שאלה

[jinuki]

שאלה

שלום לכולם. מישהו יכול לתת לי מידע או קישור בנושא אמפתיה? אני מדברת על תופעה בה אדם מסוגל לחוש בעצמו כאב נפשי של אחרים. תודה, רק טוב, יעל

 

[drall]

באופן כללי יש שתי גישות

הגישה של המטפל , שנעשה מיומן בכלי שלו עד שהוא מאבחן את המטופל באופן אינסטינקטיבי. זאת הגישה האקטיבית. ישנה הגישה הפאסיבית שמציינת תופעה שקיימת אצל אנשים מאוד רגישים. ישנם כאלו שהרגישות שלהם וישנם כאלו שפיצחו את הרגישות בכל מיני אמצעים ואלו וגם אלו יכולים לחוש כל מיני תופעות אנרגטיות גם אצל אנשים אחרים. כמו סבל או השתנות מצב הרוח. דרול

 

[Tal_Ya_Tal]

../images/Emo45.gif../images/Emo127.gif../images/Emo45.gif../images/Emo127.gif

 

[Tal_Ya_Tal]

יעל יקירתי../images/Emo42.gifלא הייתי מגדירה את

האמפתיה כיכולת לחוש כאב נפשי של אחרים, אלא כיכולת לקבל את העובדה שאדם מסוים חש דבר מה מסוים, לכבד את תחושתו ולהביע כלפיו אהדה. לעומת זאת, הזדהות עם כאב נפשי או כאב פיזי, נובעת מאותה יכולת עצמה לחלוק עם הזולת את חוויותיו הרגשיות. אפשר לראות את היכולת הזאת, מבחינה אסטרולוגית, דרך מיקומו של נפטון (שליט סימן דגים) בבית השניים עשר (בית סימן דגים): נפטון בבית שנים עשר, *חווה צער עמוק מה שהגביר את הרגישות, למצב שבו כל אדם יכול לפרוט על נימי הכאב האישיים הללו וליצור הזדהות עם כאבו האישי. ישנם פחדים רבים וחוסר בטחון פנימי חריף. דכאונות, תחושת ניכור ובדידות, קושי בעשייה של דברים. במחצית החיים השנייה, מתחיל להווצר קשר אמיתי עם המהות הפנימית ואז, ההזדהות עם כאבי הזולת הופכת להיות הבנה אמיתית, חמלה, סובלנות ונכונות לעזור. ישנו פוטנציאל גבוה מאד להתפתחות רוחנית ולכשרונות רבים ומגוונים, קיים חיבור טוב מאד לנשמה ויכולת להוות ערוץ להשראה ולרעיונות קוסמיים, ללא מעורבות אישית.* אותו צער עמוק נובע מן הגעגועים לאיחוד עם האחדות המוחלטת. אותם געגועים הזכורים לנפטון ב 12. L&L TALYA

 

[jinuki]

המממ

אוקי, בקשר למה שדרול כתב- אני גם חשבתי שזה בכיוון של תחושה אנרגטית. ובקשר לטליה: כתבת שרק במחצית השניה של החיים זה יהפוך לרצון לעזור ולחמלה. יש בידיד שלי את כל זה כבר עכשיו כך שזה לא מדויק. ועוד שאלה קטנה שעלתה בי...איך אפשר לדעת מתי זה מחצית החיים? הרי מחר יכול לקרות לו משהו...אי אפשר אף פעם לדעת את מחצית החיים. רק טוב, יעל

 

[Tal_Ya_Tal]

יעל יקירה../images/Emo42.gif../images/Emo24.gif../images/Emo42.gifאת צודקת

ישנן כמובן גם אפשרויות נוספות, בהן מתגלה היכולת להזדהות עם הזולת. אם בכאביו או בשמחותיו. כתבתי לך על מיקומו של נפטון(שליט סימן דגים) בבית השניים עשר (בית סימן דגים). דרך אגב, זהו מיקומו במפת הלידה של מדינת ישראל. אך ישנן עוד מאפיינים אסטרולוגיים בהם ניתן לאבחן אדם המזדהה עם רגשות, תחושות, התנסויות וחוויות והזולת. בדרך כלל, היכולת הזאת נובעת מדומיננתיות של סימן דגים במפה, או של שליט דגים-נפטון. ויכולות להיות קומבינציות שונות כמו:

בדגים, או

בדגים, או אופק דגים, או

בבית 12 או בצמידות לנפטון או

בבית 12 או בצמידות לנפטון או נפטון בבית 4 או נפטון על האופק וכו'. לגבי'מחצית החיים', אל תתפשי אותי במילה. מדובר כאן על כך שבדרך כלל בתקופת הילדות, ישנן אותן חוויות בדידות,דכאונות, חוסר בטחון וכאב הנובעות בעיקר מתוך תחושת ניכור. זה קורה בשל הזכרון הקדום שאנחנו 'לא מכאן' ויש לנו קושי להסתגל לתנאים החומריים, כי אנו זוכרים את החיים בתוך האהבה המוחלטת, האינסופית לש הרוח האוניברסלית. במשך הזמן, אנו לומדים להסתגל. להתאים את עצמנו פנימה, להשתלב. ולראות את כאבי הזולת בחמלה, סובלנות ונכונות לעזור, מתוך הבנה, שהכאב נתפש בעיני הזולת כאמיתי, אף שנובע מתוך רחמים עצמיים וחוסר יכולת או רצון להשתלב בסביבה אותה הוא תופש.אף על פי כן, קיים חוסר שיפוט, המאפשר הגשת עזרה מתוך הבעת כבוד לרגשות הזולת. זה עשוי לקרות לכל אחד בזמן אחר, תלוי כמובן בקצב התפתחותו ואין לזה קשר ישיר לנקודת האמצע של אורך החיים. מפני שהחיים האמיתיים הם נצחיים. דרך נוספת של הבעתאמפתיה באמצעות תקשורת, היא דרך טיפולית שמלמדים ב'תקשורת לא אלימה' של עמותת 'חינוך לחיים' שהקים דר' מרשל רוזנברג. במובן הזה, אמתיה היא היכולת להבין את רגשות הזולת על ידי כך ששואלים שאלות מתעניינות שמדובבות את הזולת לבטא את רגשותיו.

 

[Tal_Ya_Tal]

אוווופס../images/Emo24.gifהכתובות לא עברו../images/Emo186.gif

 

[שלמאי]

אמפתיה או סמפאתיה

היי יעל, אני חושב שפה המקום לעשות הפרדה בין אמפתיה לסמפאתיה למרות שבשני המקרים מדובר בתוצאה של רגישות מפותחת. לדעתי, היכולת לזהות את תחושותיו של הצד השני עד דקויות, היא תוצאה של רגישות אישית שמתפתחת עם השנים והפוטנציאל שלה הוא אין סופי. אלא מה, השאלה מה עושים עם התחושות שמקבלים מהצד השני. אם אנו ממש חשים פיזית את כאב השני, מזדהים, ומשתתפים עם הכאב - זו סימפאתיה, שלדעתי מדללת את הכוחות של שני הצדדים ולא מאפשרת מיצוי פוטנציאל התמיכה שאפשר להעניק לצד החלש. אם זהינו את תחושותיו של הצד השני ואנו מזדהים עם סיבת הכאב (להבדיל מהכאב) זו אמפאתיה, שלהבדיל מסמפאתיה משאירה בנו כוחות למצות את פוטנציאל התמיכה. אני ממליץ לגלות סמפאתיה במקרים ותחושות הצד השני הן חיוביות, ובמידה והן שליליות לגלות אמפתיה. מה שחשוב, זה איך תראה העשיה שבתמיכה, ואם אחריה אנו נראים סחוטים או 'מתודלקים' אנרגטית. שלמאי