שאלה.
נראה לי שהחברה החרדית סגורה משום שהיא איננה יכולה להתמודד מול העולם, כוונתי היא שהם אינם מסוגלים להתמודד, אדם שאינו דתי הוא יותר מאותגר מאדם דתי, מכיוון שהוא יוצא לעולם, יש לו מחויבות כמו עבודה לפרנסת בני ביתו, הוא צריך להיות עצמאי, כי הוא איננו תלוי בגוף מסויים כמו כולל שמשלם לו (אמנם סכום זעום אבל האישה עובדת), או ציבור כלשהוא, הוא אינו משוייך לקבוצה מסויימת שמספקת לו את מה שצריך. המסגרת הישיבתית סוגרת את האדם מפני אפשרויות, להתקדם מבחינה כלכלית, אלא אם כבר רוצים להתקדם זה נעשה מתוך הישיבה, ובד"כ מי שמקורב להם מקדמים אותו, ומי שתמים נשאר בישיבה ע"מ לשמש כמטאפורה לתורמים. אינני בא לכלול.
נראה לי שהחברה החרדית סגורה משום שהיא איננה יכולה להתמודד מול העולם, כוונתי היא שהם אינם מסוגלים להתמודד, אדם שאינו דתי הוא יותר מאותגר מאדם דתי, מכיוון שהוא יוצא לעולם, יש לו מחויבות כמו עבודה לפרנסת בני ביתו, הוא צריך להיות עצמאי, כי הוא איננו תלוי בגוף מסויים כמו כולל שמשלם לו (אמנם סכום זעום אבל האישה עובדת), או ציבור כלשהוא, הוא אינו משוייך לקבוצה מסויימת שמספקת לו את מה שצריך. המסגרת הישיבתית סוגרת את האדם מפני אפשרויות, להתקדם מבחינה כלכלית, אלא אם כבר רוצים להתקדם זה נעשה מתוך הישיבה, ובד"כ מי שמקורב להם מקדמים אותו, ומי שתמים נשאר בישיבה ע"מ לשמש כמטאפורה לתורמים. אינני בא לכלול.