲקֹב שָׁמַע כִּי טִמֵּא אֶת דִּינָה בִתּוֹ וּבָנָיו הָיוּ אֶת מִקְנֵהוּ בַּשָּׂדֶה וְהֶחֱרִשׁ יַעֲקֹב עַד בֹּאָם:" ‏‏(שם לד) ‏ מדוע החריש? זיל קרי בי רב..בדין אונס ומפתה.‏ וְכִי יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה וְשָׁכַב עִמָּהּ מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה:‏ אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת: (שמות כב)‏ כִּי יִמְצָא אִישׁ נַעֲרָ בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה וּתְפָשָׂהּ וְשָׁכַב עִמָּהּ וְנִמְצָאוּ:‏ וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָ חֲמִשִּׁים כָּסֶף וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ לֹא יוּכַל ‏שַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו: (דברים כב)‏ בין אם דין שכם כדין אונס או מפתה - הלוא "מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה" ואם רק במפתה מצינו ‏ייפויי כוח של האב, כך שלא ידעתי מדוע מאמתי ניתנה ביד הבנים להחליט על גורלה של ‏הבת? האם מדובר במדינויות איסלאמית? ‏ מה גם שאם דן שכם כדין אונס - הלוא הופקע אף אביה מלהחליט בגורל בתו. "וְנָתַן הָאִישׁ ‏הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָ חֲמִשִּׁים כָּסֶף וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ לֹא יוּכַל שַׁלְּחָהּ כָּל ‏יָמָיו:"‏ על בקשת עבד אברם העברי ‏"וְעַתָּה אִם יֶשְׁכֶם עֹשִׂים חֶסֶד וֶאֱמֶת אֶת אֲדֹנִי הַגִּידוּ לִי וְאִם לֹא הַגִּידוּ לִי וְאֶפְנֶה עַל יָמִין אוֹ עַל ‏שְׂמֹאל:‏ וַיֹּאמְרוּ מֵיהֹוָה יָצָא הַדָּבָר לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ טוֹב:‏ הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה:" (בראשית כד)‏ האם לבן היה בגדר הדיוט הקופץ בראש? "רשע היה וקפץ להשיב לפני אביו:" (רשי) ומה עם ‏ ‏"וַיַּעֲנוּ בְנֵי יַעֲקֹב אֶת שְׁכֶם וְאֶת חֲמוֹר אָבִיו בְּמִרְמָה" (שם לד)‏ עד כמה תירוץ הט"ז דחוק "ואין כאן קושיא דשם בבני יעקב אפשר שלא היה מענה בפי יעקב ‏בעת ההיא משא"כ כאן דכתיב ויען לבן ובתואל הרי שאף בפי בתואל היה מענה ההיא אלא ‏שלבן הקדימו מפני רשעתו:" שהלוא בכל מקום שבא פועל יחיד על רבים, כגון "ויחן שם ‏ישראל" "ויען כל העם" מפרש רש"י כאיש אחד. ואם כאן נאמר "וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ" מן ‏הסתם קדמה להם התייעצות טרם פתחו פיהם במקהלה "מֵיהֹוָה יָצָא הַדָּבָר" דבר שלא ניתן ‏לומר על בני יעקב, שהלוא "וְהֶחֱרִשׁ יַעֲקֹב עַד בֹּאָם" ומבלי שתיקדם להם התייעצות "וַיַּעֲנוּ ‏בְנֵי יַעֲקֹב אֶת שְׁכֶם וְאֶת חֲמוֹר אָבִיו בְּמִרְמָה וַיְדַבֵּרוּ"‏ בכדי שלא לעשות את בני יעקב להדיוטים הקופצים בראש, שכבר יעקב נטל שכר שתיקתו, ‏כאשר ארר וקילל את בניו. ע"כ לא נותר לי אלא לומר שמדובר כאן בשני הבדלי מנטליות ‏שונים. המנטליות השמית שנטל עימו אברהם בבואו מבגדד, והמנטליות של שבטי חם ‏מצרים וכנען.‏ שכם כמובן בא אל אבי דינה לא בגלל שגלש באתר ממרא ועודכן בדין אונס ומפתה. אלא ‏פשוט, שע"פ שבטי חם, גורל הבת נתון בידי האב. אך יעקב שסיגל לעצמו את המנטליות ‏השמית בהיותו בחרן, ברוב חוצפתו נתן לנשיא השבט להתמודד עם עולי ימים. ‏ לבן בהיותו אחיה הבכור, אין לבוא עליו בתלונות כאשר ברומה נהג כרומאי, ובהתאם לכך ‏‏"וַיּוֹצְֵא הָעֶבֶּד כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּבְגָדִים וַיִּתֵּן לְרִבְקָה וּמִגְדָּנֹת נָתַן לְאָחִיהָ וּלְאִמָּהּ:" ומה עם ‏בתואל? אין לומר שנהרג. שמן הנמנע שהגיח מחדר המתים "וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל" פשוט תשאלו ‏את האנטישמים!‏ ועל כן "כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה" כמובן למנטליות חם, אי לזאת "וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ ‏הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ: וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת וְהָרְגוּ ‏אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ:" כפי מנהג השמים. ‏ מדרש רבה בראשית פרשה נב פסקה יא ‏ ‏"בשעה שבקשו אומות העולם ליזדווג לי עד שאני בבית אבי נתקיים עלי הקב"ה ובשעה ‏שבקשו אומות העולם להתעות אותי נגלה עלי הקב"ה ואמר לי לך לך ובשעה שבקשו אומות ‏העולם לתעות מדרכיו של הקב"ה העמיד להם שני גדולים משל בית אבא שם ועבר והיו ‏מתרים בהן:"‏ ועל כן ‏"אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ" שיתנו לו מתנות (רשי) כפי הנמהג השמי ליתן ‏לאח הבכור. ‏ שאם מטעם "וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ:" הלוא היה עליהם להיפרד ולא למשוך צומת לב מיותרת. ‏שלא ידעתי מה ראה על ככה שלמרות ראותו שאין שרה משתפת פעולה עימו, ואעפ"כ ‏‏"וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם וַיֹּאמֶר מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי לָמָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי כִּי אִשְׁתְּךָ הִוא: לָמָה ‏אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא"‏ שמעניין איזו זוגיות הייתה לאברהם עם שרה אחרי כן? שלמרות היותה מודעת שיכולה ‏להציל את בעלה על ידי פליטת פה "אחי הוא" ולא היה אכפת לה כאשר נלקחה אל פרעה, ‏שלא לחינם ‏ ‏(2) ספר יחזקאל פרק טז ‏ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה לִירוּשָׁלִַם מְכֹרֹתַיִךְ וּמֹלְדֹתַיִךְ מֵאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי אָבִיךְ הָאֱמֹרִי וְאִמֵּךְ ‏חִתִּית: ‏ ולא דיי שלא התחשב בדברי אותה רוח פסקונית ‏ ‏"אם יבואו אברהם ושרה ויעמדו לפניך אתה אומר להם ומכלים אותם?! ריבך ריב את רעך ‏וסוד אחר אל תגל!!" (סנהדרין מד)‏ שהלוא המשיך ואמר ביתר פירוט וביתר עז בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים.‏ הִנֵּה כָּל הַמֹּשֵׁל עָלַיִךְ יִמְשֹׁל לֵאמֹר כְּאִמָּה בִּתָּהּ:‏ בַּת אִמֵּךְ אַתְּ גֹּעֶלֶת אִישָׁהּ וּבָנֶיהָ וַאֲחוֹת אֲחוֹתֵךְ אַתְּ אֲשֶׁר גָּעֲלוּ אַנְשֵׁיהֶן וּבְנֵיהֶן אִמְּכֶן חִתִּית ‏וַאֲבִיכֶן אֱמֹרִי:‏