אני שואלת כי...
זה נשמע ממש טיפשי אבל הסיפור שלי הוא כזה... אני כותבת מגיל ממש צעיר בעיקר סיפורים אירוטיים עוד כשהייתי מתבגרת מטופשת חרמנית ובתולה. הייתי אאוטסיידרית בבית הספר והוצאתי את תסכוליי בכתיבה. היה ילד אחד שבכיתה ח' התאהבתי בו נואשות. זה היה סוד כזה עד שכולם גילו וצחקו עליי... הוא היה "מלך הכיתה" יפה כזה... סבלתי הרבה מאי מימוש אהבתי החד צדדית. הוא היה כמו "נסיך" כזה והקדשתי לו פנטזיות יפהפיות ומדהימות בסיפוריי עד ששמתי לב שמגירת הסיפורים הלכה וגדלה. עברו שנים, היו לי בני זוג. בינתיים הוא היה מעיין ידיד, בערך של היי וביי. כל הזמן הוא ישב בשולחן לידי בכיתה מכיתה ט' עד סיום התיכון. בכיתה י''א שוב נדלקתי עליו. הוא היה מהמם מהנקודה שבו ישבתי, איך שהשמש הבהיקה מהצד שלו ושפתיו בשרניות וחושניות כאלה. כשהוא היה מחייך נחשפו מעיין ניבים קטנים וחמודים כאלה. בגללו לא התרכזתי בשיעורים, נאבקתי קשות ברצון שלי לאנוס אותו על שולחן הכיתה תחת מטר גשמים... כל הזמן ייתי מפילה עפרונות כדי לתת תירוץ להחטיף מבט בצווארו ולדמיין איך אני מעבירה את לשוני על עורו השזוף והחלק... ואז הוא היה פותח את הפה ומדבר... ררר... הייתה נהרסת לי הפנטזיה. גמרתי בליבי שבסוף התיכון, אסגור איתו מעגל. אנשק אותו או אשכב איתו ואז אגשים את הפנטזיה. ואז הגיע התיכון לסיומו. אך זה לא היה רלוונטי כי היה לי חבר שאהבתי מאוד ועד היום אוהבת. חשבתי לפחות לספר לו על כך ולשאול מה הוא חשב עליי... אך כל פעם שהתייצבתי מולו, גימגמתי והשתתקתי. כך חלפו להם שנתיים מאז התיכון שבהן הייתי עם החבר שלי. מעולם לא רציתי אף אחד חוץ מהחבר אך החלומות על אובססית הנעורים שלי שבו והטרידו כאילו אומרים את חייבת לסגור עמו מעגל. עכשיו נפרדתי מהחבר שלי, אני חופשייה ויש לי הרגשה שאצליח לפתות אותו. הבעיה הראשונה היא שהוא הבחור היחיד בעולם שבכל פעם שאני מדברת איתו אני מתנהגת כמו אותה הילדה החנונית והמפגרת מכיתה ח' ומגמגמת, אין אין לי אומץ! הבעיה השנייה היא שאנחנו לא בקשר שנתיים איך פתאום אשיג אותו סתם ככה ואולי יש לו חברה? אילו בעיות הכי קטנות. הבעיה השלישית והכי גדולה ובה אני מבקשת את יעוצכם היא עניין הפנטזיה. ברגע שאממש אותה, לא תהיה יותר המוזה. ההשראה הקסומה הזו שליוותה את כל תקופת התבגרותי ומילאה אותי בסיפורים ותסריטים, כל זה עלול להיעלם. החלום יהפך למציאות בשר ודם ואז מה יהיה... אוותר בלי חומר לסרטים שלי! מה אתם חושבים... זאת דילמה שמציקה לי מאוד כבר הרבה זמן- להגשים פנטזיה ולסגור מעגל או לשמר את הפנטזיה ולטפח את המוזה?