שאלה....

[*אביבה*]

יפה.

מכאן תנסה להמשיך לבד.כי המשפטים שאמרת הן תחילתן של תובנות. מצד שני המשפט "הן איבדו ממשמעותן".....זה השינוי. כאן מתחילה המשמעות האמיתית של ככככככל התובנות בעולם.

 

[rubber duck]

איזה דיון מדהים ../images/Emo13.gif

אכן חזרת לכאן אביבה

וכ=עכשיו הבנתי גם למה באמת נעלמת

שרון

האם גם זושקה נעלמה

 

[*אביבה*]

נשומה ../images/Emo68.gif

זושקה תמיד על משמר המולדת. רק תגיד.

 

[rubber duck]

../images/Emo68.gif ינית ../images/Emo35.gif

נו טוף שיהיה

שרון

ובעינייני

איך קואים לבחורה יפה הפולניה ? תיירת

 

[*אביבה*]

מה לא רואים?../images/Emo68.gif

זה לגמרי טיבעי הבלונד.

 

[*אביבה*]

מה לא רואים?../images/Emo68.gif

זה לגמרי טיבעי הבלונד.

 

[גיל גיל]

חזרתי!

לגבי הספר, נכון, אני לא מסכים עם מה שכתוב בספר, בגלל זה גם כתבתי שהוא כותב משהו בין מה שאני אמרתי למה שאת אומרת. עכשיו לגבי סוגיית ההתפתחות/שינוי. מה שקרה לי בתקופת הצבא, היה יותר מהתפתחות. התפתחות היא בנייה על דבר קיים, הרס של קיר פה, מחיצה שם, בנייה נוספת באיזשהוא מקום. לא על זה אני מדבר. בתקופת הצבא עברתי תקופה של הרס (ולא הרס עצמי) טוטאלי. מתוך ההריסות הייתי צריך לבנות את עצמי מחדש. כמו תינוק שזה עתה נולד ומתחיל להבין את העולם שמסביבו, כך גם אני. תפיסות העולם שלי קרסו טוטאלית. כל מה שידעתי עד אז, הפך ללא רלוונטי. קשה לי אפילו להסביר את זה, כי זה כמו לנסות ולהסביר לכם כיצד חושב אדם אחר. לא מדובר כאן על התפתחות, אלא על הרס ובנייה מחדש. לזה אני קורא שינוי. יש כאן משהו שהיה יותר פונדמנטליסטי מהתפתחות פשוטה. מחכה...

 

[*אביבה*]

מסכימה עם מה שכתבת.

צבא הוא מקום ששינוי יכול להתרחש בו. גם מבחינת הזמן. לפעמים נדמה שכשעושים משהו קצת שונה - זה שינו. ולא כך הוא. שינוי הוא בדיוק כמו שתראת, הרס הקיים ובניה מחדש של משהו אחר. כל היתר- התפתחות. ובלעז- וריאציה. מן הסתם, יבואו ימים, אולי ותראה שגם מה שאנחנו מדברים עכשיו - ממש לא רלוונטי. וזה יכול לקרות אפילו מחר........

 

[גיל גיל]

מי ייתן...

התפתחות ושינוי הם דברים חיוביים... אני מאמין שכל שינוי או התפתחות שאעבור, תהיה רק לטובתי. היד הגדולה מכוונת אותנו... אנחנו רק צריכים לצעוד בדרך... מה איתך? מתי עברת את את השינוי? מתי הגחת מתוך הגולם והבנת שאת פרפר?

 

[*אביבה*]

אמן.

מתי הבנתי שאני פרפר? אני הבנתי כמה פעמים בחיים שלי שאני פרפר. כל פעם. פרפר אחר...... הפרפר האחרון בן יומיים שלושה..... לכן אמרתי שיכול להיות שכבר מחר, מה שאנחנו מדברים עליו, עלול להיות- לא רלוונטי....

 

[גיל גיל]

חבל שאין אייקון של ...

או שאולי נקמבן משהו... }{ בערך... מה שיפה בפרפרים, זו המחזוריות... ביצה בוקעת, זחל יוצא, זחל אוכל, זחל מתגלם, פרפר בוקע, פרפר מטיל ביצים, פרפר מת, ביצה בוקעת, זחל יוצא, זחל אוכל... הבנתם את הרעיון. לא? גם כשאנחנו חושבים שמצאנו את הנירוונה שלנו, אסור לנו להאחז בה יותר מדי, כי אולי התגלות חדשה מחכה לנו... אנחנו עוד עלולים לגלות שהפרפר שלנו מת ונשארנו רק עם כנפיים דהויות... חייבים להמשיך את המחזוריות! האושר הוא משוואה משתנית! אביבה, אני כל כך שמח בשבילך שאת חיה את זה... אוהב...

 

[*אביבה*]

אכן הבנת גילגיל

כך אני חיה גיל. וזה נפלא. אוהבת......

 

[גיל גיל]

אביבוש...

הלוואי שכולם ילמדו ממך... אוהב...

 

[*אביבה*]

גילגיל זה מה שיש לי להגיד לך

 

[שבילים]

איך אני שמחה...

שקראתי את השרשור הזה. אביבה, יכול להיות שאת צודקת ושבאמת עיקר ההתפתחות והלימוד הם שלנו, מתוכנו. הרי לאדם יש זכות בחירה. וכל אדם באשר הוא, בסופו של דבר, הוא זה שיבחר איך להתפתח, איזה אישיות לעצב וכו´. אבל זה בכל זאת לא יש מאין. בכל זאת אנחנו נעזרים בחומרים שעומדים לרשותנו בסביבה. חלק מהם אלה ספרים. גם אני, קראתי את הספר "פרא" שהוזכר כאן במהלך השרשור וגם אני מאוד התרשמתי ממנו. בשבילי זה לא רק ספר של לקרוא, להנות וזהו. זוהי חוכמת חיים שעד כמה שהצלחתי לקחת מהספר, בהחלט כדאי לפחות לנסות לאמץ אותה. גם במקרה כזה, אם בחרת לאמץ גישה שמומלצת בספר זה או אחר, הבחירה היא שלך אם להמשיך בה כדרך חיים ואם לא. אבל איך תהיה בחירה, אם לא יעמדו ברשותנו חומרי הגלם האלה? בדיוק כמו שצייר לא יכול לצייר בלי צבעים. ופסל לא יכול לפסל בלי החומר שאיתו הוא מפסל. וסופר לא יכול לכתוב אם אין לו עט ונייר או אם נחשוב יותר מודרני, מסך ומקלדת, כך אנחנו לא יכולים לעשות יש מאין ולא יכולים לבחור מלא כלום אלא תמיד חייבים להעזר במשהו חיצוני כלשהו. ובקשר לחוכמה ולטיפשות - האם באמת יש כאן רק שחור ולבן? האם יש "חכם מושלם" ו"טיפש גמור"? כך למשל אם ניקח את הדוגמא של הגנב: יכול להיות שהוא חכם בגניבה. אבל פחות חכם בדברים אחרים. אבל זה לא אומר שהוא טיפש. ובכלל כבר הרבה זמן אני תוהה מה פשר המושגים האלה. מה זה חכם ומה זה טיפש? האם יש על זה תשובה חד-משמעית? לי נראה שלא. ובקשר לנושא שפתח את השרשור - שינוי אופי. בן, אני קוראת שוב את ההודעה שלך ונראה לי שבאמת מה שאתה מחפש זה התפתחות ולא שינוי אופי. כי אני בטוחה שיש בך המון כוחות, המון אומץ והמון שמחת חיים. אלה קיימים בכולנו וללא ספק גם בך רק שצריך לדעת למצוא אותם. ולכל אחד יש את הדרך הייחודית לגלות זאת. אני בהחלט מכירה את תחושת הייאוש. ההרגשה שהכל אבוד ושאין מה לעשות. אבל התחושות האלה אינן אלא "התקפות" וטיבן של התקפות לבוא ולהעלם. ואחרי כל התקפה שוב מתעוררת התקווה. ואם היא לא מתעוררת, ניתן להעיר אותה. בכל דרך שנראית לך. אפילו בדרך של קריאת חומר (כמו ספר טוב, או אפילו כמו השרשור הזה) שיעוררו אותה. הוזכר כאן גם השירות הצבאי. אחותי הקטנה נמצאת עכשיו בטירונות וממש לא מרוצה מהמצב שבו היא נמצאת, בלשון המעטה. עם זאת אני מאמינה שהיא תתגבר כי אני מכירה אותה. ויודעת שיש בה המון אופטימיות גם אם לפעמים היא לא נראית. ובאופן טבעי אני נזכרת בשירות הצבאי שלי. שהוא זה שחישל אותי. ובו למדתי להתגבר על קשיים. ואם אני לא טועה, אחרי הרבה שנים שאנשים שסמכתי עליהם ריפו את ידיי, דווקא בתקופה הזאת האמונה בעצמי חזרה אליי ובזמן הקצר שאחרי השחרור עשיתי דברים שמעולם לא חשבתי שאני אעשה. ואחרי שכתבתי כאן את המחשבות שלי שהתעוררו בעקבות קריאת השרשור הזה, אני מנסה לכתוב מה המסקנה. ומגיעה למסקנה שאין מסקנה. כי אני עדיין בשלבי הלמידה.

 

[*אביבה*]

אחותי,...........סחטיין!!!!!

אהבתי את מה שכתבת

 

[שבילים]

../images/Emo9.gif

 

[גיל גיל]

גם אני!!!

 

[גיל גיל]

ובלי לשכוח לרגע את ההתחלה...

בן? מה איתך? אתה עוד פה? אתה מרגיש יותר טוב? קראת את הדיון והגעת לאיזושהן תובנות עמוקות ומדהימות? לא? לא חשבתי כך... תובנות נרכשות באופן עצמאי. לא דרך נסיונם של אחרים. אני עדיין מחכה לך, בן, שתכתוב לי בצורה יותר ספציפית מה הבעיה/יות וננסה להבין ביחד איך אנחנו מנסים לעבוד עליהן... מחכה... גיל.

 

[bigfish]

אני הייתי במצבך...

שלום לך, גם אני בן 29 (אתה יכול לקרוא עליי אם "תקליק" על השם שלי), ואני מכיר היטב את כל הרגשות שאתה מתאר. אני כבר עברתי כמה מהפכים בחיי, אבל למעשה עד לפני כשנתיים הייתי בדיוק במצבך. הנה מה שאני ממליץ לך לעשות: 1. מצא תשוקה. שאל את עצמך: מה אני יכול לעשות ברגע זה על-מנת לעורר את עצמי ולהרגיש את השמחה ואת החיוניות הטבעית שמגיעות לי? מילת המפתח: *ברגע זה* קח לך פיסת נייר (ורצוי מחברת), ותכתוב את השאלה הזו! קח 2-3 נשימות עמוקות, ותתחיל לכתוב! מי אתה? מה אתה? מה אתה אוהב לעשות? מה גורם לי התרגשות בחיי? במידה ואינך מצליח למצוא שום התרגשות, אז תחזור אחורה ותמצא זמן בחייך שכן הייתה בו התרגשות! נסה להסתכל אחורה. בטוח שהיו לך רגעים של התרגשות בחייך! מה אהבת באותו הרגע? מה גרם להרגיש לך טוב? הרגשות באופן טבעי יעלו שוב בגופך, תן להם להיות! תן להם להיות... מקווה שזה עוזר bigfish דרך אגב: ספר חובה עבורך==>> >>>"להעיר את הענק שבפנים" של אנתוני רובינס. תיגש כעת ל"amazon.com" ןתיקרא עליו... (יש שמה עמודי דוגמא מן הספר, ותקרא גם מה אנשים אומרים עליו.) שיהיה בהצלחה!