שאלה?

שאלה?

האם נתקלתם במקרה בו המטפלת שלכם עשתה double booking?
ודקה לפני שנכנסתם לקליניקה שמה לב לטעות וביקשה מיכם ללכת?
והשעה היא השעה לכם..........
 

Reyna91

New member
לא. בחיים לא

זה יכולה להיות חוויה מאוד קשה לתחושתי. האם דיברתם על זה?
 
double booking בטיפול פסיכולוגי

אכן עלולה להיות חוויה קשה ביותר, בעקבות טעות חמורה ביותר של המטפלת.
טעות שבהחלט אסור שתקרה.
אבל בכל זאת עלולה לקרות.
גם המטפלת הכי טובה היא רק בן אדם.
אם אכן המטפלת טובה עבורך והקשר איתה טוב ויקר לך, שווה לדבר על כך בפתיחות. לבטא גם את הרגשות הקשים ביותר בכנות, לשמוע מה יש לה לאמר.
מטפלת טובה אמורה להכיל את הכעס (המוצדק) והכאב.
אירוע חמור כזה בוודאי גורם לכעס, פגיעה, עלבון, דחיה, ועוד רגשות קשים, אבל אם תצליחו להתגבר על המשבר, הקשר והטיפול עשויים להשתדרג.
כמו שכל יציאה ממשבר מחזקת ומחשלת.

ב-ה-צ-ל-ח-ה!!!
 
המטפלת יודעת שזו לא הפעם הראשונה

המטפלת מודעת למצבי
ובכל זאת...........

כל הרגשות שהזכרת. בנוסף למצבי הקשה מלכתחילה
בשלב זה קשה לי להאמין עם כל כמה שאוהבת, מחוברת וקשורה למטפלת
שאוכל להתגבר על תחושת הפגיעה והעלבון.
וכל הזמן מדמיינת מה היה קורה לולא תפסה אותי טרם כניסתי לקליניקה
ואיך הייתי מגיבה לסיטואציה הזו....
אז להתגבר, או לחזור לטיפול אצלה אינם אופצייה כרגע.
 
פגיעה קשה מכדי להתגבר עליה

אפשר בהחלט להבין את עוצמת הפגיעה שלך ואת התחושה שאין כרגע אופציה להתגבר ולחזור לטיפול אצל המטפלת שכל כך פגעה בך.
החוויה בוודאי מאוד מאוד קשה עבורך, והטעות אכן מאוד חמורה.
עם זאת - כואב מאוד מאוד, שקשר משמעותי נגדע בשל טעות אנוש, חמורה ככל שתהיה.
אני בטוחה שגם המטפלת שלך מתענה בטעותה, אבל זו באמת בעיה שלה ולא שלך.
כנראה שתזדקקי לזמן לעבד את הפגיעה.
רצוי עם אדם שאת יכולה לסמוך עליו, שמכיר אותך, שמבין אותך, שיכול להכיל אותך. יתכן שאת מרגישה כרגע שאף אחד לא יכול להבין את סערת הרגשות בה את נמצאת. אני מאוד מאוד מקווה שתמצאי את האדם הנכון שיצליח להכיל, להרגיע, לחבק.
אל תישארי עם הכאב לבד!
כל מה שיכולה כאן מעל דפי הפורום, זה לשלוח לך חיבוק וירטואלי ענק!!!
 

סף40

New member
ליבי איתך


כל כך כואב
כל כך פוגע
שדווקא אלו שאמורים להיות שם עבורינו.
לתמוך.
להכיל.
לעזור.
הם אלו שפוגעים בנו בצורה כל כך קשה ומשפילה.
גם אני נפגעתי והתאכזבתי מהמטפלת שלי.
אמנם עשתה או לא עשתה ....משהו אחר.
אבל עדיין עברו כבר מס' חודשים וטרם הצלחתי להתאושש
להתגבר.
להביא את עצמי לשוב ולבטוח במטפלת אחרת.
עדיין חיה עם הכאב. עם תחטשת ההשפלה. עם הלבד. עם כל הבעיות שהיו
ועם מה שהיא עשתה
ועם מה שהצטבר כל התקופה האחרונה.

ושוב ליבי איתך.
 
כן, קרה לי

אפילו פעמיים...
אני חושבת שהתגובה של המטפלת מאד משמעותית לדרך בה אנו חווים את האירוע.
בפעם הראשונה זה קרה כשהיא בקשה לשנות את השעה באופן חד פעמי ונתנה לי שתי אפשרויות. בחרתי באחת ואיכשהו היא חשבה שבחרתי בשניה וכשמטופלת אחרת בקשה את השעה הראשונה היא נתנה לה מתוך מחשבה שהיא פנויה. מזל שהיו התכתובות בנייד להוכיח שאני צודקת... היא התנצלה בפני ובפני המטופלת השניה, קבלה אותי והעבירה את הפגישה השניה למחרת.
האירוע הזה שדרג את הטיפול משום שדרך התגובות שלי לאירוע למדנו כמה דברים שלא הייתי מסוגלת באותה עת להביע במילים, כך שלאחריו הרגשתי שהיא מבינה אותי הרבה יותר. מה שאפשר זאת בעיני זו לקיחת האחריות שלה והמחויבות שלה לתקן. בלי זה לא היינו יכולות להתקדם ובטח שלא לצמוח והיה נוצר שבר גדול.

מה שקרה לך חמור מאד. במיוחד אם זו השעה הקבועה שלך והיא בקשה ממך ללכת. אני לא יודעת כמה היא לקחה אחריות ועד כמה נסתה לתקן. אני פשוט עצובה בשבילך על המצב שאני יודעת כמה נוראי הוא, עד כמה הוא פוצע במקומות הפצועים גם כך.
מצטרפת לתקוותה של תמר שאת לא לבד עם זה ושולחת חיבוק גדול
 
ולדעתי, למרות שאדם הבא לטיפול הוא פצוע רגשית,

לעתים מאד, עדיין איננו בחזקת ילד או תינוק. גם המטפלת היא בנאדם, אדם יכול לטעות. והמטופל/ת צריכ/ה לגייס בתוכה התחשבות במטפלת, לפחות מינימום מסוים. בכ"ז היא אדם בוגר. לא ייתכן להתנפל על המטפלת בהאשמות חריפות, להתקיף הגדולה לקראת המטופל, ההכלה, ההתחשבות, ההבנה, יש גבול למה שעל המטפל/ת לשאת מכיוון המטופל/ת. וכאמור, היא יכולה וצריכה לדרוש מאדם בוגר זה שיראה מינימום של הבנה, כאשר קורה לה והיא טועה בתור, או טעות ביורוקרטית דומה.
 
אם המטפל/ת תוקפת אותך בטיפול, מתוך רוע לב שבאופיה

ו/או מתוך בעיות אישיות שלה שלא נפתרו, חשוב ורצוי לך לסיים מיד את הטיפול.
לי קרה דבר כזה, והייתי מאד צעירה ותלושה מהחיים, לא היתה לי בגרות האופי הדרושה בשביל ללכת משם. ודאי לא היה לי לפני מי להתלונן (אמי אף פעם לא עמדה לצדי).(פשוט התעלמתי מהתנהגותה, כפי שעשיתי רבות בחיי, כשאנשים קרובים או בעמדת סמכות גילו התנהגות רעה וקטנונית).
 

צלליתי

New member
צודקת לגמרי. איזו קטנוניות

וואוו. אין ספק שזה יכול לעצבן כשמתבטל פתאום טיפול, ועוד בגלל בלבול כזה, במיוחד כשהמצב על הפנים...אבל בפועל, המטפלת לא עשתה שום דבר נוראי. עשתה טעות ותו לא.


מצדי שהמטפלת העתידית תעשה עשרות טעויות כאלה, רק שתעזור לי (פאסימית לגמרי לגבי היכולת של מישהו לעזור לי).
 
טעות אנוש מרה

שלום לך אני הוא האני
אני מודה שזה קרה לי כמטפלת, הבחנתי בכך כמה דקות לפני ומיהרתי לבטל את
הפגישה למטופלת, ברגע האחרון. שלא בטובתה- היא לא הגיבה קשה, לא בגלוי לפחות. אני אומרת "שלא בטובתה" כי יש גם כוח בתחושת הזכאות להיפגע ולעשות מזה עניין, כפי שאכן מתאים לסיטואציה. אותה מטופלת באותה העת כנראה עוד לא חשה זכאית "לעשות עניין" ולסמן את הטריטוריה שלה איתי ואת הפגיעה בה.(מן הסתם גם לי היתה אחריות לעד כמה היה אפשרי אז לעשות זאת מולי.) כפי שנכתב כאן- בירור אמיץ של מה שקרה יכול לשדרג מאד את הטיפול ולפתוח מרחבים חדשים.
חלק מהקושי באירוע הוא גם באיזה רגע בתהליך זה קורה, אם זה קרה לך בתוך שלב של תחושת אהבה וקשר אמיץ במיוחד עם המטפלת- זו נפילה קשה במיוחד, אבל אם חושבים על כך לרגע מהצד- גם לאם הכי מסורה וטובה לתינוקת הכי מתוקה ואהובה- יש רגעים של היסח דעת, עייפות, נפילת אנרגיה או בלבול, שיכולים לגרום לתינוקת לחוש מתערערת ובמצוקה. למרבה המזל- תינוקות יכולים בדרך כלל לנוע ולהפתח לחוויה שונה ומתקנת ברגע הבא. כמבוגרים- אנו לעתים נתקעים ו"מגרדים את הפצע", נאחזים בחוויה הרעה (אולי דווקא כי היא מוכרת ממקומות בעבר) ומתקשים לתת הזדמנות לתיקון.
אני דווקא רוצה לעודד אותך לתת הזדמנות לתיקון, בשבילך כמובן. בטיפול יש לעתים העלאה של מצב -תודעה ילדי מוקדם, ובהלך נפש כזה- הנטייה היא לפרש כל דבר כנוגע אלינו. ("היא עשתה לי את זה כי היא לא באמת איתי") בפועל יכולות להיות כמובן סיבות רבות ושונות לבלבול כזה של המטפלת, וזה לא חייב להיות קשור אליך אישית. אם תוכלי להחזיק עבור עצמך גם את המקום הילדי ממנו נפגעת, וגם את המקום הבוגר- שמסוגל לדבר על כך, לתבוע את עלבונך אך גם לזכור חוויות אחרות ומיטיבות עם המטפלת- אולי תוכלי לתת הזדמנות לעיבוד ותיקון החוויה?
 
תודה נעמי

הרבה יותר מורכב ממה שרשמתי בהודעה שלי.
קצת קשה להבין את זה שחצי שעה לפני עוד דיברנו והסתמסנו על הפגישה
למזלי....אם אפשר לקרוא לזה כך איחרתי במס דקות...
לא תובעת את זכותי להיפגע / להיעלב.
נמצאית בתקופה קשה ועמוסה רגשית מאוד.

כרגע לא פנוייה רגשית להתמודד גם בחזית בזו.
ואכן נמצאית בשלב שמאוד מחוברת ותלוייה במטפלת שלי.
ולכן הפגיעה והעלבון כל כך קשים.
בכל אופן ..
כנראה נמצאית בשלב הילד שבי
וכן מעורר בי זכרונות ורגשות כבדים של נטישה ובגידה שכבר חוויתי
ואין בליבי מקום להבין/ לסלוח/לנסות מחדש.
 
התכווצות כתגובה לאירוע שנוגע במקום חבול

שלום לך אני הוא האני
את מגיבה בהתכווצות והתרחקות, ברמה האינסטינקטיבית זו התגובה המיידית והמובנת, אבל לא כדאי להישאר בה, בעיקר בשביל עצמך, אלא לנשום עמוק לתוך הכאב, ולנסות לרווח, לנסות לחזור ולתקשר כדי לתת מקום לקולך. לא לוותר על המקום הטוב שהיה לך שם ושנחוץ לך , אצל המטפלת ובתהליך שלכן.
את לא צריכה לסלוח, אבל גם לא להיעלם מהטיפול. תלכי לשם ותכעסי, תצעקי או מה שתמצאי לנכון, רק תהיי במגע, אל תיעלמי ואל תאלמי...
 

ommerl

New member
לדעתי זה עניין של שירות לקוחות

מטפל שעובד כעצמאי הוא בעל עסק לכל עניין ודבר. הוא גם המנכ"ל, גם סמנכ"ל כספים, גם איש השיווק והמכירות, גם איש פיתוח המוצרים וגם זה שנותן את המוצר ללקוח ודואג לשירות לקוחות.
&nbsp
לדעתי זה עניין של שירות לקוחות. טעויות קורות. השאלה היא איך דואגים שהלקוח יצא מרוצה בכל מקרה.
 
האם אפשר להתיחס לטיפול פסיכולוגי כאל שירות לקוחות?

אין ספק שמטפל העובד כעצמאי הוא בעל עסק לכל עניין ודבר, ובין שאר הדברים שכתבת הוא צריך לדאוג שהלקוח יהיה מרוצה. מכאן, שאם חל שיבוש כלשהו בשירות, חובתו של בעל העסק המספק את השירות, לדאוג בדרך כזו או אחרת שבסופו של דבר, הלקוח יצא מרוצה.

מסכימה עם כל מילה. אלא שמהרשימה נשמטו מספר תפקידים של מטפל, שהם מעבר ל"בעל עסק".

הסיטואציה הטיפולית מעמידה את מערכת היחסים בין המטפל למטופל במקום אחר מאשר בין כל "ספק שירותים" אחר לבין קליינט. היא מייצרת מערכת יחסים רגישה ומורכבת, המכילה תכופות רגשות עוצמתיים ומעורבים, חלקם קשורים למטפל ולמטופל וחלקם השלכתיים, ממערכות יחסים מוקדמות יותר. במילים אחרות, כאשר מטופל אוהב, או שונא או כועס או נפגע מהמטפל שלו, עיתים זה קשור לאופי, להתנהלות ולקשר עם המטפל, ועיתים הוא משליך על המטפל רגשות שבינם לבין המציאות בהווה הקשר רופף. חלק מהותי בטיפול רגשי הוא לפרום בהדרגה את מערכות היחסים המורכבות האלה, לבחון מה קשור למה ולמי, לווסת, לעבד, להכיל.

בנוסף, במערכת היחסים הטיפולית נוצרת תכופות תלות רגשית רבה. המטופל מפקיד את "קרביו" בידי המטפל, את סודותיו האפלים, רגשותיו האסורים, פחדיו הקיומיים, ועוד. באופן זמני הוא במצב חלש, נזקק ותלוי, כתינוק באימו. כשהוא מרגיש פגוע, בין אם בצדק בין אם לא בצדק, הוא חש נטוש, דחוי, עיתים עד כדי תחושת סכנה. לעיתים מאבד אמון בעצמו או במטפלים או באנשים בכלל.

תפקיד המטפל לספק את הסביבה והאווירה הבטוחה, האוהדת, הלא שיפוטית, המכילה, שבתוכה יכול המטופל לבחון את רגשותיו המורכבים.
תפקיד המטפל לבחון את רגשותיו שלו, ולהבחין בין רגשות העולים מתוך האינטראקציה עם אופיו והתנהלותו של המטופל לבין השלכותיו שלו.
כאשר חל שיבוש כלשהו במערכת היחסים, בבטחון שהמטופל חש עם המטפל, בשביעות הרצון מהתקדמות הטיפול, בכעס או באכזבה מהתנהלות המטפל - תפקיד המטפל לבחון בכובד ראש את השיבוש, השינוי, התלונה - לבחון את עצמו, להבין את השיבוש ולעשות את המתבקש כדי שהמטופל ירגיש שוב בטוח, מוגן ומוכל.

על המטפל לדאוג שהלקוח יהיה מרוצה בכל מקרה.

ועם זאת, גם במטופלים הפגיעים והרגישים ביותר, יש חלקים שונים. על פי רוב, מחוץ למסגרת הטיפולית הם מתפקדים ברמה כזו או אחרת, מביאים לידי ביטוי את הצד הבוגר, הנבון, האחראי שלהם. מרובם אפשר לצפות שכאשר חל שיבוש גם המטופל ינסה להסתכל על דברים ממרחק מסוים, בבגרות מסוימת, בהקשר מציאותי מסוים.

אחריות המטפל לדאוג שהמטופל יהיה מרוצה.
אחריות המטופל לאפשר למטפל לתקן נזקים/ לפצות/ להסביר/ לשקם/ להפרד כיאות.
 

ommerl

New member
לא הבנתי את התשובה שלך

כל עצמאי הוא גם המנכ"ל וגם מנהל הכספים וגם כל השאר שכתבתי בהודעה הקודמת.
בכל פעם שהוא חובש "כובע", הוא חופש את הכובע הזה עד הסוף.
&nbsp
שהמטפל אשכרה מטפל בקליניקה, הוא חובש את הכובע שנקרא "מחלקת מוצר". הטיפול הוא המוצר עצמו שהוא מספק.
כשיש בעיה מול לקוח כמו למשל בעיה עם שריון של פגישה, המטפל באותו רגע הופך לאיש שירות לקוחות.
&nbsp
מטפל שלא מפנים את זה שהוא בעל עסק, והמוצר שלו, הטיפול, זה רק 20 אחוז מהעסק, ימצא את עצמו מהר מאוד בלי לקוחות. זו הסיבה שרוב העסקים שנפתחים בארץ לא שורדים את השנתיים הראשונות.
 
הסכמתי עם כל מילה בפוסט הקודם

עומר,
לא סתרתי מאומה מדבריך. רק הוספתי.
בעיני השירות שמטפל נותן למטופל הוא בעל אופי שונה משאר ה"מוצרים", ומערכת היחסים בין ספק השירותים לבין הלקוח היא שונה ומורכבת יותר.
גם עם מרבית דבריך בפוסט השני אני מסכימה.
למעט האמירה שכאשר "יש בעיה מול לקוח כמו למשל בעיה עם שריון של פגישה, המטפל באותו רגע הופך לאיש שירות לקוחות".
אני סבורה שעל מטפל להמשיך לחבוש את כובע המטפל, גם כאשר חל שיבוש כלשהו בטיפול, במקביל לחבישת כובע של איש שירות לקוחות.
לפחות עד לסיום מוחלט של מערכת היחסים הטיפולית והעסקית כאחד, ולעיתים אף מעבר לכך.
 
האם ישנה רמיזה כי התנהגותי אינה בוגרת?

או שמא הכעס, הפגיעה ותחושת העלבון אינם מוצדקים....

לסגור מה.....?

"אני לא אשאיר אותך לבד כמו המנתח שלך....."
"אני אלווה אותך לצד השני...."
"הפצע מדמם....."

ציטוטים של המטפלת שלי

אז לא רק שהשאירה אותי לבד מדממת על שולחן הניתוחים
באמצע תהליך קשה במיוחד
בשבוע של סיוט ארוך ומתמשך.... שהסאגה עוד לא הסתיימה
נהפוך הוא הולכת להיות קשה יותר בתקופה הקרובה.
היא הוסיפה גם קומדין לתהליך....
כדי שהדימום יהיה ארוך, מסיבי וקשה יותר.

הזדמנות שנייה?
למה....?
לעוד חיטוט בפצעים?
לעוד חשיפה של סודות אפלים?
לעוד כאב?
לעוד אכזבה?
לעוד פגיעה?

קוראת כאן שיש הרבה נפגעים מהמטפלים שלהם.
זילות של המקצוע.
מתעסקים בנפשם של האנשים
ברגעים הכי קשים שלהם......וגורמים להם נזק
שלפעמים כנראה הוא בלתי הפיך.

חבל!!!!
 

ommerl

New member
אני לא יודע מה הולך בינך למטפלת שלך

חוץ ממה שאת כותבת. כלומר אין לי מושג מה נקודת המבט שלה ואין לי מושג למה את מרגישה כמו שאת מרגישה, אבל האינטואיציה שלי אומרת שאת לא אמורה להרגיש ככה בטיפול (זו ביקורת על המטפלת לא עליך).
 
למעלה