שאלה

[yakovf2]

רציתי לומר רק

שסיפור חייו של ישו,(ולא משנה אם זה דרך מבט חילוני או דתי)אותי לא מעניין.תודה בכל זאות על ההמלצה.אגב גם הסיפור האמן ומרגריטה, (ידוע גם כ"שטן במוסקבה")מספר על ישו מעיני הסופר עצמו. וזה אולי לא קשור לת"נך שלנו אבל אותי אישית הוא יותר מעניין וזכותי לחשוב כך.

 

[קקטוסץ]

לפני רגע עשית השוואה בין

התנ"ך לבין הבשורה עפ"י ישו, מזל שחזרת בעצמך. כשאמרת שהסיפור של ישו לא מעניין אותך הטענה שלך הייתה הגיונית, אבל כשאמרת שאתה מעדיף לקרוא את התנ"ך על-פני הבשורה עפ"י ישו נראה שיצאת מנק' הנחה שהבשורה עפ"י ישו זה איזה ספר שמקביל לתנ"ך.

 

[yakovf2]

חס וחלילה

לא התכוונתי להגיד שהתנ"ך והבשורה עפ"י ישו הם ספרים מקבילים אחד לשני. פשוט ישו הוא דמות תנכית.(על פי הנוצרים)ולכן אמרתי שאני מעדיף את התנ"ך.

 

[קקטוסץ]

יש הבדל ביך התנ"ך לבין הברית החדשה

כי כידוע בתנ"ך (הברית הישנה) ישו לא מופיע בעוד בברית החדשה כן. ושניהם שונים לחלוטין מהבשורה עפ"י ישו. הבשורה עפ"י ישו הוא ספר שכל קשר בינו לבין הברית החדשה קלוש. זה כמו שתגיד שאתה מעדיף לקרוא את הביוגרפיה של נלסון מנדלה ולא את האוהל של הדוד תום. הרי אין כל קשר בין השניים.

 

[yakovf2]

ני יודע

הסברת את זה כבר ואני מסכים,למרות שלא קראתי את הבשורה אבל קראתי ספרים אחרים שעוסקים בישו מנקודת ראות חילונית.

 

[עצת עבות]

כן, אבל למי אכפת מחייו של ישו?

 

[אדם חדש]

זו שאלה לא פיירית...

באותה המידה אפשר לשאול למי אכפת מהחיים של הארי פוטר. מיליארד נוצרים לא טועים.

 

[עצת עבות]

זו לא אותה מידה

ספרי הארי פוטר לא עוסקים בעבודת אלילים. חוץ מזה, למה שבן אדם יהודי יתעניין בנצרות?

 

[קקטוסץ]

למה, הבשורה עפ"י ישו עוסק

בעבודת אלילים? למה שיהודי יתעניין בפינק פלויד? הרי הם שרים על חזירים. חזירים זו תועבה! למה שיהודי יתעניין במדע? הרי מדע נוגד את התנ"ך! מדע זה תועבה! המשפט שלך מגוחך במקרה הטוב ומבייש במקרה הרע. ראשית אדם הוא אדם. לא יהודי, לא נוצרי ולא צנצנת. הוא אדם וככזה רצוי שיתעניין בכמה שיותר תחומים ועולמו יהיה מורכב לא רק מלא לנסוע בשבת ולקרוא הארי פוטר אלא גם מתרבויות אחרות, עמים אחרים וספרות שלוקחת אותנו למקומות אחרות ומעמידה אותנו מול המוסר, ההגיון והמציאות.

 

[עצת עבות]

מדע בבסיסו לא נוגד את היהדות

אא"כ הוא עוסק בחילול, וסותר את התורה כמו בנושא בריאת העולם, שיבוט וכד'. מדענים יוכלו לחקור כמה שהם רוצים ולהגיע למסקנות ולתגליות הכי נכונות ולמציא המצאות שישנו את פני התבל, אבל דבר אחד בטוח, הם לעולם לא יוכלו לסתור את התורה, שהיא, עם כל הכבוד להם, קיימת כבר 5766 שנים.

 

[ToryMaster]

וגם כאן, מספיק.

 

[אדם חדש]

*סגידה*../images/Emo47.gif*סגידה*

 

[Fairywitch]

../images/Emo45.gifבהחלט../images/Emo70.gif|פטיש

 

[Fairywitch]

נקטע באמצע../images/Emo122.gifהקיצר- בהחלט../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

עניתי על זה גם בפורום הסרט. סיבות:

הארי פוטר בכ"ז הפך לספר הנמכר ביותר אחרי התנ"ך, למרות שהוא קיים בשוק קצת פחות זמן מהתנ"ך... זה הישג שקשה לעבור עליו לסדר היום.

בגלל התרומה שלה לעידוד קריאה בקרב ילדים ונוער. הרבה מתחילים לקרוא פתאום רק בזכותה. בימינו זה חשוב מאוד, ובכלל לא מובן מאליו שאנשים צעירים קוראים.

בגלל התרומה שלה לתחום האקדמי- הארי פוטר הפך מושא למחקרים אקדמיים מרמות שונות- החל מנושא לעבודות בתואר ראשון, ועד דוקטרטים, מאמרים אקדמיים ועוד.

ספרי ה"פ משמשים גם ככלי ביבליותרפי חשוב לשיקום ילדים מוכים, בודדים, מדוכאים ועוד, ובכך תורמים לאנושות גם מבחינת רווחה נפשית.

 

[yakovf2]

../images/Emo24.gif"הללויה".

"אחות שלו", מסכים עם כל מילה."אהה"

 

[Harry the Bloody]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo24.gif

Every word.

עידו.

 

[פלאפאל]

*נסקלת למוות*

אני יודעת שכולכם יודעים מה אני חושבת, אבל אני לא טובה בקטע של לשלוט ביצרים ואני לא עומדת בזה

ממש ממש ממש לא. לרולינג יש ספר עם עלילה סכמתית, כתיבה ומדרדרת, דמויות קרטוניות, מוטיבים ממוחזרים לעוסים ונדושים, הפתעות צפויות מראש ועוד הרבה דברים לא מחמיאים שאני יכולה להגיד על הספר. הספר הראשון היה נפלא. הוא היה משהו פשוט, תמים, מלא בקסם של הגילויים החדשים שעוברים על ילד קטן בן אחת עשרה. משם, הספרים התחילו להדרדר כל כך, ולדעתי הספר החמישי כבר אינו ראוי לקריאה כחלק מהסדרה עם העבר המפואר. אולי כפאנפיק, או משהו כזה. הספר השישי? אני מעדיפה להתעלם מקיומו. מאידך, הוא היה מאוד מצחיק. העלילה, בתקצור, היא כך: הארי מסכן אצל הדרסלים. משהו מדהים קורה, והוא יוצא משם. הוא בא להוגוורטס. דברים מוזרים קורים. הארי מגלה דברים חדשים ומשמעותיים על עברו ועל הדברים המוזרים. הארי פוגש את וולדמורט/פוגש תוצאה של וולדמורט הארי כמעט מת ארוע טראגי קורה [או שהוא קורה קצת לפני הפגישה עם וולדמורט] הארי מנצח ומציל את העולם. תראו לי ספר אחד שחורג מהסכמה הזאת, ואוריד בפניכם את הכובע. מעבר לזאת, אחבוש כובע חדש לגמרי ואוריד אותו למענכם. אני לא יכולה להיות יותר לארג'ית מזה. בהתחלה, כל זה אכן היה בגדר הפתעה. אחרי הספר השלישי בערך הבנתי את הקטע, לא יודעת מה איתכם. אחר כך, יש את עניין הדמויות. לטעמי, זה נראה כאילו בסביבות השנה החמישית בערך רולינג תפסה את ראשה באימה ואמרה "לעזאזל! שכחתי לבגֵּר אותם!", וכך כל הדמויות בספר עברו תהליך ביגור אינסטנט. הארי התחיל לעשות משהו בנוגע לצ'ו [שהפסיקה להסתובב עם סדריק ולהחזיק ידיים כאילו מזה היא יכולה להכנס להריון, והתנשקה עם הארי], ג'יני יצאה עם מישהו - לא זוכרת מי - רון והרמיוני הפכו לשקופים מתמיד, דין התחיל לצאת עם ג'יני ועוד כל מיני כאלה. הדמויות היו נפלאות בהתחלה. ילדים בני חמש עשרה שפוגשים בפעם הראשונה כל כך הרבה דברים חדשים [גם בני הקוסמים, שבאים בפעם הראשונה לבית הספר]. אבל שם זה נתקע. הם לא התפתחו לשום מקום, אין להם שום מניעים משכנעים ואנושיים מאחורי המעשים שלהם, הדמויות או מוקצנות לעבר תכונה אחת דומיננטית, או דמויות רקע שוליות. שלפעמים גם הן מוקצנות בתכונה אחת דומיננטית. הפכתי את הספרים עד שהדפים כבר התלחלחו מרוב שנגעתי בהם, ולא מצאתי דמות מאוזנת ואנושית אחת לרפואה, שהתבגרה כראוי וניתן להאמין בה. להוציא את דמבלדור, כמובן, שעשה את הבלתי יאמן והפך מן הזקן החכם, הגאון, יודע הכל, הרגוע והשלו - לפאקצה ממוצעת. כלומר, כמה פעמים אפשר להחמיא לעצמך בחצי עמוד?! ה"הפתעה", כביכול, של הספר, היא הפתעה בסגנון אושן 11. בניגוד לסופרים אחרים, כמו אגאטה קריסטי, הנותנת את כל הפרטים הנחוצים לפתרון הבעיה ומאפשרת לקרוא החכם להבין לבד מה קרה - אם הוא יצליח לחבר את הכל יחד - הארי פוטר ואושן הולכים בכיוון אחר לגמרי. קרה כך וכך, עשינו זה וזה, ראיתם את אלו ואלו, בום! שכחנו לספר לכם שבעצם אנחנו התחפשנו לעובדי הקזינו ולקחנו את הכסף. בעיני, זאת הפתעה מטופשת. אם לא הייתה לנו כל דרך לגלות לבד את העניין, איזה טעם יש לזה? לא ניתנו שום רמזים שיכלו לעזור לנו, אפילו בדרך הפשוטה ביותר. לא היינו מודעים לקיומו של הבסילסק עד הרגע האחרון. לא ידענו ש"אהבה" לא תתן לוולדמורט להרוג אותו בכל מקרה. לא ידענו שיש דבר כזה הורקרוקסים, או מה שזה לא יהיה, עד שלב מאוד מאוחר. [וזאת מבלי להזכיר בכלל את המעשים התמוהים של דמבי. הם לא יכלו לגעת בנוזל, כי אולי הוא רעיל. אז הם שתו אותו. כל כך הכבוד. למה לא לשפוך אותו על האדמה וזהו? ולמה מלכתחילה לא לירות בוולדמורט בראש ולהרוג אותו, או לתקוע לו חרב בלב?]. הספר הראשון נפלא. הספר השישי לא ראוי למאכל אדם. ובטח שלא לפרס נובל, שמקבל רק מי שבאמת עשה היסטוריה. עם כל הכבוד, בעוד שישים שנה הארי פוטר יהיה ספר נשכח ונידח. במקרה הטוב יהיה כמו שר הטבעות - משהו ישן שהרבה קראו, בעיקר גיקים, אבל העולם בהחלט היה מסתדר בלעדיו. שלא כמו בעל זבוב, לדוגמא, שמשמש דוגמא להרבה תאוריות ועובדות פסיכולוגיות, סוציולוגיות ועוד הרבה דברים שנגמרים ב"לוגיה", ונעשה בו שימוש גם היום. רולינג בסך הכל סיפקה משהו שיעסיק את הנוער וישעשע אותו. לא יודעת עוד מה להגיד, ובמקלדת הזאת יש ק' דפוקה. אם יש שם מילה בלתי מובנת, תתקעו ק' איפשהו. צריך ממש ללחוץ עליה בכל הכוח כדי שתועיל בטובה להופיע. אתם מוזמנים לסקול אותי כאוות נפשכם

 

[פלאפאל]

ואם מישהו עומד לשאול:

כן, אני אקרא את הספר השביעי. כנראה. אני אקרא אותו להשלם סדרה, ולסיים משהו שהתחלתי כל כך מזמן [הכרתי את הארי פוטר לפני רובכם. כמה נחמד זה כשיש פרוטקציות אצל ההוצאה לאור].ולא, אני לא מצטערת שקראתי את הספרים. הם אכן לא משהו, וכבר יצא לי לקרוא אין ספור ספרים טובים ממנו, אבל בכל זאת. הספרים הראשון והשני היו נפלאים, ורק בחמישי התחלתי לא לאהוב אותם. מהשישי עדיין נהנתי, כי הוא הצחיק אותי. לצחוק במוות של דמבלדור זו גם דרך להנות מספר, גם אם הרוב לא עושים את זה.

 

[Stinki Winki]

הספר השלישי../images/Emo3.gif

הוא לא פוגש בו אל וולדמורט

 

[פלאפאל]

הוא פוגש תוצאה של וולדמורט.

כל העניין עם הבגידה זה תוצאה של זה.