שאלה

da2015

New member
שאלה

אם מישהי שעברה התעללות מינית לאורך שנים ועכשיו היא מתמודדת עם פוסט טראומה קשה מאוד, וזה גורם לה לעשות דברים תוך כדי ניתוק. הרבה דברים מזיקים. אחד מהם זה קשר מזיק עם גברים. עכשיו מה שקורה בדרך כלל זה שזה מתחיל תוך כדי ניתוק (פיצול לא יודעת איך לכנות את זה) ואז יש התעוררות לתוך סיטואציה ובדרך כלל היא סותמת את הפה ולא מתנגדת כי היא מבינה שהיא הביאה את עצמה למצב הזה.
לפני זמן מה היא התעוררה אל תוך הסיטואציה הזו ואמרה 'לא' ולא רצתה להמשיך יותר אבל זה לא עזר. והיא חזרה הבייתה פצועה.
עכשיו איך יודעים מתי מותר להגיד לא ומתי זה כבר מאוחר מדי. הפצעים עדיין קיימים אבל חבויים מעין אדם. והיא ממש במצב מאוד לא טוב. בכלל היא במצב לא טוב.
מה אתם חושבים האם זו אשמתה, האם אחריותה ואין לה מה לחשוב שנעשה פה משהו ...., כי אם היא הייתה סותמת את הפה זה היה נגמר אחרת.
אבל היא בסדר. אני חושבת שהיא בכלל חושבת שזה אולי הדימיון שלה. והפצעים הפיזיים זה סתם משהו אחר.
אבל נניח שיש מצב כזה מה אתם חושבים היא אמשמה נכון, כי היא
סתם שואלת גם אם לא תענו זה בסדר.
 

nb320458409

New member
היי

אני לא חושבת שהיא אשמה זה די נפוץ שאחרי הטרדה מינית לצערנו זה קורה שוב והיא לא מצליחה להגיד לא לדעתי היכ במצב ממש לא טוב ואני ממליצה ללכת לטיפול פסיכולוגי שנורא יעזור לה וחילמד אותה לא להיכנס למצב כזה ולהתנגד. גמאני עברתי הטרדה מינית ברוך ה' לי זה לא קרה בהצלחה
 

da2015

New member
אני חושבת שהיא מרגישה שאם היא לא הייתה מביעה התנגדות לא

היה קורה לה מה שקרה.
 
ראשית נפריד בין רגש ומחשבה

כשאת כותבת
"היא מרגישה שאם היא לא הייתה מביעה התנגדות לא היה קורה מה שקרה".
זו מחשבה ולא רגש,
למרות שמופיעה המילה "מרגישה".
רגש זה מילה אחת או שתיים (כמו חוסר אונים וחוסר תקווה).
 
... שלא היה קורה מה שקרה

מה הכוונה?
האם אני מבין נכון מהתיאור -
שקרו שני דברים:
- יחסי מין שלא רצתה לקיים
- פציעה.
כתבי אם הבנתי נכון,
ואם לא - מה קרה.
 

da2015

New member
כנראה שכן.

לא משנה. אולי לא הייתי צריכה לשאול.
היא תתגבר גם על זה ואולי תעשה את עצמה כמתגברת .
היא לא רוצה לעשות רעש ממשהו שהיא לא בטוחה בו.
תודה בכל זאת.
 

rob roy

New member
תמיד מותר להגן על עצמך

החלק שמסבך אותה עם גברים ואז עוזב ונותן לה להתמודד - בונה על כך שהיא תמשיך עם הפגיעה.
מאד חשוב שהיא תמצא עזרה בתחום ה DID, כי מאד קשה להתמודד לבד.
אחד הכיוונים זה לדבר עם החלק הפוגע. לברר מדוע היא עושה את זה. כבר קרה שידיעת הסיבה עזרה להפסיק את הסיבה, ואפילו לעזור לחלק הפוגע להיות חלק מגן.
 

da2015

New member
לא מצליחה להתמודד

שלוש שנים במסגרת המרכז לנפגעות תקיפה מינית והיא עדיין עושה נזקים לעצמה. נראה לה שהכול אבוד. עכשיו היא בורחת או לפחות מנסה כי היא לא יכולה לחשוב על מקרה אונס חדש זה פשוט יחסל את המעט שנותר בה. והיא גם לא בטוחה בכלום ולא בוטחת באף אחד.
היא מחוסלת לחלוטין. מילא להתנהל מול אוייבים חיצוניים אפשר להילחם ואפשר לברוח אבל מעצמך אי אפשר לברוח לכלום, כשהאויב נמצא פנים מה כבר נשאר לעשות?
 

rob roy

New member
האויב שבפנים

נמצאת שם מסיבה מסוימת, היא חלק מההתמודדות עם הטראומה.
אולי היא נמצאת כי לא מאמינה שאפשר להימנע מפגיעה, כי חוששת שאם לא תהיה פגיעה אז תהיה תקווה, והיא מפחדת להתאכזב שוב.
לכן, כדי למנוע תקוות שווא - היא יוצרת שוב מצבי פגיעה.
שאלת מה אפשר לעשות? לנסות לדבר איתה.
אני מניח שאף אחד לא מקשיב לה. אולי אין בכלל הקשבה בפנים?
אבל היא חלק בתוכך, לא מישהו מבחוץ, ולכן אפשר יהיה להגיע אליה, להבין אותה, ולתת לה להבין אותך.
 

nati6589884

New member
נקודה מעניינת.

אני בתור ילד שעבר התעללות מינית במשך שנים, הרגשתי דבר
מאוד מטריד אבל מאוד מרתק, אני חושב שזה קשור " לאהבה/שנאה"
זה דבר שאני עד היום עוסק בו, וחוקר עליו, אני חושב שבתור ילד אני
לא חשבתי שזה דבר רע בכלל, אפילו להפך, אחרת לא הייתי חוזר עליו
אחרי שהפרידו וטיפלו והכל. אבל בעצם היותי מאוד פתוח, וישר, שהייתי
מטופל בקובצה לטיפול מיני שאלתי את השאלה הזו כי הייתי סקרן אני
אמנם באמת מאוד חריג, ושונה, אוטיסט אבל הם לא היו אז כנראה גם
היה קצר בתקשורת, אז נתנו לנו שאלות שאלות אז שאלתי אם " את נהנת מזה"
כמובן שהעיפו אותי, עשו לי הרבה צרות, אבל אני לא התכוונתי לפגוע אלה רציתי
לדעת מה הרגשה, שאני נהלתי שיחות עם נפגעותונפגעי תקיפה מינית חלק מהם
מעטים אמנם אמרו שהיה משיכה, או " אהבה" אולי סוטה אולי זה מטריד. אבל
אותי זה עניין. היום אני כבר לא זוכר כלום, שום דבר זה בא לי רק בחלמות, פרסמתי
פה פעם את החלמות, אבל לא משנה זה לא חשוב.
&nbsp
לנושא: אני לא חושב שהיא אשמה, אי אפדשר לאשים אותה בדבר כזה. אך כמובן
שזה לא יעזור, כי ככה הראש שלה משדר לה, אני לא יודע מה כל הסיפור, לא יודע
מה קרה. אבל בעייני אף פעם הנאנס/הנפגע מינית לא אשם, לקח לי המון שנים להבים
את זה גם בקשר עם אבי והתעללות הפיזית שעברתי, אני לא קורא לזה חיים קשים.
אני חושב שהיו לי חיים יפים, עם כל הצער. אז אני חושב שאדם שעבר התעללות
כל שהיא מאשים גם את עצמו לפחות בהתחלה זו היא דעתי.
 
למעלה