שאלה

[scalla]

שאלה

מישהו\י יכול\ה להסביר לי, בבקשה, מה ההבדל בין: אם - לו איך - כיצד למה - מדוע

תודה מראש

 

[חנוך בן ירך]

לפי ידיעתי

לו מציין זמן עבר. לו הייתי הולך... אילולא הוא צורת השלילה. אם לדעתי מתייחסת לעתיד. כיצד ואיך- האינטואיציה של כיצד היא מעשית. כיצד זה אמור להתבצע. למבה -מדוע: לא יודע, לא נראה לי שיש הבדל. בכל מקרה, אני לא בר סמכא אבל אני חושב שיש בזה משהו.

 

[אִיתַי]

תנאי קיים ובטל; מילות שאלה

ערב טוב, לעניין "אם" ו"לו" - ראי תשובתי כאן. לעניין "איך" ו"כיצד", "מדוע" ו"למה" - נראה לי שכל צמד כזה הנו מילים נרדפות (תקנו אותי בבקשה אם אני טועה).

 

[לבנת ספיר]

יש במקרא

דוגמאות הפוכות או לפחות גבוליות, אם הבנתי אותך נכון): לו ישמאל יתיה לפניך [בראשית יז], לו ישטמנו יוסף [בראשית ג], אם כח אבנים כחי [איוב ו] וגם ה"אם" שכתבתי למעלה. יש לאם וללו כמש שימושים מיחדים שאינם חופפים, אבל כמלת תנאי, יש תחום של חפיפה. כיצד אינה מקראית. זאת מלה תלמודית, כדרך התלמוד אולי תוצר של דחיסת "כאי זה צד". כמו במקרים רבים יש לנו מלים נרדפות שנכנסו בתקופת התלמוד.

 

[or99]

לא נראה לי שבאיוב...

מדובר בתנאי בכלל. נראה לי שאלה שאלות רטוריות: "מַה-כֹּחִי כִי-אֲיַחֵל; וּמַה-קִּצִּי, כִּי-אַאֲרִיךְ נַפְשִׁי. אִם-כֹּחַ אֲבָנִים כֹּחִי?! אִם-בְּשָׂרִי נָחוּשׁ?! הַאִם אֵין עֶזְרָתִי בִי; וְתֻשִׁיָּה, נִדְּחָה מִמֶּנִּי?! לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד; וְיִרְאַת שַׁדַּי יַעֲזוֹב." באמת מצאתי בתלמוד "אם" אחד במשמעות "לו": "ת"ר מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך בא שר אחד ונתן לו שלום ולא החזיר לו שלום... אמר לו... כשנתתי לך שלום למה לא החזרת לי שלום? אם הייתי חותך ראשך בסייף מי היה תובע את דמך מידי?..." (בבלי ברכות לב ע"ב).

 

[לבנת ספיר]

טוב, אז

אם נא מצאתי חן בעיניך [בראשית יח, ועוד מקומות]. אבל יש איזשהו שוני. אם נשים לו במקום אם או להפך.

 

[or99]

זה לא תנאי בטל.

אם מנתחים את הביטוי כמשמעו, הכוונה היא: "אם באמת מצאתי חן בעיניך, אז..." אין הכוונה לכך שבאמת "לא מצאתי חן בעיניך", אלא שלא ידוע אם כך היה או לא. בתנאי בטל כמו "לו הייתי רוטשילד" או "אם הייתי יכולה" ישנה ההנחה שאני לא רוטשילד / לא יכולה.

 

[לבנת ספיר]

בושה וחרפה

כמה פליטות מקלדת הכנסתי שם.

 

[uriozmor]

חפיף

העיקר הבריאות

 

[uriozmor]

עוד קצת

"למה", בניגוד ל"מדוע", משמשת במקורות גם כמילת שאלה לתכלית , כלומר "לשם מה" ("למה זה לכם יום ה'", עמוס ה, יח) ולא רק "בגלל מה". אין לזה ביטוי היום לדעתי - אף שההבדל בין מילים המציינות סיבה למילים המצינות תכלית אינו חד, והיום הוא אולי קהה מתמיד - אבל נדמה לי שהיה ניסיון לבדל ביניהן לפני כמה עשרות שנים ולייחד ל"למה" הוראת תכלית. מישהו יודע? בתחום המיליות יש הרבה פעמים כפילויות: מילים נרדפות המשמשות זו לצד זו, לפעמים באותה הוראה ממש ולפעמים בהוראות קרובות מאוד. תראה למשל כמה מילות קישור לסיבה יש בעברית של היום: בגלל, בשל, מחמת, מפאת, מ-, בעטיו של, בגין, כי, מפני, (מ)כיוון, היות ש-, הואיל ו-, מאחר ש- ויש עוד.