דימיון מודרך אינו מדיטציה
וזו שגיאה מאוד נפוצה שאנשים מחברים את השניים. דימיון מודרך הוא במקרה הטוב חלום מתוכנן ואילו מדיטציה היא מודעות עירנית. הדבר הראשון שצריך ללמוד בתיאוריה של המדיטציה היא שאצל האדם אין "קלאץ´" בין המוח לגוף. הם תמיד מקושרים ברמה זו או אחרת . לגוף, יש מין שפת סימנים דרכה הוא מעביר למוח באיזה מצב המוח צריך להיות. עכשיו, כשאנשים לומדים בבית הספר, באיזו תנוחה הם נימצאים? הם לא עומדים ולא שוכבים אלא יושבים. הישיבה היא התנוחה האנושית שמסמלת בשביל המודעות מצב של קליטה , מצב של עירנות. זאת התנוחה שנדרשת בשביל מדיטציה כי מדיטציה , גם היא סוג של עירנות. דימיון מודרך דווקא דומה למצב של חלימה , לכן התנוחה המתאימה בשבילו היא שכיבה שבאמת מסמלת בשביל האדם , את המצב הסטטי של ההתפזרות וחוסר ההכרה. דרול