לוחמת הצוללות היפנית - הסבר
זה נכון בהחלט שליפנים היו צוללות גדולות ורבות עוצמה במידה מרשימה ביותר. הן היו מהירות מאד, במיוחד על פני המים, בעלות טווח הפלגה עצום, חמושות בטורפדות הכי חזקים הכי משוכללים והכי ארוכי טווח, והן היו מצוידות אפילו במטוס משלהן שנישא בהנגאר קטן אטום למים (או אפילו שלושה מטוסים בצוללת הכי גדולה), מה שנתן לצוללת אמצעי תצפית אוטונומי לטווח עצום, יחסית לצוללת רגילה, וגם היה יכול להפציץ. וגם היו להם מספיק צוללות כאלו בתחילת המלחמה. הבעיה היתה שתורת הלחימה של הצוללות שלהם (וגם תורת הלחימה נגד צוללות שלהם, אבל זה סיפור נפרד) נגזרה מהמנטליות הסמוראית שלהם. בניגוד לכל הציים האחרים, שהפעילו צוללות ביעילות קטלנית, היפנים לא ראו בצוללת אמצעי שאמור להילחם קודם כל באופן עצמאי, כפלטפורמה שיכולה לשהות ולהילחם זמן רב ובאופן אוטונומי עמוק בשטח הימי של האויב, אלא הם ראו בה חלק אינטגרלי משייטות הקרב של הצי שלהם. זה טפשי בערך כמו להפעיל מרגל בתור חיל פשוט שמסתער יחד עם כולם בשדה הקרב במקום לתת לו להמשיך לפעול בחשאי עמוק בשטח האויב. זה טפשי בערך כמו לשלוח מפציץ חמקן להפציץ באמצע היום ביחד עם מטוסי התקיפה הרגילים. הם ראו בצוללת עוד סוג של ספינת קרב, שאמורה לנוע יחד עם שאר השייטת, או לפחות בסביבתה (בעיקר לפני הכח העיקרי, הם לא היו לגמרי טפשים) אל הקרב הימי הגדול והמכריע מול הכח המקביל של האויב, ואז בקרב להשתמש ביכולת לצלול כדי לתקוף את ספינות המלחמה העיקריות והמשורינות של האויב, לא בדיוק טרף קל כמו ספינות סוחר בים הפתוח. מהגישה הזאת גם נגזר הצורך לפתח צוללות בעלות מהירות אדירה (כדי שיוכלו לעמוד בקצב של שייטות ספינות הקרב) , וטורפדות כל כך חזקים ביחס לאלו של ציים אחרים. המהנדסים היפנים נתנו פתרון מרשים ביותר לבעיה שהוצבה בפניהם, אבל זו היתה הבעיה הלא נכונה. בציי הצוללות האחרים היה ברור, גם אם לא תמיד ממש מההתחלה, שהטבעת ספינות סוחר רבות ככל האפשר של האויב זו מלחמת התשה אכזרית ולא "קרב מכריע", אבל שזה השימוש האופטימלי למערכת נשק חמקנית ואוטונומית כמו צוללת, ששדה הקרב המתאים לצוללת הוא בנתיבי ספינות הסוחר של האויב ולא בהתמודדות מול שייטת של ספינות קרב משורינות. זה לא שצוללות עשו רק את זה באותם ציים, אבל זו היתה משימתן העיקרית, והן ביצעו אותה ביעילות רצחנית, שחנקה לגמרי את כלכלת המלחמה של יפן, שיתקה את הכוחות האיטלקים והגרמנים בצפון אפריקה, ורק מאמץ אדיר וממושך במחיר נורא של הבריטים והאמריקנים הציל את בריטניה מגורל דומה מידי הצוללות הגרמניות. הטורפדו המתקדם של הגרמנים, אלופי הצוללות, היה אולי הכי איטי וגם עם ראש נפץ לא גדול מהמקובל, אבל הוא היה בעל הנעה חשמלית, שבשונה מכל הטורפדות האחרים, לא השאיר שובל בועות במים שהסגיר את מקום הצוללת. זה היה נשק אופטימלי בשביל לתקוף ולהטביע כמה שיותר ספינות סוחר ועדיין לחמוק בשלום מידי משחתות הליווי שלהן. נגד ספינת קרב מהירה ומשורינת הוא היה פחות יעיל מהטורפדו היפני, אבל כמובן שהגרמנים השתמשו בו כדי להטביע ספינות סוחר ולא ספינות קרב. התוצאה היתה שהיפנים איבדו צוללות בלי לקבל תמורה ראויה לזה, מורל צוותי הצוללות המתוסכלים היה נמוך, ועם המשך הידרדרות המערכה היפנית הם התחילו גם להשתמש בצוללות הגדולות שלהם פשוט כספינות תובלה חמקניות היכן שהספינות הרגילות שלהם הוטבעו במספרים גדולים ע"י מטוסים ספינות וצוללות אמריקניות,מה שבטח הוריד עוד יותר את המוראל של מפקדי הצוללות שלהם.