הממ..
אף פעם לא חשבתי על העניין זה.. ז'תומרת, אף פעם לא התלבטתי בקשר לזה. פשוט לא נראה לי משמעותי כל העניין הזה של החתונה. כי בסך הכל, חתונה זה רק טקס שהופך את היחסים לרשמיים יותר, וכל שאר הדברים... אנשים שמתחתנים אלו (לרוב) אנשים שהחליטו שהם רוצים לבלות אחד עם השני את כל החיים שלהם, הם מוכנים להתמסד, הם יודעים שהם מוכנים לאחריות כזאת וכו'.. אבל תחשבי על זה לרגע. אנשים מתחתנים מתוך אהבה (לצערי, לא תמיד). הם חושבים שהם מצאו את האחד בשבילם. אבל האם באמת יש דבר כזה - האחד? אני לא חושבת. אנשים משתנים. מי שמתאים לי היום, אולי לא יתאים לי בעוד חודש, שנה, או אפילו 20 שנה. ואז מה? מה אנשים עושים במצב כזה? או שהם נשארים ביחד בשביל הילדים (לדעתי, זה מזיק לילדים אפילו יותר), או שהם מתגרשים. וגם אם הם נשארים ביחד, זה קשר מאוד מזוייף. כשאנשים לא מסתדרים, קשה מאוד לנהל משפחה. כבר אין אהבה, אין בסיס לקשר, אין משהו שמאחד את בני הזוג. ומה מתברר בסוף? שהוא לא היה האחד. אולי בשלב הזה בחיים, כשאתה כבר בנאדם שונה, מתאים לך מישהו אחר. ואני לא אומרת שכל קשר נגמר ככה. בכלל לא. יכול להיות שיהיה לך יופי של קשר עם בן הזוג, יכול להיות שתוכלו להתגבר על כל הבעיות בעזרת האהבה שלכם.. אבל מה לעשות, לצערי, לא כל קשר נגמר בטוב. אממ.. אני מחמיצה את הנקודה של עצמי. יותר מדיי נכנסתי לעניין של נישואין. הנקודה בכל העניין, הוא שאני לא רואה סיבה לחכות עד לחתונה. פשוט מאוד, אני לא רואה איך זה שונה מכל קשר אחד שיהיה לך (קשר רציני כמובן). אני חושבת שכל מה שחשוב זה שתהייה אהבה. אם יש אהבה, אין יותר למה לחכות. זו דעתי.
