sure thing.
אני לא יודע אם אני אעשה יותר מדי צדק למה שהיא כתבה. בכל זאת, בכל דבר שאתה מנסה להסביר בעצמך אתה מסביר אותו איך שאתה הבנת ומה לעשות שזה אף פעם לא בדיוק כמו שנכתב בספר. ביקורת על הספר אני מצרף כקישור, בעיקרון זה ספר שנכתב על ידי אלן קנון ריד (מעניין אם ככה כותבים את זה..) והוא בעצם ספר שבו היא כתבה כל מה שהיא חושבת על וויקה ומה שעושים ממנה שלא בצדק. החלק שנוגע לאתיקה באמת מעניין ומחולק לשלושה חלקים: הrede, הקארמה וחוק הthreefold. העה הוויקנית - אלן מתחילה בכך שהיא מציינת שהיא אוהבת את העה. למרות מה שכמה אומרים עליה, היא לא חוסמת ומגבילה והיא אפילו אחד הקודים המוסריים החופשיים יותר. היא אומרת כי במקרים רבים היא שומעת ש"החוק" לא פרקטי משום שאי אפשר שלא להזיק אף פעם. אלן דואגת להזכיר לנו הקוראים שהעה אינה חוק, אלא, כפי שכתוב במילון אוקספורד - זוהי עצה ודרך פעולה. היא גם אומרת כי לא משנה על מי גרדנר התבסס או לא התבסס, זה לא גורע מהעצה כפי שאנשים רבים אומרים. לפי דבריה, היא גם לא תופתע למצוא אותה בדתות (או שעדיף לומר דרך חניכה) אחרות. בסופו של עניין, היא אומרת שכל מה שאדם יכול לעשות כדי ללכת אחרי העה הוא בעצם לחשוב טוב עם עצמו על מה שיקרה או לא יקרה כתוצאה ממעשיו. אי אפשר אף פעם לא להזיק, אבל אפשר לא לפגוע - תלוי איך אתה מגדיר פגיעה ממשית ונזק מינורי. העניין הוא לקחת אחריות על מה שאתה עושה ולהתמודד עם התוצאות. קארמה - אלן אומרת שמבחינתה קארמה בכלל לא מדברת על הענשה אלא על אבולוציה והתפתחות. למה הכוונה? כל דבר שאתה עושה יוצר את העתיד שלך, אם תלמד שיעורים מסוימים - עברת את הבחינה. אם לא, האלים ילמדו אותך. לא כל דבר שקורה לך (גניבה או אונס למשל) היא קארמה ומקורה בגמול וחסד. היא מסרבת לפטור את הגנב או האונס מאחריות. כל אדם צריך לקחת אחריות על מעשיו וללמוד מהם. האלים מלמדים, לא מענישים. הלימוד הוא לא במעשים ספציפים אלא במה שאתה מפיק מהחיים. זה לא אומר שאחרים פשוט יכולים לעשות מה שבא להם ולהאשים אותך או את האלים. לאנשים יש רצון חופשי. חוק השלושה (ככה היא מנסחת את זה) - שוב, היא מתייחסת לכך שאנשים רבים רואים את החוק הזה ואת הקארמה בתור עושים והיא מעלה שאלה - מה זה יעזור אם הסיבה היחידה שבגללה אתה נמנע מפגיעה היא בגלל שאתה מפחד מהעונש? זה לא מעיד על צמיחה רוחנית ובגרות, זה מעיד על פחד. היא מוסיפה ואומרת שזה בכלל מעבר לתפיסה הזו, מדובר על דרך רוחנית. אתה לא נמנע מלעשות רע בגלל פחד, אלא בגלל שאתה לא רוצה לעשות רע. אתה רוצה להתפתח. היא אומרת שהיא לא מבינה את האנשים שנמנעים ממנו רק בגלל שהתוצאות מגיעות באופן מאוחר או לא באופן ישיר על האדם. בנקודה הזו היא מתייחסת לחוק השלושה ואומרת, כי היא רואה אותו כמשהו פשוט על פניו אך מורכב יותר מכפי שהוא נראה. מבחינתה הוא מתייחס לצמיחה הרוחנית של האדם. אם לא למדת את מה שאתה צריך ללמוד, ילמדו אותך עוד שלוש פעמים את זה עד שתקלוט ותפתח את עצמך. אישית, אני חושב שזה גם יכול לתאום במידת מה את התיאוריה שאומרת שההשפעה בעצם מופיעה בשלוש רמות שונות אצל האדם. לפי אלן, זה יהיה מאוד קל אם כולנו פשוט נלמד את מה שאנחנו צריכים בשניה שאנחנו נתקלים בטעות; אלא שהיא, עד היום, לא לומדת עד שהיא לא מקבלת איזה פטיש על הראש שאומר לה להתעורר. לפי אלן, דרך הוויקה היא אינה דרך שמאשימה אחרים או שנעזרת בגמול וחסד. זו גם לא דרך שצריכה ספר חוקים שיגיד מה נכון ומה לא. זו דרך של התפתחות ואחריות אישית, על המעשים ועל התוצאות - בין אם זה מוצא חן בעיני האדם או לא. היא מסיימת את החלק הזה באומרה כי היא רואה הרבה שרוצים למצוא את הפרצות באתיקה הזו, והיא עדיין שואלת - למה?
