לא בדיוק אבל בערך
בים בם בום הATP זה חומר שמסונתז בתא באברון שנקרא מיטוכונדריון. בכל תא קיים תמיד ריכוז מסויים של ATP. עקב גירוי עצבי, לדוגמא המוח שולח אות לשריר להתכווץ, ישנו מנגנון ארוך של חומרים ואנזימים שגורמים בסופו של דבר לחיבור של מולקולת ה ATP למיוזין וכך לגרום לתנועה. לגבי השאלה השנייה, בגלל שה ATP מסונתז בכל תא בנפרד הגוף אינו יכול להזרים את הATP ישירות לשריר. אך כפי שהוזכר לעיל ה ATP נוצר מחמצן וגלוקוז - חומרים שכן נישאים בדם ולכן בעת פעילות מאומצת זרימת הדם לאותו השריר גדלה (עקב פתחיה של כלי דם מכווצים) וגם חדירות תאי השריר לגלוקוז עולה - כלומר שיותר גלוקוז יכול להיכנס לשריר בכל זמן נתון (ע"י נשאים רגישים לגלוקוז). ולכן התא יכול לייצר יותר ATP ובכך להמשיך לנוע באופן תקין. אגב כאשר לתא השריר אין מספיק חמצן לצורך יצירת הATP במנגנון הרגיל הגלוקוז מפורק חלקית ונוצר חומר לוואי - חומצת חלב והחומר הזה גורם לכאב היודע יותר בכינויו "שריר תפוס". בברכה , אבירם