תשמע סיפור
באוניברסיטה שבה למדתי היה נהוג להרכיב את ועדת הבחינה למאסטר משלושה מרצים: אחד הוא המנחה של העבודה, אחד קורא את התיזה לפני הבחינה (שהיא בחינה בע"פ), והשלישי מגיע לבחינה בבחינת טאבולה ראסה. או קיי, אז שבוע לפני הבחינה הגשתי את התיזה שלי מודפסת כנדרש למרצה שהייתה אמורה לקרוא אותה. אחרי הבחינה, היא החזירה לי את התדפיס עם הערות. לייד הפרק שבו הייתה הוכחת המשפט המרכזי היא ציינה בכתב ידה כי לא הצליחה לקרוא את ההוכחה, שהייתה אכן מאוד מסובכת. טוב, אני מניח שהיא עשתה לעצמה הנחה, אבל כיום אני עצמי לא מסוגל להתמצא בפרטים. המסקנה? המסקנה היא שאין ממש כללים. אין לי ספק שאותה מרצה הינה הרבה יותר מוכשרת ממני, אבל בנושא הספציפי ההוא היא הלכה לאיבוד. אין לי ספק שכל מהנדס חשמל או מהנדס מחשבים יבין יותר בתחומים המתמטיים הקשורים לתחום לתחום ההתמחות שלו, אבל יבין פחות בתחומים אחרים של המתמטיקה, או שלא יבין בכלל. אני יכול להגיד שיש לי הבנה טובה למדי בתחום שלי, אבל אודה ולא אבוש - יש המוני תחומים במתמטיקה שאין לי בהם מושג.