יש אנשים שלא אוהבים את לשון הסביל
בכתיבה. ב"על הכתיבה" של קינג, למשל, אתה יכול למצוא נאום חוצב להבות נגד הכתיבה בלשון הסביל, בתואנה שהיא לשון לא מתחייבת שמרחיקה את הקורא. אמנם אני לא חושבת שזה רעיון טוב לכתוב הרבה בלשון הסביל, אבל אני כן חושבת שהיא כלי ספרותי כמו כל כלי ספרותי אחר, ואין ספק שבספר החמישי של הארי פוטר היא דווקא מתאימה מאד כדי להעביר את התחושה המתמדת של הארי שלא משתפים אותו בשום דבר. אבל, כרגיל, סגנון ספרותי הוא עניין של טעם.