תפוז המנוול הזה מחק לי הסבר ארוך
ומפורט. בקיצור: אין פרדוקס. גם אם סדרת גרמי-המדרגות שואפת לאלכסון (במובן שבכל נקודת x קבועה הגבול יהיה על האלכסון), אין זאת אומרת שפונקציה המוגדרת עבור הקירובים (אורך הגרף) חייבת לשאוף אל הערך שלה עבור האלכסון הגבולי. מבחינה "פילוסופית", האלכסון "המתקבל בסופו של דבר" הוא לא ישר רגיל, כי "המשקל הסגולי שלו, החומר הדחוס בו" גדול פי שורש 2 מאלכסון רגיל בדיוק באותו מקום, וגם זאת לא בחלוקה שווה, אלא בחלוקה משונה ביותר! ישנם אפילו מקומות בהם כמות החומר אפילו דלילה יותר. "פרדוקס דומה: מרכז הכובד של משולש שווה-שוקיים, הנמצאת כידוע בשליש הגובה. עכשיו נגיד שהגובה של המשולש נשאר ללא שינוי, אך זווית הראש שואפת ל-0. "מתקבל" באופן זה קטע, שמרכז הכובד שלו נמצא לא באמצע, אלא בשליש! כאן הסיבה פשוטה יותר: המסה אינה מרוכזת בקטע הגבולי במידה שווה: כמה שיותר למטה, יש ריכוז גבוה יותר של מסה, ואכן מרכז הכובד נמצא בשליש הקטע. עם המדרגות חלוקת "האורך הדחוס" מורכבת יותר.