הידיעה-שכרה ועונשה
שלום. מטיילת פה מדי פעם...אשמח להשתתף כשיהיה לי מה לומר... השאלה שלך,vici, נשאלת שבועות ספורים לאחר שבבתי הכנסת נקרא סיפור גן העדן.כזכור לך, אלוהים הניח את האדם בגן עדן "לעבדה ולשמרה",אבל היציב לו מגבלות:"ויצו ה´ אלוהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכול תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות." (בראשית ב´,ט"ז-י"ז). הגזירה הזאת נועדה להשאיר את האדם חסר ידע ומשום כך, חסר יכולת לשפוט בין טוב ורע,כך שה"זכויות" על הדעת יישארו באופן בלעדי בידי האלוהים. האדם יישאר תמים אך בוסרי,לא שונה בהרבה מהיצורים החיים האחרים על פני האדמה. לאחר החטא-האכילה מן הפרי האסור- והקללה, מגורשים אדם וחוה מגן העדן-גן העדן של ילדות, ניתן לומר, של התמימות-ויוצאים אל החיים האמיתיים מפוכחים ועם מטען מסוים של הבנת העולם "ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם" (ג´,פס´ ז´). הם אמנם איבדו חיי נצח אך בזכות יציאתם מגן עדן עוצבה האנושות וניתנה משמעות לחיים. יחד עם זאת, אני מסכימה עם מה שנאמר כאן, שידע הוא בסך הכל כלי ומאד תלוי כיצד משתמשים בו. למרבה האירוניה,דוקא במערב, שנחשב למקום תרבות מפותח ומתקדם, התרחשו האסונות הגדולים ביותר לאנושות המודרנית: הקומוניזם, הפאשיזם והנאציזם. ידע אינפורמטיבי בפני עצמו אינו ערובה לתועלת האדם, אלא רק ידע שכולל בתוכו אבחנה מהותית בין טוב ורע.