שאלה

מצב
הנושא נעול.

נקל

New member
שאלה מענינת

שאלה
בני זוג חובקים בן. האישה רוצה לעשות לו ברית מילה. האב מתנגד. מה הדין?
שאלה מענינת
נראה לי שכיון שמדובר בכל זאת בפעולה הכרוכה בחיתוך הרי בהיעדר הסכמת ההורים יש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. מה יפסוק בית המשפט- זה כבר מעניין יותר...
 
אני מכירה תיק כזה

שאלה מענינת
נראה לי שכיון שמדובר בכל זאת בפעולה הכרוכה בחיתוך הרי בהיעדר הסכמת ההורים יש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. מה יפסוק בית המשפט- זה כבר מעניין יותר...
אני מכירה תיק כזה
בית משפט לענייני משפחה נתן צו מניעה ואסר על ביצוע ברית מילה עקב התנגדות האב.
 
דעתי היא כי ההחלטה שגוייה.

אני מכירה תיק כזה
בית משפט לענייני משפחה נתן צו מניעה ואסר על ביצוע ברית מילה עקב התנגדות האב.
דעתי היא כי ההחלטה שגוייה.
אף שהאב מתנגד, היות ומדובר בזוג יהודים, זכותה המלאה של האם להתעקש על ברית, כי מלכתחילה מי שזז מקו היהדות שהיה מובן בעת נישואי הזוג, הוא האב ולא האם. לכן אני חושב כי זכותה המלאה של האם להתעקש על הברית.
 
אני מסכימה

דעתי היא כי ההחלטה שגוייה.
אף שהאב מתנגד, היות ומדובר בזוג יהודים, זכותה המלאה של האם להתעקש על ברית, כי מלכתחילה מי שזז מקו היהדות שהיה מובן בעת נישואי הזוג, הוא האב ולא האם. לכן אני חושב כי זכותה המלאה של האם להתעקש על הברית.
אני מסכימה
גם לדעתי מדובר בהחלטה בעייתית.
 

אורית ג.

New member
אם כי אני מסכימה עם החלטת השופט

זו היתה החלטה של אחד השופטים
היותר אמיצים. לא בטוח שהיתה עומדת במבחן הערעור.
אם כי אני מסכימה עם החלטת השופט
לא הבנתי מה כוונתך ב"זו היתה חלטת אחד השופטים היותר אמיצים וכו'" האם הצלחת או אי הצלחת הערעור תלויה בזהות השופט שקבע את ההחלטה הראשונית?
 
תשובה

אם כי אני מסכימה עם החלטת השופט
לא הבנתי מה כוונתך ב"זו היתה חלטת אחד השופטים היותר אמיצים וכו'" האם הצלחת או אי הצלחת הערעור תלויה בזהות השופט שקבע את ההחלטה הראשונית?
תשובה
אין קשר ישיר בין הצלחת הערעור לזהות השופט בערכאה הראשונה. אני אנסה להבהיר את דברי בזהירות : ישנם שופטים שנותנים החלטות אמיצות שלא תמיד עולות בקנה אחד עם הדין הקיים, (שלעיתים קרובות אינו צודק), אך ערכאת הערעור לא תמיד הולכת בקו זה ולעיתים רבות נצמדת לדין הקיים, גם במקרים בהם הדין הקיים עושה עוול.
 

אורית ג.

New member
תודה על התשובה ../images/Emo13.gif

תשובה
אין קשר ישיר בין הצלחת הערעור לזהות השופט בערכאה הראשונה. אני אנסה להבהיר את דברי בזהירות : ישנם שופטים שנותנים החלטות אמיצות שלא תמיד עולות בקנה אחד עם הדין הקיים, (שלעיתים קרובות אינו צודק), אך ערכאת הערעור לא תמיד הולכת בקו זה ולעיתים רבות נצמדת לדין הקיים, גם במקרים בהם הדין הקיים עושה עוול.
תודה על התשובה
 
ברית מילה

זו היתה החלטה של אחד השופטים
היותר אמיצים. לא בטוח שהיתה עומדת במבחן הערעור.
ברית מילה
לא ברור על מה מתפלאים: בהעדר הסכמה בין ההורים ( האפוטרופסים) על מעשה שיש לעשות לגבי ילדם, ובפרט במעשה כירורגי, יש להשאיר המצב הקיים על כנו ( אלא אם מדובר בסכנת חיים בהשארה שכזו) ממש כשם שאין להוציא ילד מהארץ אלא בהסכמת הוריו, שניהם.
 

כחלחל

New member
ודעתי הפוכה מדעתך

דעתי היא כי ההחלטה שגוייה.
אף שהאב מתנגד, היות ומדובר בזוג יהודים, זכותה המלאה של האם להתעקש על ברית, כי מלכתחילה מי שזז מקו היהדות שהיה מובן בעת נישואי הזוג, הוא האב ולא האם. לכן אני חושב כי זכותה המלאה של האם להתעקש על הברית.
ודעתי הפוכה מדעתך
זכותה של האם להתעקש על מה שהיא רוצה הסוגיה נוגעת אך ורק לתינוק וטובתו והאם כן או לא לחתוך לו בבשר החי תזוזה מקו היהדות ומה שהיה או לא היה מובן להוריו בעת נישואיהם אינו רלוונטי כאן (גם אני לא קיימתי דיון בעינייני מילה עם אשתי לעתיד, ואתה?) לדעתי צו מניעה האוסר "שינוי מצב בלתי הפיך" במקרה זה הוא הצעד הנכון
 
ומי מחליט מהי טובת התינוק?

ודעתי הפוכה מדעתך
זכותה של האם להתעקש על מה שהיא רוצה הסוגיה נוגעת אך ורק לתינוק וטובתו והאם כן או לא לחתוך לו בבשר החי תזוזה מקו היהדות ומה שהיה או לא היה מובן להוריו בעת נישואיהם אינו רלוונטי כאן (גם אני לא קיימתי דיון בעינייני מילה עם אשתי לעתיד, ואתה?) לדעתי צו מניעה האוסר "שינוי מצב בלתי הפיך" במקרה זה הוא הצעד הנכון
ומי מחליט מהי טובת התינוק?
כמובן כשמדובר בתינוק יהודי.
 

כחלחל

New member
אם הוריו חלוקים בדעתם

ומי מחליט מהי טובת התינוק?
כמובן כשמדובר בתינוק יהודי.
אם הוריו חלוקים בדעתם
ואינם מסוגלים להגיע להחלטה משותפת ומביאים את המחלוקת בפני בית הדין לעניני משפחה אז על בית הדין לעניני משפחה להכריע והיותו של של התינוק יהודי אינה מעלה או מורידה דבר. (יכול להיות גם תינוק נוצרי שרוצים למול אותו מסיבות בריאותיות ורפואיות)
 

הנרקיס 2

New member
עצם היותם זוג יהודי

אם הוריו חלוקים בדעתם
ואינם מסוגלים להגיע להחלטה משותפת ומביאים את המחלוקת בפני בית הדין לעניני משפחה אז על בית הדין לעניני משפחה להכריע והיותו של של התינוק יהודי אינה מעלה או מורידה דבר. (יכול להיות גם תינוק נוצרי שרוצים למול אותו מסיבות בריאותיות ורפואיות)
עצם היותם זוג יהודי
אמורה להביא את ביהמ"ש לא לדון אם כן או לא לימול. נקודת הפתיחה אמורה להיות כי כן ימול התינוק, והדיון אמור לסבת על למה לא לימול, וזה עושה את ההבדל.
 

כחלחל

New member
במדינת הלכה, אולי

עצם היותם זוג יהודי
אמורה להביא את ביהמ"ש לא לדון אם כן או לא לימול. נקודת הפתיחה אמורה להיות כי כן ימול התינוק, והדיון אמור לסבת על למה לא לימול, וזה עושה את ההבדל.
במדינת הלכה, אולי
במדינת הלכה, אולי דבריך ודבריו של "איש עם חזון" היו נכונים. אבל מה לעשות למרות הנסיונות הרבים עדיין בית המשפט לעניני משפחה כפוף לחוק ולא מנוהל על פי ההלכה. מה שאני מנסה להדגיש שלמרות שהיות הזוג והתינוק יהודיים אין זה אומר שניתן לבצע בתינוק התערבות כירורגית כלשהי ללא הסכמת שני הוריו והיה ויש מחלוקת, יואילו הצדדים לשטוח טענותיהם בפני ביה"ד הנכבד וכו' וכו' ואין כאן "ברירת מחדל אוטומטית" כמו שסביר שיש בבי"ד הרבני למשל לו היה דן בעניין
 

yo c

New member
ואם היה מדובר בתינוקת מוסלמית

עצם היותם זוג יהודי
אמורה להביא את ביהמ"ש לא לדון אם כן או לא לימול. נקודת הפתיחה אמורה להיות כי כן ימול התינוק, והדיון אמור לסבת על למה לא לימול, וזה עושה את ההבדל.
ואם היה מדובר בתינוקת מוסלמית
ואביה ממוצא מצרי פרימיטיבי היה רוצה לכרות לה את הדגדגן כמנהגם? והאם היתה מתנגדת? אז גם באותו "איגיון" * היית טוען שיש לחתוך כי היא תינוקת מוסלמית וזה המנהג או זו ההלכה? * איגיון = מילת שלילה להיגיון
 

אוהבטבע

New member
הפתרון ההגיוני

מידע נוסף
הפתרון ההגיוני
להשאיר זאת להחלטת הילד, כשיגדל. בכל גיל אפשר לעשות ברית מילה. אגב, נוצרים רבים עושים ברית מילה, מטעמים אחרים. וילד להורים יהודים, גם אם אינו נימול, הוא יהודי. ברית מילה הינו אקט סימלי, מי שמרגיש יהודי ירגיש כך, אם הוא נימול או לא, ומי שאינו רוצה להיות יהודי לא יהיה, בין אם נימול הוא או לא. יש לי חברים בארה"ב שהם נימולים ואינם יהודים, לעומת זאת יש לנו חברים ישראליים לא מעטים, שלא מלו את בניהם.
 
כל חבריך הישראלים

הפתרון ההגיוני
להשאיר זאת להחלטת הילד, כשיגדל. בכל גיל אפשר לעשות ברית מילה. אגב, נוצרים רבים עושים ברית מילה, מטעמים אחרים. וילד להורים יהודים, גם אם אינו נימול, הוא יהודי. ברית מילה הינו אקט סימלי, מי שמרגיש יהודי ירגיש כך, אם הוא נימול או לא, ומי שאינו רוצה להיות יהודי לא יהיה, בין אם נימול הוא או לא. יש לי חברים בארה"ב שהם נימולים ואינם יהודים, לעומת זאת יש לנו חברים ישראליים לא מעטים, שלא מלו את בניהם.
כל חבריך הישראלים
הם ישראלים ולא בהכרח יהודים. לא מבין כלל השאלה. יהודי צריך לימול אותו בגיל 8 ימים. וזאת לא מכל טעם למעט הציווי היהודי. מי שלא נראה לו ולא רוצה לקיים אז הוא אינו יהודי. ולעניין השאלה הבסיסית שנשאלה, לדעתי לא צודק ולא ניתן לכפות על אמא יהודיה שהביאה תינוק לעולם, לא לימול אותו, והפתרון של אחד הכותבים למעלה, כי לא לימול ולתת לתינוק לגדול ואז הוא יחליט, נראה לי כי הוא מפספס העיקר. ושאלה נוספת, אם האם הייתה פונה לביה"ד הרבני ומוציאה צו המאפשר לה לקיים הברית, איזה צו היה גובר, הרבני או ביהמ"ש לענייני משפחה?
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה