שאלה

[הבלש חסר הבית]

וכאמור

נושא האימה האישית משך אותי פחות מאשר, למשל, הפן הקנונייתי. אבל בשביל לשחק חורש-קנוניות, אני לא חייב לשחק ערפד, בעוד שבשביל לשחק אימה-אישית ערפדית, הנחת היסוד היא שהדמות הינה ערפד...

 

[Nihau]

נצל"ש- אנימה לבלש

הקישור מוביל לכתבה מרתקת על סדרת אנימה עבור מי ש"רובוטים ענקיים לא עושים לכם את זה? התסביכים הרומנטיים של נערות פעורות-עיניים עולים לכם על העצבים? אין לכם כוח לדיונים פילוסופיים מתמשכים על רקע פנטסיה אפלה או מד"ב מדכא?" "שמה של הסדרה מסגיר, פחות או יותר, את זהות הגיבור שלה והעיסוק שלו. קוראים לו יוגו בפו, והוא מומחה לניהול משא-ומתן. לאורך כל שלושת הפרקים הראשונים, לא תראו אותו משתמש בנשק, או נוהג באלימות. מילים הן הנשק שלו. ובזכות הנשק הזה נשכרים שירותיו לטיפול במצבים פוליטיים עדינים ונפיצים ברחבי העולם."

 

[Painkiller1989]

מה הכוונה

הרי התקדמות ברמה היא חלק מהמשחק, אבל לדעתי פשוט בחופשיטה זה לא יבוא מצבירת ניסיון אלה מאימונים בין כל הרפתקה להרפתקה בה כל שחקן יתאר על מה הדמות שלו מתאמן בעיקר וכך השהם יכול להחליט איפה הוא מצליח להתקדם

 

[הבלש חסר הבית]

טעות קלה

אתה מציג כאן העתקה של תפיסות מו"דיות (ובאופן רחב יותר - של משחקי שיטה) אל החופשיטה. בחופשיטה התקדמות ברמה איננה חלק מהותי ומרכזי במשחק, והמדידה של "רמות" היא אבסטרקטית יותר - אתה יודע, למשל, שבנדיקט הוא סייף יותר טוב מקורווין, שהוא סייף יותר טוב ממרלין, אבל אתה לא יכול בדיוק לכמת כל אחד מהם בפני עצמו, ולא למדוד את רמת השיפור שלו ביחס לאחרים. התפיסה של "הרפתקאות" ו"זמן מת ביניהן", שקורה בהנחת קיומן של דרגות ועליה בהן גם היא איננה חלק מהמשחק בחופשיטה. אולי כדאי לך לנסות משחק הדגמה עם מנחה חופשיטה טוב - אני עצמי לא אחד כזה, אבל יש כאן כמה שכן.

 

[Painkiller1989]

אני לא מבין משהו

אני אומר הרפתקה בכללי כן, נגיד במשחק בלשי, חקירה חדשה היא גם הרפתקה, ותה יכול למדוד משהו בלי להגיד עד כמה הוא מדויק לדומגה אתמול חטפת 4 מכות מהגובלין כשנלחמת נגדו לפני שהרגת אותו והיום חטפת רק 3,זה סוג של השתפרות לא ואם זה ימשיך כך אז ניתן להסיק מזה שהשתםרת אותו גבר בחיים, נגיד אתה לומד למבחן אתה משתפר באותו חומר וכמה שיותר תלמד ככה תשתפר יותר

 

[panters]

מה פסול בשאיפה לעצמה?

 

[ננסק]

פנתרס, בחייך, תקרא מה שאני כותב

לא מה שנראה לך שאני כותב. לא אמרתי שיש בזה משהו פסול. אמרתי שחופשיטה מציעה סגנון משחק שאינו שואף לעוצמה. לטעמי זה משהו שראוי להתנסות בו, כל בכל סגנון משחק.

 

[הבלש חסר הבית]

גם ה"מנהלה" מסתבכת בדרגות גבוהות

לפחות על פי דף הדמות נטו, לדמות בדרגה 10 יש הרבה יותר מספרים להתעסק איתם - יותר נקפי"ם לחסר ולחדש, יותר תוספים לחשב, יותר התקפות בסיבוב, לחשים, פיטים שעובדים בתנאים מסויימים - הפנקסנות הכרוכה בדמות בדרגה 10 רבה יותר מזו שבדרגה 2, ויתכן שיש לכך חלק בשחיקה.

 

[DDN]

לא מסכים.

ברגע שקלטת את זה, קלטת את זה. הקטע הוא להבין את מכניקת הדמות. ואז הכל זהה בין הדרגות. אתה רק צריך לזכור להשתמש ביכולות שלך (אתה תזכור שהן שם, אבל לא תמיד תזכור להשתמש) מבחינת מכניקה, זה לא ממש מסובך.

 

[הבלש חסר הבית]

רמת ה"התעסקות" עולה

הדוגמא הכי פשוטה - קרב בין שתי דמויות בדרגה 1, ובין שתי דמויות בדרגה 10.

 

[Galandor]

כנראה שבאמת לא למדת להשתמש

במחשבון..... אתה סטאם מנפח את המציאות. תפסיק להיות דרמטי.

 

[ננסק]

הא! בהצלחה עם זה...

 

[הבלש חסר הבית]

זה לא קשור

קיימת טענה, שלפחות כששמעתי אותה בפעם הראשונה הוצגה כתוצאה של מחקר שוק רשמי של ויזארדס, שרוב הקבוצות מפסיקות בדרגה 10 ומתחילות מחדש. השאלה - למה? אפשרות סבירה א' - שחיקת ומיצוי אתגרים. אפשרות ב', שנשמעת כגורם תורם גם אם לא בלעדי - הסתעפות מכנית "כבדה", שאולי מביאה לתגובת נגד של "חזרה להתחלה הפשוטה".

 

[Galandor]

אני מבטיח לך שלא מדובר במכניקה

הסיבה האמיתית היא מיצוי עצמי של הדמויות. מעטים הם השחקנים שבאמת יודעים לשחק, השה"מים נדירים אף יותר. הם לא יודעים איך לחדש ולרענן באופי המשחק.....

 

[הבלש חסר הבית]

מה שיכול להיות מסקרן

כמה מהקבוצות שמשחקות בדרגות מעל 10 הגיעו לשם ב"דרך הטבע", וכמה בנו את הדמויות מלכתחילה ברמה זו? אבל זה מחזיר אותנו לשאלה המקורית של פותח העץ...

 

[Galandor]

זה לא משנה....אבל השחקנים שלי הגיעו

לשם בדרך "הטבע". השאלה האמיתית היא: כמה מהם יודעים באמת לשחק?

 

[Galandor]

ברוב המקרים אתה צודק אבל.....

בדרגה מסויימת האופי של המשחק צריך פשוט להשתנות. אם זה ברמה אסטרטגית טקטית (להקים מצודה, מקדש, חבורת פשע מאורגן וכו') או באופי ההרפתקאות- עיניינים ברומו של עולם: מאבקי אלים, מלחמות בסקלה בין יבשתית, רוע קדום, בין-מימדי. מי שקרא את ה Time of trouble או כל ספר מה Avatar Trilogy של ממלכות נשכחות יבין ישר על מה אני מדבר. האמת שיש אין ספור דוגמאות, הספר האחרון של שישית הצבעים (Dark sun) או האזכורים על הדמויות משישיית הצבעים ב Tribe of one, או כל אזכור ל Elminister.

 

[הבלש חסר הבית]

וזה לא בהכרח קשור לדרגות

דרגות, בסופו של דבר מודדות עוצמה קרבית, ויכולת הישרדות בקרבות, ולא בהכרח משהו אחר. האופי של המשחק צריך להשתנות בהתאם לשאיפות השחקנים והמנחה והתפתחות העלילה - לא דווקא מעלייה (או ירידה, באדיבות נקזנים ושאר מרעין-בישין) בדרגות. הלודר אלוף הנצחונות הוא לוחם בדרגה 20. הקיסר הקטן והרכרוכי הוא אציל בדרגה 1 (הוא ירש את התואר בגיל 10 ולא אחז בשום נשק פרט לאיזה אבר יווני ערל, ולכן לא צבר נק"נ) - רמת העוצמה התוך-משחקית של מי גבוהה יותר?

 

[Galandor]

הרעיונות שהצגתי לא מנבאים את מבנה

העולם בשיטה אלא רק את התפתחות הדמויות. הבאתי כמה רעיונות איך ניתן להתאים את אווירת המשחק לדרגות המדוברות ואתה ניצלת דוגמא יחידה מתוך כמה בכדי להפריך את רעיונותי ולהציג את השיטה מו"ד כמצועצעת..... תתיחס לעיניינו של דבר, מה שכתבת נכון אבל לא רלוונטי לדיון.

 

[הבלש חסר הבית]

האם העולם מתפתח עם הדמות?

קח לדוגמא משהו רחוק ממו"ד - ג'ק ראיין של טום קלנסי (סימפטום מובהק של התופעה הספרותית המכונה "מרי-סו", אבל זה נושא אחר) - הוא מתחיל מאנליסט זוטר בסי איי אי, ובדרך מקבל תואר "סר", נעשה מליונר מהשקעות בבורסה, הופך לסגן מנהל הסי איי אי, למנהל, ובסופו של דבר לנשיא ארה"ב. חובבי הסידרה התלוצצו ואמרו שהדבר היחיד אליו יוכל קלנסי לקדם את ראיין הלאה הוא לתפקיד האפיפיור, וייתכן שבגלל זה קלנסי כותב גם על ימיו המוקדמים של ראיין, על חבריו ועל בנו, סוכן ביון בזכות עצמו. ההשפעה של ראיין השתנתה, אופי "המשחק" שלו השתנה, אבל ה"עולם" עצמו, לא תלוי בראיין אלא קיים בפני עצמו, וראיין-גופא לא התעצם אישית-פיזית מכל ה"עליות שלו בדרגה".