שאלה..

[דוד כפרי]

מיגון, מידור, חלוקה...

מי שאינו יודע לקרוא, שימי אותו בספריה ויהיה לו המון חומר לל"ג בעומר. מי שיודע, שימי אותו עם ספר אחד ויהיה לו עולם ומלואו. אתמול ישבתי עם אפי (המדריך הראשי) לדבר על איך ללמד קבוצת ילדים שאני הולך לפתוח בבאר-שבע; הדבר הראשון שהוא אמר לי הוא שאני צריך להתאים את דרך הלימוד לקבוצה שאני מלמד. כשהעברנו פרויקט טאי-צ'י בקיץ, עם עריית תל-אביב, לימדו את הקאטה בלי האלכסונים: קדימה אחורה ימינה שמאלה, בלי הפינות, כדי שיהיה יותר קל לתפוס. בגלל שהיה מדובר בפרוייקט זמני שמטרתו לעורר ענין, לא ללמד לעומק, ויתרנו על הרבה דברים. אני התחלתי ללמוד שינג-אי אחרי שלוש שנים בטאי-צ'י, ובשלוש השנים הראשונות עשיתי רק פי-צ'ואן; קבוצת הנוער שלנו עושה את חמשת האלמנטים וחמשת הקאטות בשנה הראשונה. הדרך גמישה. הבעיה היא שיש המון חומר ללמוד, והמון מקום להתברבר בו, ואנחנו לא מלמדים סתם כדי ללמד - אנחנו רוצים שהתלמידים שלנו יתפתחו בכיוון שנראה לנו נכון. את יכולה לקרוא למה שעושה תלמיד שנה א' קאליגרפיה; אני אקרא לזה "קיהון", או תרגילים בסיסיים, שחייבים לדעת אותם לפני שמתקדמים הלאה. אם הילדים לא ילמדו לצייר דוקא אותיות, דוקא בסדר מסויים, המ שציא הז אל עתביר (מה שיצא זה לא עברית). אם את רוצה לשתות מים את לא שופכת אותם על שולחן ומלקקת - את שמה אותם בכוס. טבעי למים להישפך, אבל את מגבילה אותם - כדי לעשות בהם שימוש. דוקא הויכוח עם ברונו מראה שכולם נחשפים להכל - כל תלמיד ששואל מקבל תשובה, לפי הערכת המדריך שלו מה הוא יכול להבין ברמה בה הוא נמצא היום. אבל אי-אפשר ללמוד הכל באותו זמן, ולכן אנחנו בכל-זאת מלמדים (בד"כ) קודם טאי-צ'י, אחר-כך שינג-אי, אחר-כך פה-קואה, כי כנראה שזו הדרך הכי קצרה להביא אנשים לאן שאנחנו חושבים שהם צריכים להגיע. לגבי החיבור בין רפואה ולחימה - כל תנועה בשיעור/אימון היא טיפול שאנחנו נותנים לעצמנו (זה המשמעות של תרגול צ'י-קונג). את זה אומרים לכל תלמיד מהשיעור הראשון (אולי לא במילים האלה). לא מסתירים כלום, אבל יש דברים שצריך להסביר בצורה מאוד פשטנית כי עדין אין לתלמיד מספיק ידע כדי להבין את התשובה המלאה (כמו שמנסים להסביר לילד בן 6 על סקס - אפשר לתת לו ידע, לא הבנה). וכן, בשיטה שלנו יש סודות, אחד מהם הוא השילוב בין רפואה ללחימה שהזכרתי בסוף ההודעה הקודמת שלי. אם אדם יכול לתת לאדם אחר "צ'פחה" שתתחיל תגובת שרשרת שבסופה האיש ימות חודשיים יותר מאוחר, "מסיבות טבעיות", זה ידע שמאוד רצוי שלא יהיה בידי כל אחד. נכון שיש רעלים, רובים, רוצחים שכירים, בלא-בלא-בלא. לא רלוונטי. אני אחראי על מה שאני מעביר לתלמידים שלי. המורה שלי אחראי על מה שהוא מעביר לתלמידים שלו. אני סומך אל המורה שלי.

 

[chataka]

ככה בונים חומה

אבל גם גדרות הפרדה הודעה ממש מעניינת ומהלב- תודה דוד. ההגבלה וההדרגתיות הם טבעיים ומובנים וקיימים בכל למידה ושיטה, צריך מידה מסוימת של סדר וארגון לפעול בו והארגון במרכז נשמע לעילא. לא לזה התייחסתי, אלא לתכונת ההסגר והסגרגציה והשניות (אם להקצין, אני מתכוונת להפרד ומשול). הדוגמא של ספר אחד הוא עולם ומלואו היא דוגמא נפלאה לאיך לומדים לעומק (ולגובה) בשטח מצומצם ומוגבל, אבל כגישה חינוכית וגישה לחיים אני מוצאת את זה די עצוב. ללא אינטראקציה עם מי ומה ששונה ואחר, לא תתכן התפתחות שלמה ומאוזנת. ומה יקרה אם תשים אדם שיודע לקרוא בספרייה? אני עדיין עצובה מכך שדחו את הספר של טל, גם אם זה היה בחביבות ונימוס מושלמים לגבי הבנה ובכלל כל היחס למתחילים (ולילדים), אני חולקת על הדעה שהבנה היא תוצאה של ידע מתקדם (בלבד). ישנם עוד סוגי הבנות ודרכים לחשוף אותם, הם שם, ול"מתחילים" למינהם מגיע כבוד מלא עליהם, אנשים אינם דפים חלקים (מלבד מספר בודד של ברי מזל). מעבר לכך, לגבי עניין הפנימיות. אני בקלות מצרפת את ההגדרה של המרכז כפי שהוסברה בשירשור לשאר ההגדרות שעלו כאן, שיהיה בגלריה. השאלה שלי היא האם משהו מונע ממך ומברונו לקבל את ההגדרות האחרות? האם זה מאיים על פנימיות תורתכם? נדמה לי שההגדרה שלכם תופסת רק במסגרת מכלול ההגדרות או השפה הפנימית שהוגדרה במרכז (לדוגמא- רק לפי תפיסת הרפואה הסינית כפי שהיא נתפסת במרכז), מכיון שאינה מוכללת מספיק היא לא מספקת עוגן להתחברות ותקשורת עם שיטות אחרות, וזה גורם או יגרום לסגר והתנתקות. בדומה לדוגמת הספר היחידי- עולם ומלואו. אי בודד? אדם אינו יכול לחוות עולם ומלואו בכלא דמיונו הפרטי, הוא יכול רק לדמיין שכך.

 

[WhiteBear]

../images/Emo4.gif ממה שאני הבנתי משיטת הלימוד

שמיושמת במרכז הישראלי לטאי צ'י, אין ניסיון לבצע דחייה של שיטות אחרות, או לדבר על כך שאין מה ללמוד משיטות אחרות. אלא יותר משהו, כמו זה שזאב פוקס כתב לפני זמן רב - שאם יש את הברירה בין אימון פורום לאימון אצל המורה, כנראה שזה סימן טוב אם מה שתעדיף יהיה ללכת לשיעור של המורה. כנ"ל אצלנו, לפחות בשנים הראשונות שאני מכיר. יכול להיות שיש משהו כזה ברמות יותר מתקדמות, על זה מוזמנים לשתף תלמידים וותיקים יותר בשיטה כמו דוד או ברונו. בנוסף, לגבי דחיית הספר שהבאתי, אני רואה את זה כסימן למנגנון סינון ולא לסוג של צרות אופקין. כמו שניסיתי לתאר, למרות שספר מסויים נדחה, עדיין יש במרכז ספרים רבים משיטות שונות... אני רואה זאת כסימן טוב. לבסוף, אני חושב שלתפיסתי את השיטה, חלק מהמסר שאני מקבל הוא שלהיות פתוח וקשוב זה דבר חשוב, זה כולל עבודה עם תלמידים משיטות אחרות, כמו שמאסטר ניר ציין הרבה פעמים, שהוא חושב שיש חשיבות לעבוד עם תלמידים משיטות אחרות (לעבוד ולא להתחרות). לגבי ההגדרות של פנימי, אני מוכרח להודות שאיבדתי את כולכם לפני הרבה זמן. אם מישהו מעוניין לסכם לי, זה יהיה נחמד. ואם לא, כנראה שלא נורא. בכל מקרה, היה שירשור מרתק על רפואה-לחימה

... טל.

 

[brunoflexe]

תלמידים יותר ותיקים אלק ...

יש לי כולה איזה שנה או שנתיים יותר ממך ... אני יכול רק להגיד שהמליצו לי לנסות לעבוד (עם ולא נגד) אנשים משיטות אחרות, ובנוסף כאשר התייעצתי אם ללכת לשיעור ניסיון בשיטה זו או אחרת תמיד המליצו לי (המדריך הראשי) ללכת ולבדוק. אפילו, המליצו לי ללכת וללמוד במקביל למספר חודשים שיטה אחרת כדי לעבוד על איזה קטע ספציפי אצלי (לא, לא עקשנות. אבל תודה על ההתעניינות ...) דרך אגב, לא כדאי להוסיף את השרשור לקישורים ? (אני אשמח אם ברשותו של יובל נחמקין נמחק את 2-3 ההודעות האחרונות בהתנצחות בינינו שלא מוסיפה לכלום).

 

[דוד כפרי]

לא הסברתי נכון, כנראה ../images/Emo4.gif

לגבי ההגדרות האחרות ל"פנימיות" ההגדרה שנתתי אינה סותרת את מה שאמרו לפני (למיטב הבנתי), רק מוסיפה; אם אין גוף משוחרר, יציבה, נשימה, רגישות וכל השאר, התנועות והעמידות בצי'-קונג ולא משנה איזה סוג) ישפיעו על הגוף הרבה, הרבה פחות. חשבתי שזה ברור, ושכחתי לציין זאת. לגבי הספר והספריה: אם אדם יודע לקרוא, ולא ישתעמם עם ספר אחד, ודאי שבספריה שלמה הוא יחגוג - רק תראי מה קורה לאבא שלי כשהוא נכנס לחנות ספרים...

אבל אם הוא לא יודע לקרוא, הספרים חסרי תועלת עבורו. כדי להפיק תועלת מספר (ולא כחומר-בערה), צריך לדעת לקרוא. גישת הלימוד במרכז מיועדת ללמד אנשים איך להתאמן בצורה שתקדם אותם בשיטה שלנו. אין שום מניעה מתלמיד ללמוד במקביל שיטות אחרות, להיחשף לדברים שונים, להתאמן עם תלמידים בשיטות אחרות, ולשאול שאלות ככל שירצה; אבל כדי ללהתקדם בשיטה שלנו, הוא צריך לדעת משהו ולתרגל אותו בבית. ה"משהו" הזה הוא סדרת תרגילים שיש דרך מסויימת לבצע אותם כדי להתקדם בכיוון שאנחנו רוצים - אפשר לתרגל בדיוק את אותם התרגילים עם דגשים אחרים, ולהגיע לכיוון אחר לגמרי. לזה התכוונתי כשאמרתי שצריך לדעת לקרוא - צריך להתאמן בקטה עם הדגשים שאנחנו נותנים, כדי להגיע לאן שאנחנו רוצים להגיע. אם תלמיד (ישראלי ממוצע) ילמד באותו שיעור קצת טאי-צ'י, קצת שינג-אי, קצת פה-קואה, קצת לא-יודע-מה, ייקח לו שנים עד שיבין בכלל שיש הבדל ביניהן. לעומת זאת אם הוא ילמד טאי-צ'י, אחרי זה יוסיף שינג-אי, אחרי זה יוסיף פה-קואה - הוא יתקדם הרבה יותר מהר (לדעתי). אין לי מושג איזה ספר טל הביא, ולמה הוא התבקש להוציא אותו. במרכז יש ספרים של ברוס לי, על אמנויות לחימה שונות, גליונות ישנים של "סמוראי" ושל "Tai-chi Magazine", ספרים באנגלית ובעברית על טאי-צ'י, שינג-אי ופה-קואה (לא מהשיטה שלנו), קנדו, נינג'וטסו, ספרים על רפואה סינית, שיאצו ועוד. כתבת: לגבי הבנה ובכלל כל היחס למתחילים (ולילדים), אני חולקת על הדעה שהבנה היא תוצאה של ידע מתקדם (בלבד). לדעתי, "הבנה" באמנויות לחימה באה בעיקר כתוצאה מתרגול, והעלאת שאלות הנובעות ממנו. הבעיה היא שצריך לדעת מה לתרגל, ואיך; התפקיד שלי כמדריך הוא ללמד איך להתאמן, ולענות על שאלות. לא יותר מזה - את כל השאר, התלמיד צריך לעשות לבד.

 

[Zeev Foux]

הגדרה

כתבת "אינה סותרת את מה שאמרו לפני (למיטב הבנתי)". אך לא הצלחתי להבין, האם כל השיטות הבסיניות שטוענות לקשר אינהרנטי עם רפואה סינית הן פנימיות לטענתך/לטענת ניר? זאב

 

[דוד כפרי]

לא יודע מספיק.

מה זה "קשר אינהרנטי עם רפואה סינית"? נראה לי שאם השיטה היא גם צ'י-קונג, כלומר התנועות אותן מתרגלים ללחימה הן אותן התנועות אותן מתרגלים לבריאות, כמו בטאי-צי/שינג-אי/פה-קואה, אז כן - אבל אני לא מכיר שיטות אחרות מספיק בשביל להגיד אם הן פנימיות או לא. אני מעדיף לא לדבר בשם המורה שלי.

 

[Zeev Foux]

אלכסנדר -

כתבת "בשיטת אלכסנדר מדברים בדיוק על אותם עקרונות, אבל אין שם תנועות שאמורות להשפיע על המרידיאנים" האם מילת המפתח היא "אמורות"? כלומר, האם תנועות ועקרונות אלכסדר אכן משפיעות על המרידיאנים רק שחסר להם את המשקפים הסיניות לראות זאת? אשמח להרחבה זאב

 

[דוד כפרי]

למיטב הבנתי, לא - שיטת אלכסנדר לא

משפיעה על המרידיאנים כמו צ'י-קונג. בצ'י-קונג יש תנועות/עמידות ספציפיות להפעלת מערכותפנימיות מסוימות, בשיטת אלכסנדר זה לא קיים. שיטת אלכסנדר מלמדת שחרור, יציבה, נשימה, ואיך ללמד אחרים שחרור, יציבה ונשימה; הם טוענים שכך הגוף יכול להגיע לפעילות אופטימלית. לפי מיטב הבנתי, טאי-צ'י/צ'י-קונג לוקח את כל זה כמה צעדים קדימה, עם תנועות/עמידות המיועדות להפעיל את המרידיאנים. בטאי-צ'י התנועות מפעילות את המרידיאנים בסדר מסויים, וחוזרות על הסדר הזה שלוש פעמים (בשיטה שאני עושה, לא מכיר אחרות). בצאן-צ'אן, כל עמידה מפעילה בעיקר אלמנט אחד (גם האחרים עובדים, אבל אחד עובד יותר). בשיטת אלכסנדר זה לא קיים. אחד ההיישי שלנו, האיש שבגללו הגעתי לשיעור הראשון שלי בטאי-צ'י, ושהיה החונך שלי כשהתחלתי ללמד, הוא מורה לשיטת אלכסנדר. כל מה שאני יודע על השיטה, למדתי ממנו. המורה שלו ראה פעם את ניר עושה קאטה, ורצה לבכות - "הכל מושלם, ממש כאילו ניר למד אלכסנדר שנים! איזה מורה לאלכסנדר הוא היה יכול להיות..."

שוב - ממליץ לכל מי שעוסק בתנועה להתנסות בשיטת אלכסנדר.

 

[WhiteBear]

רק להוסיף עדות שמיעה קצרה על "ניר"

בזמנו מאד סוקרנתי על הקשר בין אלכסנדר-פלדנקרייז לבין טאי צ'י. ושאלתי את ניר על הדבר. ניר טען שמדובר בשיטות מאד חזקות, אבל שאין בהם עבודה על "הנעת אינסטלציה". כך שהוא היה ממליץ עליהם רק לאנשים מאד קשישים ומוגבלים, שלא מסוגלים לטאי צ'י, וכנראה זה עדיף על כלום. כמו כן, משאלות שונות שניר נישאל, כנראה שיש דברים שתירגול ולימוד טאי צ'י לא מטפל בהם (מה לעשות

), ובדברים כאלה יש מקום להגיע לשיטה חיצונית. זה התבטא באחת השאלות שניר נישאל, באם יש מחסום קשה לתלמיד מול לחימה, נגיד מרקע של התעללות כלשהיא. תשובתו של ניר הייתה שיש בשיטה המון דרכים להתקדם עם התלמיד ולהביא מולו "מציאות" מאד אפקטיבית על מנת שמולה התלמיד יוכל לגלות מהן היכולות שלו כלוחם. אבל שמול תקיעויות מסויימות, כבר צריך מטפל טוב, ואולי אימון טאי צ'י לבד לא יהיה מספיק. ההסקה האישית שלי מהדבר, היא שכנראה אותו הדבר יהיה נכון גם עבור תקיעויות מסויימות במגוון של רמות, לא רק הרמה הפסיכולוגית. וכנראה ששווה להתייעץ עם המדריך בנושא. ובמקרה שלי, מדריכים הפנו אותי לרופאים, ולא לאימוני טאי צ'י... טל.

 

[brunoflexe]

וברמה קצת יותר רצינית

אני כאן חוזר על דברי המורים שלי, כאשר אני חושב שציינתי שאני עצמי כרגע מבין רק את המילים ללא המשמעויות שטמונות בהן. האם יעברו עשר שנים והמורים שלי יגידו - רגע, בעצם כל הרפואה הסינית היא רק שחרור / תנועה מהמרכז / גב ישר וכל השאר חארטה ? טוף, אם זה יקרה אז אפרסם בפורום התנצלות פומבית ואודה שטעיתי (או הוטעיתי). ורק כמאמר מוסגר, הרבה ממה שנאמר בפורום אני לוקח ולפעמים גם שואל את המורים שלי. יצא לי להשתתף בשיחה בה ניר פירט את הקריטריונים שלפיהם צריך לבחור מורה לאמנות לחימה. ברור שהשאלה נבעה מהדיונים פה בפורום. רק כאשר מדובר בעניינים בהם הלוגיקה ברורה וסותרת, או שקיבלתי עליהם התייחסות ברורה ממוריי אני מרשה לעצמי להתבטא.

 

[WhiteBear]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[אוהד סמט]

ואנחנו מגבילים את עצמנו לידע שאנחנו

מחזיקים בו כרגע, לעומת הדיון הזה שמבוסס על השערות ועל Hear-Say. כל אלו לא מונעים ממשהו להיות אמיתי, אלא רק לא מבוסס, ולכן לא מועיל לדיון (נקרא לו אקדמי או מושכל למרות שזו יומרנות). בגלל זה, אגב, גם התועלת בשרשורי הצ'י-גונג פחותה - שים לב כמה אנשים מדברים על הרגשה אישית וכמה על גישות טיפוליות שמתבססות על ידע נסיוני מדיד.

 

[brunoflexe]

אני תמיד מנסה

לכתוב על דברים שאני יודע (יעני ניסיתי וזה עובד, לדוגמא), לעומת דברים ששמעתי וממי שמעתי. הקורא יכול להסיק את מסקנותיו.

 

[יובל נחמקין]

../images/Emo12.gif

יש לך דעה נחושה ומוצקה משהוא, לגבי מי שלא מתאמן הרבה זמן באופן כללי, עדיין לא התנסה בהוראה ולא ממש יודע באילו שיטות ריפוי, אם בכלל קיימות, עוסקים במרכז... אבל יודע שבלי אלמט זה אומנויות הלחימה כ-ו-ל-ן , הן כך ולא אחרת... ממליץ לך את מה שאני ממליץ לתלמידי המתחילים: הישאר בשלב הספיגה

ועוד דבר: האינטרנט היא פלדפורמה יחודית המאפשרת לנו לדבר בגובה העיניים - גם עם כאלו שתלמידים שלהם, יכולים להיות המדריכים שלנו... זה בסדר אך בגבול הטעם הטוב

... אל תחמיא לעצמך על חשבונם של אחרים בנוגע לתרבות ויכוח. הנכווה בחמים - נזהר מצוננים. חיים רכים לך

. יובל.

 

[brunoflexe]

יש לי דעות !

אבל רק לגבי מה שאני יודע, או שאמרו לי (ראה תגובה שלי לאוהד). כל מה שאני אומר אני מסייג באומרו מאיפה אני יודע את זה. לא דיברתי על כל אומנויות הלחימה, אלא על ההגדרה לאומנות לחימה פנימית, כמובן ע"פ מה שאני לומד. הדעה הנחושה שלי היא על מידע שהועבר לי מידי אנשים שאני סומך עליהם. לגבי תרבות הויכוח, זה לא פעם ראשונה שאנו מתדיינים בנושא. כפי שאמרתי, כמעט יומיים זה הלך מצויין ... ואני מעדיף חייפ פנימיים, If it's all the same for you (זו בדיחה !)

 

[Yin]

כן, דווקא לך יש את הידע והכלים

לדקור בנקודות הנכונות, או לפתוח חסימות במרידיאנים (לכל האורך). אם, למשל, מגיע אליך אדם אגרסיבי אתה יכול בעזרת דיקור (וטכניקות אחיות) להוריד לו את רמת המתח והאגרסיביות. יובל, על מה דיברנו?! עדי

 

[יובל נחמקין]

../images/Emo163.gif

 

[Zeev Foux]

אומנויות לחימה ורפואה

לדעתי אין זה נכון לבדל אמנות לחימה סינית מחברתה כפנימית, רק מאחר והיא "מבוססת על עקרונות הרפואה הסינית": 1) כל אמנות לחימה סינית שאני מכיר טוענת ל"קשר בלתי נפרד" מהרפואה הסינית. בהונג קונג, לדוגמא, שנים רבות היו האגודות לאומנויות לחימה ולרפואה מסורתית חופפות כמעט לחלוטין, ובראש שתי האגודות עמד מורה ידוע להונג גאר (שיטה שכולם –כולל אותו מורה – מגדירים כחיצונית-קשה). האם כל אומנויות הלחימה הסיניות הן פשוט "פנימיות" שלא ידעו על כך, או שמא תפיסת העולם הסיני היא הוליסטית בהגדרתה, ומובילה לחפיפת תחומי ידע אילו? 2) ההגדרה של "ידע שנמצא בתוך השיטה ואינו נרכש ממקומות חיצוניים" מאד בעייתית בעיני. האם את נקודות הדיקור והלחץ שהמורים שלך מתייחסים אליהם המציאו בתוך השיטה שלכם, או שמא מקורם במקורות סינים (מתועדים) בני אלפי שנים (שלא היו מורים בשיטת "טסון נאן מן פאי")? האם את מודל האברים הפנימיים החלולים והמלאים, את מודל חמשת האלמנטים, או כל מודל אחר? ברור שלא. האם וואנג שו ג'ין, וואנג פו לאי, ניר מלחי או כל סמכות בשיטתך לא קראו מעולם, לא שמעו מעולם ולא ניסו מעולם "ידע חיצוני" ברפואה? 3) כל אמנות לחימה שאני מכיר מתבססת (גם) על עקרונות פסיכולוגיים, פיזיולוגיים ואנטומיים של הרפואה המערבית. יתרה מכך, רוב המורים הבכירים (בכל השיטות) יכולים להיעזר באומנות הלחימה על מנת לרפא ולחזק את המתאמנים בשיטתם. האם כולם "פנימיים", או אולי זה נובע מעיסוק אינטנסיבי בגוף האדם ובמגבלותיו, ובתובנות שנרכשות עקב כך? 4) ההגיון שרק ברמות הגבוהות לומדים לרפא, או במילותיך "הדברים הם מסווגים מכיוון שאז הנזק שיכול תלמיד לגרום לאדם הוא רציני מאוד", לא מובן לי. האם בלחימה הנזק שתלמיד מתחיל (3-4 שנים) יכול לגרום לאדם אינו רציני? אגב, האם ישנו איזה תחום רפואי שבו לא ניתן לגרום נזק רציני מאד? זאב.

 

[brunoflexe]

תגובה

1. שאלה טובה. מה שאני התכוונתי אליו זה האם השיטה עצמה - העמידות / תנועות / פילוסופיות וכו מבוססות על הרפואה הסינית. אם כן (וקצת קשה לי לראות איך זה קורה בשיטה קשה ולו רק כי חסר להם עקרון יסוד של שחרור) אז השיטה היא פנימית. זה לא קשור מה עוד ה society עושה. 2. אני אגדיר מחדש. ברור שנוסף ידע ונוספו דברים לתוך השיטה. הכוונה היא שהשיטה היא אחודה, כלומר את אותו עקרון של זרימה במרידיאן מסויים שאני מתייחס אליו כדי לטפל אני מתייחס אליו גם כשאני עושה קטה / סאן צואן או רנדורי. ולכן הריפוי נובע מתוך השיטה. 3. לא הבנתי את השאלה. 4. ניר דיבר על שבירת אוטו. אם אני אצטרך לגרום לאוטו להפסיק לנסוע אני אקח פטיש חמש קילו ואחרי עבודה של חצי שעה יש סיכוי סביר שהאוטו יסע שוב. אם נגיד למכונאי לגרום שהאוטו יתקלקל, אז הוא יפתח אותו, ישחק עשר שניות בפנים והאוטו בחיים לא יתניע שוב ...