שאלה:

[lady grey]

שאלה:

נתקלתי במשפט "מטבע שהדמוקרטיה אינה יכולה בלעדיו". לי זה נשמע זר ומוזר. קיים ביטוי כזה? או ביטוי דומה שהמשפט הזה הוא וריאציה או שיבוש שלו? תודה!

 

[ורדהורדה]

אהלן, לעניות דעתי אין מדובר

במטבע ממש, לא בכסף. אני חושבת שמדובר במשהו שהדמוקרטיה אינה יכולה בלעדיו במובן מסוים של חליפין, או תמורה, או חובת תשלום מסוים. אני לא יודעת אם אני מסבירה את עצמי מספיק טוב, אולי אם תוסיפי מהו ההקשר, יהיה קל יותר לעזור לך. ברוכה הבאה לפורום

 

[lady grey]

תודה! גם על קבלת הפנים וגם על העזרה

מהו ההקשר? קשה להגדיר... זהו מאמר שעוסק באופן בו דוחקת המולטימדיה את רגלי הטקסט הכתוב והמודפס ויש לכך השפעה מעורפלת כלשהי על הדמוקרטיה, לפי כותב הטקסט. עדיין לא ירדתי לפשרה של ההשפעה הזו.

 

[ורדהורדה]

הממ.... באמת לא פשוט...

אולי הכוונה היא לכך שהתהליך שבו דוחקת המולטימדיה וכו' הוא חיוני לדמוקרטיה. מה שלא ברור הוא למה הוא מתייחס לתהליך כ"מטבע". אולי מפני שעל מנת ל"הרוויח" משהו אחר, הדמוקרטיה חייבת "לשלם" את המחיר של ויתור על טקסט כתוב (ואולי בעצם מפסידה מכך). אבל חכי עוד, אולי חברים נוספים יחשבו על משהו יותר נכון.

 

[האיילות בלילות]

נהפוך הוא. הדמוקרטיה מפסידה

מהתהליך הזה, לא זה מה שאת מתכוונת? כפי שאני מבינה את הדימוי, נראה לי שהמטבע כאן הוא מעין "קלף מיקוח" של הדמוקרטיה. רק מה שלא הבנתי, זה מהו המושא שמשמש כקלף מיקוח - התהליך?, המולטימדיה?, המילה הכתובה? או המהות הדמוקרטית עצמה?. אם תכתבי את המשפט המלא אולי זה יעזור. תרשי לי לנסות להעלות השערה לגבי ההשפעה המעורפלת הזו? זהירות! ארוך!

אבל מעניין...

ובכן ישנם שני סוגים של מסרים שאנו קולטים מהסביבה. השפה והמדיה ככלל, הם מסרים סמליים - כאלה שבני אדם חשבו עליהם ובנו את המשמעות שלהם. ישנם גם מסרים לא סמליים - שמקורם באירועים טבעיים, מקריים - למשל עלה שנושר מהעץ ונקלט בחושים ויוצר דימוי פנימי בראש שלך. במוחו של האדם המודרני, יש הרבה יותר דימויים סמליים מאשר דימויים לא סמליים. שפה, טקסט, תמונות, טלויזה, קולנוע, אלה כולם מסרים סמליים. אלא שיש הבדל, למשל בין טקסט בסיפור, לבין פרסומת בטלויזיה. הפרסומת היא מסר הרבה יותר מעוצב, ודחוסים בו הרבה יותר סמלים. מי ששידר את המסר הזה השקיע הרבה מאמץ כדי שהוא יקלט מבלי להשאיר הרבה מקום לפרשנות עצמית. אם את יורדת לסוף דעתי, אז מה שאני מבינה מהרעיון שהעלת, זה שהמולטימדיה שעוטפת אותנו, זה מעין שליטה במוחות של בני האדם. העמסת סמלים שגם מעמיסה על המוח ומפחיתה את יכולתו לקלוט דברים אחרים, וגם חוסמת, אולי, את המחשבה היצירתית ועולם הדימויים הפנימי של האדם. ככל שהאדם יותר חשוף למציאות מדומה (שיוצרת המולטימדיה) ופחות נחשף למציאות אמיתית, או מקרית, הוא יותר נשלט בידי אותם מסרים סמליים. לעומתו, אדם שחי בשבט באפריקה למשל, חשוף הרבה יותר למסרים בסגנון של "עשה זאת בעצמך", מסרים שהוא צריך ל"הפעיל" בעצמו, כדי לפרש אותם. בקיצור, אולי מה שכותב המאמר מנסה לומר זה שהמולטימדיה הופכת למכשיר שליטה במוח האדם? שהיא דוחקת את המחשבה החופשית? שהיא הבסיס לדמוקרטיה? צ'טערת על ההרצאה, קצת נסחפתי...את לא חייבת לקרוא

 

[lady grey]

../images/Emo13.gifכן כן, בדיוק כך

חבל שהכותב לא ניסח את זה בבהירות כמוך. באמת מה שעדיין לא ברור זה מהו המטבע. הייתי נותנת מטבע תמורת מחשבותיו של הכותב. אולי זה היה עוזר להבין למה הוא מתכוון. תודה!

 

[ורדהורדה]

זה באמת נשמע הגיוני ../images/Emo45.gif

 

[יפתח ב]

סליחה שאני מתפרץ,

אבל בלי שנתון המאמר עצמו, או לפחות חלקים נכבדים שלו, נדמה לי שכל ניסיונות הפרשנות יהיו לא יותר מספקולציות. ברור שמשתמשים כאן בדימוי כלשהו ושהוא קשור למטבעות, אבל זה בסיס רעוע למדי לפענח על-פיו את המשל כולו. בכלל, בביקורת התרבות (נשמע שהמאמר שייך לתחום הזה, אני טועה?) דימויים מתחום הכלכלה נפוצים מאוד, וכנראה יש צורך להבין באיזה אופן הכותב המסוים הזה עושה את ההקבלה. אם יש לך מראה מקום או קישור לגרסה אלקטרונית, זה יכול להיות מסקרן להסתכל במאמר עצמו.

 

[lady grey]

ועוד שאלה - "כוכב רדיו-האשפה"

יש דבר כזה בעברית? לי "רדיו אשפה" נשמע כמו תרגומית. (השימוש במילה אשפה דווקא כן מובן לי; המשפט מדבר על הווארד סטרן.)

 

[יפתח ב]

../images/Emo64.gifאכן תרגומית. אולי רדיו האשפתות?

איכשהו מסתדר לי טוב יותר באוזן, בהנחה ש"אשפה" היא במקור "טראש". אפשר "רדיו זבל", אבל זבל הוא לרוב "ג'אנק" ולא "טראש". בעברית עכשווית היו אומרים כמובן "כוכב הטראש-רדיו", חד וחלק, אבל זה קל מדי. עוד אפשרויות באדיבות אגף האשפה של האגרון של שרפשטיין: רדיו-רפש (מאוד מוזיקלי, לטעמי) רדיו-דומן (חמוד, לא?) רדיו-זבֶּלת (זבלת, מסתבר, היא גם ערימת אשפה, וגם מה ששומעים שם) "אשפתות", דרך אגב, היא באדיבות "מילה במילה" של אבניאון (פעם ראשונה שאני מוצא בו משהו מועיל, וגם הוא זבל). אפשר להתדרדר גם להלחמי-בסיסים, זה קצת ילדותי, אבל מעביר את הזמן יופי. דוגמאות: חראדיו, בררדיו, חזירדיו, זיבוּרדיו [השלם את האיבר הבא בסדרה].

 

[lady grey]

איזה יופי של הצעות

מה שמוכיח שבאמת אפשר להפוך זבל לזהב. מה שאני תוהה לגביו זה אם יש בכלל בעברית מושג שמקביל לטראש רדיו האמריקאי. אולי לא נוצרו כאן עדיין מספיק תכניות זבל כדי שימציאו עבורן מושג כללי? או שהציבור עדיין לא תפס שמאכילים אותו בתכניות זבל? ככה זה כשהמטבעות של הדמוקרטיה יוצאים מהשוק. ואפרופו המטבע, ביקשת את ההקשר - קיבלת: "ספרים, ניצולי טכנולוגיות הדפוס המתיישנות, הם שרידים לתרבות המילה ההולכת ונעלמת – המטבע שהדמוקרטיה אינה יכולה בלעדיו וסוללת מגן רעועה מול עולם חדש של דימויים ותמונות המוקרן על מסכים במהירות שאיננה מאפשרת כל דיון. הדמוקרטיה, כמו ספר טוב, זקוקה לזמן. סבלנות היא תכונתה הפחות מורגשת אולם גם הכרחית. טלוויזיה ומחשבים הם מהירים ונעשים כל הזמן מהירים עוד יותר, וכך מעצם הגדרתם עוינים את הקצב המהורהר של דיון שקול שעליו מושתתים כל השיח הציבורי וקבלת ההחלטות למען טובת הציבור."

 

[האיילות בלילות]

נו? הוא שאמרתי !../images/Emo45.gif

 

[יפתח ב]

או!עכשיו עניין המטבע הרבה יותר ברור

(או כמו שהייתה אומרת שוש עטרי: יש לנו פיצוח) ההקבלה היא בין הישות הפוליטית הקרויה דמוקרטיה לבין הישות הכלכלית הקרויה שוק. (הרעיון ש"שדות" שונים של פעילות חברתית פועלים כמו שווקים לטובין חברתיים שונים בא למיטב ידיעתי מפייר בורדייה). כמו שבשוק מחליפים סחורות, בדמוקרטיה מחליפים אינטרסים, עמדות, העדפות. כמו שיש כלכלות לא חופשיות, יש ישויות פוליטיות לא חופשיות, שבהן ההכרעות אינן תוצאה של שיווי משקל בין אינטרסים/עמדות המושג בתנאים שווים, אלא מוכתבות בדרך אחרת. בכלכלות לא חופשיות, מי שמכתיב יכול להיות המפלגה, הממשלה, המונופוליסט הבלתי מרוסן וכד'. ובישויות פוליטיות הדיקטטור, או הפלגה, או בעלי כוח מכל המינים והסוגים. עכשיו: אחת הטענות של איש הכלכלה החופשית היא שתנאי לפעילות של שוק חופשי היא זמינות של אמצעי תשלום. הכסף, כמו שאומרים, הוא "השמן שבגלגלי הכלכלה". ובדמוקרטיה, מה שמשמש כאמצעי חליפין שבעזרתו מחליפים עמדות ואינטרסים הוא הספר. מבחינת חשיבותו ב"שוק הפוליטי", הספר הוא לא מה שרוצים בו בזכות עצמו, אלא האמצעי שמאפשר את הפעילות הפוליטית החופשית. אם כן, הכותב חושב, ונימוקיו עימו (ועם תגובתה הקולעת של "האיילות בלילות"), שאמצעי תקשורת אחרים אינם יכולים למלא את תפקיד הכסף כאמצעי להחלפת דעות חופשית. ואם הם מחליפים את הספר, אזי אנחנו מאבדים את ה"שמן שבגלגלי הדמוקרטיה" - אמצעי החליפין של עמדות ואינטרסים - כלומר את המטבע של השוק הפוליטי.

 

[דלעת1]

איזה יופי של הסבר

(מופנה גם לך, איילות). נדמה לי שבמקרה זה (אם נשוב לשאלה המקורית של פותחת השרשור..) הטוב ביותר יהיה לתרגם מילולית, coin, נכון?

 

[ורדהורדה]

נכון. בהחלט, כל הכבוד ! ../images/Emo45.gif

 

[Fanja]

תענוג.

 

[ST]

אם זה הווארד סטרן

זה באמת אמור להיות 'טראש', אבל לא יודעת אם 'תוכניות זבל' לא לוקח את זה רחוק מדי. זה כאילו את מביעה את דעתך על איכות התוכנית, ופה הטראש הוא לא האיכות אלא התוכן, הדברים שנאמרים... למשל על תוכנית שבעצם נועדה להעברת זמן, ומפעם לפעם משובצים בה ביטויים שלא הייתם רוצים שההורים שלכם ישמעו

, אני לא יודעת אם 'תוכנית זבל' זאת ההגדרה הכי טובה. אולי תוכנית רדודה, אבל זה כבר בורח קצת. אני קצת עייפה, אבל אנסה לחשוב על משהו. זה עומד לי על קצה הלשון ואין סיכוי שבשעה כזאת זה יצא...

 

[Y. Welis]

'רדיו בידורי'; אבל בעצם סטרן הוא

כזו פנומנה ידועה וייחודית ברדיו הבידורי (יש לציין שאני מאוד מעריך את הבחור...) עד שעדיף לציין את שמו.

 

[ST]

../images/Emo45.gif אבל נראה לי

שזה עדיין לא מעביר לגמרי את ה'רדידות' בתוכנית? אולי. האסוסציאציות שלי למילה 'בידורי' הן אחרות קצת, כנראה. ולמה להשמיט את שמו? lady grey רק אמרה שהמשפט מדבר עליו, לא נראה לי שהכוונה היא להשמיט את שמו...

 

[Eldad S]

../images/Emo26.gif אנא שרשרי

שאלות נוספות לאותו הפתיל. כשאת מוסיפה שאלה חדשה, אנחנו נוהגים לסמן אותה בחץ סגול בכותרת, כך:

.