שאלה

[tzurs]

שאלה

שלום רב, אני מתעניין בפרוש הסיפא של הפסוק הבא מקוהלת ג' (יט) "ומותר האדם מן הבהמה אין, כי הכל הבל הבלים". מה גישת היהדות למותרותו של האדם מן הבהמה, (או אי מותרותו), האם הרישא "רוח אלד לכל" מסתדרת עם גישה זו, ומה הכוונה ב"הכל הבל"? אשמח לקבל הבהרות או הפניות לקריאה, בברכה, צור

 

[נאמן למקורות]

בבקשה.

רש"י קהלת פרק ג פסוק יט (יט) כי מקרה בני האדם וגו' - הוא טעם הדבר אשר נתן הקב"ה מקרה ופגע לבני אדם ויש מקרה ופגע לבהמה ומקרה אחד לשניהם נתן, כי כשם שזה מת כך זה מת. ומותר האדם מן הבהמה אין - ויתרונו והצלחתו של אדם יותר מן הבהמה אינו נראה משמת כי הכל נהפך להיות הבל לשוב אל העפר:

 

[tzurs]

תקן אותי אם אני טועה

רשי טוען אם כן שהמותר קיים אבל מתבטל עם המוות? (בשפה חופשית)? כלומר דעת רשי היא שלחיות אין את מרכיב ה"נפש"/מיינד? האם זו דעה מקובלת ביהדות? תודה על כל הבהרה, --צור

 

[נאמן למקורות]

הדעה אולי מקובלת..

רק שלא בטוח שהייתי מסיק אותה דוקא מפה.

 

[אביעד שר שלום]

והנה, כרגע מצאתי באמצעות הגוגל

שהרב דניאל זר מביא את זה. בקטע שנמצא מתחת הכותר : כוח של לימוד תורה בשבת קודש אך בסתמא, ללא כל מקור. אז , שוב. אודה למי שימצא לי את הכתובת. כוח של לימוד תורה בשבת קודש

 

[אביעד שר שלום]

סליחה. התגובה בטעות נכנסה כאן

במקום באשכול האחר שפתחתי בנושא אלף שעות לימוד בשבת. ושוב סליחה.

 

[asaf2000]

לאביעד

נדמה לי שהמקור של לימוד בשבת כפול אלף מיום חול הוא מהחפץ חיים.

 

[יצחק שדה]

הסבר הדברים:

"הכל הבל"- הכל חולף ארעי ולכן אינו אמיתי כל כך. "מותר האדם מן הבהמה"-האדם נעלה מעל בעלי חיים בהרבה דברים: טכנולוגיה, דבור, כתיבה, אומנות ועוד. אבל "הכל הבל"-חולף ואיננו. הדבר היחידי שהוא נצחי אצל האדם-יכולתו לקיים מצוות הבורא, ולזכות בחיי נצח, מעצם היותו נברא בצלם ודמות ה'.