שאלה

שאלה

הפעם באמת שאלה. מעיון בתמונות שצילמתי בשבת במטוס זלין אני מבחין כי שעון לחץ הסעפת מראה לחץ 30 למרות שהמנוע כבוי והמטוס עוד לא טס באותו יום. אינני מכיר כל כך מטוסי פסיעה משתנה. האם כך זה צריך להיות ואם כן למה?
 
לא בדיוק

היי יעל, כמו שכתבתי בהודעה לניצן, המחוון מראה את הלחץ הסביבתי ולא הסטנדרטי. כך שאם המטוס עומד בשדה גבוה (נניח ביום סטנדרטי) אז הוא יראה לחץ נמוך יותר. בנוסף - כמו שמוסבר במאמר, אם רוצים לדעת מהו ערך סביר שהמחוון צריך להראות במנוע מלא, זה הלחץ הסביבתי מינוס 1 (בשל עיכוב קל בזרימה עקב פילטר אויר ושאר חיכוך). אם בפתיחה למלא המחוון לא מגיע לזה - כדאי מאד להפסיק ריצת המראה. דודי.
 
בהחלט!

היי ניצן, מד לחץ סעפת יניקה מראה את הלחץ באותו רגע בסעפת, ללא כל קשר לפעולת המנוע. ז"א שבמצב בו המנוע לא עובד ולכן לא מייצר ואקום (יניקה) בסעפת, המחוון מראה בעצם את הלחץ הסביבתי ! להסברים נוספים (ומעניינים) ראה הקישור. ד"א, אני הייתי אמור לטוס אחריכם בשבת וביטלתי כדי שלנוסעים שלי יהיה נוף יותר ברור בפעם הבאה.... ונכון, זלין וארובט זה באמת משהו אחר... דודי.
 
אבקש להרחיב את שאלתי

מהו לחץ סעפת ברור ומובן לי מהי תערובת (עשירה ועניה) גם ידועה וברורה לא צריך להסביר לי גם סל"ד וכח מנוע CSU . פסיעה, וכו - אין בעיה מה שאני מבקש הוא הסבר קצר ופשוט למה במנועים עם מדחף פסיעה משתנה ו CSU צריך "לשחק" עם לחץ הסעפת כדי לקבוע מהירות ומה הקשר בין לחץ סעפת-סל"ד ופסיעה תודה
 
לא ברור

ניצן, שאלתך לא כ"כ ברורה, לפחות לי. בעיקרון לחץ סעפת מבטא עד כמה פתוחה המצערת (כשהמנוע עובד), ה-CSU שולט בסל"ד דרך שינוי הפסיעה וכמובן שה-SETTING הנ"ל קובע רמה מסוימת של כח מנוע ומכאן מהירות (זה קצת פשטני, אני יודע...). מכיוון שהפסיעה משתנה, לא מספיק להגדיר את מצב המצערת כדי להגדיר SETTING של שיוט, טיפוס וכו´. אם עניתי, טוב, אם לא - אנא מקד השאלה. דודי.
 
ענית בסדר,אבל

אחדד את שאלתי: איך משפיע כל אחד מהגורמים - לחץ סעפת, תערובת, מצערת(סלד"??) ויוצר מצב טיסה? האם אין עוד שליטה אחרת על זוית הפסיעה של המדחף? או בגדול - מהו ה SETTING להמראה, שיוט, נסיקה, הנמכה?
 

Dror29

New member
כללי אצבע

בגדול ככל שלחץ הסעפת גדול יותר יש לקבוע סל"ד גבוה יותר בכדי למנוע overboosting. כלל האצבע המקובל למנועים שאינם turbocharge הוא שלחץ הסעפת באינטשים קטן או שווה לסל"ד חלקי 100. לפי זה, בחלק ניכר מהמטוסים, כלל האצבע ל setting הוא: המראה: 25 אינטש, 2500 סל"ד שיוט: 23 אינטש, 2300 סל"ד הנמכה: פחות מ-23 אינטש, 2300 סל"ד אם תעיין בספרי מטוסים תגלה שהיצרן מאפשר חריגה מכלל אצבע זה, אבל למרות זאת, כלל האצבע בדרך כלל יעבוד.
 
לחץ סעפת וסל"ד

כפי שאמר קודמי, לחץ הסעפת יחסי לפתיחת המצערת. ככל שלחץ הסעפת גבוה יותר נכנס יותר אויר למנוע ומאחר ויחס התערובת קבוע, הרי שנכנס גם יותר דלק. יותר דלק - יותר אנרגיה יותר אנרגיה יותר כח. או, במילים פשוטות, לחץ הסעפת מבטא את הכח המופק מהמנוע. (שים לב כי אמרתי כח ולא הספק!) הידית המכונה "סל"ד" (לפעמים כחולה) שולטת על הסל"ד של המנוע או מהירות סיבוב המנוע. למעשה ההספק (בכ"ס) המופק מהמנוע הוא מכפלת הכח בסל"ד. עד לא מזמן, היה מקובל לטוס כאשר הסל"ד במאות שווה ללחץ הסעפת באינצ´ים. לאחרונה הנושא הזה נבחן בראיה קצת שונה וכבר אין זה כלל ברזל כי המספר ע"ג מד הסל"ד חייב להיות זהה למספר על מד לחץ סעפת היניקה. בטיסת שיוט, אם רוצים לחסוך דלק, בדרך כלל לחץ הסעפת יהיה גבוה בממוצע בשני מספרים ממספר הסל"ד. בכל מקרה, בהמראה ובנחיתה, מקובל לשים את ידית השליטה במצב "Full fine" שמשמעותו מכסימום סל"ד (פסיעה עדינה) ובקרת הכח נעשית ע"י ידית הכח (מצערת). מקווה כי הצלחתי להבהיר את הענין. אריאל אריאלי
 
נכון

בדיוק כתבתי משהו דומה בזמן שהופיעה ההודעה שלך... רציתי לציין שכלל האצבע הנ"ל הוא ברמת האמונה הטפלה כמעט וידוע שניתן לטוס ב-SETTINGS אחרים, לקבל אותה תוצאה ולהאריך את חיי המנוע (ניתן לטוס בסל"ד נמוך יותר ועם MP גבוה יות וזה נקרא OVER SQUARE). לא אאריך ואפנה לשני קישורים מעננינם בנושא. ד"א, אין במה שאמרתי המלצה לטוס אחרת ממה שאומר הבד"ח שנתן ביד הטייס בעל המטוס (אני טס בזלין בהתאם להנחיות ארובט שבמקרה הנ"ל גם מתיישבות לחלוטין עם המלצות היצרן). דודי
 
הסבר פסיעה משתנה

יש כאן מספר פרמטרים תלויים: לחץ סעפת, סל"ד, ומהירות אויר. מערכת ה-CSU דואגת לסל"ד קבוע על ידי שינוי הפסיעה של המדחף, בעזרת מנגנון מכני. אם הסל"ד עולה מעבר לרצוי, היא תגדיל את הפסיעה, לכיוון פסיעה גסה יותר, זוית ההתקפה של הלהבים ביחס לזרימת האויר עליהם תגדל והסל"ד יקטן. וההפך - אם הסל"ד יורד, המערכת תוריד את הפסיעה (לכיוון פסיעה עדינה יותר) והסל"ד יעלה. יש לזכור כי זוית ההתקפה של הלהבים (בשילוב עם הסל"ד כמובן) היא שתקבע את כמות הדחף, ושזוית ההתקפה תלויה בסל"ד וגם במהירות המטוס. לכן - ידית קדימה = סל"ד גבוה = פסיעה עדינה. ידית אחורה = סל"ד נמוך = פסיעה גסה. ניתן לנתח מה יקרה בכל מצב נתון, כאשר משנים את אחד הפרמטרים - בניתוח להלן אני מניח מצב ביניים יציב כלשהו, ואז שינוי פרמטר: הוספת מצערת: המנוע מספק יותר כוח, ומנסה להעלות את הסל"ד. ה-CSU מגיב ע"י שינוי הפסיעה לגסה יותר. והפוך בהורדת מצערת. שינוי פסיעה ע"י הידית הכחולה: קובע סל"ד חדש ליחידת ה-CSU, והיא משנה את זוית הפסיעה בהתאם. הגדלת מהירות: כשהמטוס צובר מהירות (אם בי"א, המראה, הנמכה וכו´), זוית ההתקפה על הלהבים קטנה והסל"ד שואף לגדול. שוב, ה-CSU מגיב ע"י שינוי הפסיעה לגסה יותר. וכמובן הפוך בהורדת מהירות. בתהליך ההמראה, בתחילת הריצה המהירות קטנה, וזוית הפסיעה עדינה. ככל שצוברים מהירות זוית ההתקפה על הלהבים קטנה, הסל"ד שואף לעלות, וה-CSU מגדיל את זוית הפסיעה. כל יצרן מגדיר מהם ערכי הסל"ד ולחץ הסעפת המומלצים לכל מצב טיסה. החוק הכללי הוא - ככל שהסל"ד גבוה ולחץ הסעפת גבוה יש יותר דחף, אך יש לשים לב לא לעבור מגבלת לחץ סעפת בסל"ד מסוים. גם אותי לימדו את החוק של "לחץ סעפת קטן מהסל"ד" אך לא מצאתי לכך סימוכין בספרי המטוס (שיוט בזלין לדוגמה ב-2000 סל"ד ו-23 אינטש). אינטואיטיבית, זה דומה למצב בו לוחצים גז עד הסוף בהילוך גבוה מדי במכונית. כמובן מערכת ה-CSU שולטת רק על הפסיעה, ולכן ניתן לחרוג מהסל"ד שנקבע ע"י הידית הכחולה אם הפסיעה הגיעה לקצה מהלכה - לדוגמה, אם סוגרים מצערת לקראת נחיתה, הסל"ד יורד, ה-CSU מוריד פסיעה לפסיעה עדינה כדי להעלות את הסל"ד חזרה עד אשר מגיעים למינימום פסיעה, ואז גם הסל"ד מתחיל לרדת. במטוסים רב מנועיים יש גם אפשרות ל"הנצה" (מלשון נוצה) - קביעת הפרופלר בפסיעה הגסה ביותר כאשר הולך מנוע - כך שהלהבים למעשה מקבילים לזרימת האויר להקטנת הגרר שלהם למינימום, עקב האי סימטריות של הדחף. אני מקווה שההסבר ברור - אם לא, אשמח לענות על עוד שאלות.
 
הפתעת אותי דורון עוז

כל הכבוד שיש אנשים כמוך בפורום שגם מבינים עניין, אך גם יודעים להתבטא כראוי. כל הכבוד!!!
 
חבל שלא שאלת אותי על |CSU בטיסה

הייתי יותר משמח להסביר לך! פשוט עם כל הידע העצום שאתה מפגין - הנחתי כי אתה שולט גם בנושא זה.
 
ממש תענוג, תודה

קודם כל אני חייב להודות לכל המשיבים. תענוג לראות שהפורום יכול להיות בדיוק כמו שהוא צריך להיות - כלי עזר ושיתוף פעולה ממדרגה ראשונה. אז שוב פעם - באמת כל הכבוד על ההתייחסות והתשובות המעולות. נעים לראות "בימים טרופים אלו".. עזרה הדדית ורצון טוב שכאלה - ואני לא כותב בציניות!!. עזרתם לי לעשות סדר בדברים ואני חושב שכרגע התמונה ברורה לי. ראובן- לתמיהתך מדוע לא שאלתי בטיסה- כי הייתי בטוח שאני מבין הכל, ורק לאחר מחשבה לאחור ראתי שאני צריך הסברים. אני בדרך כלל קולט מהר-רק צריך להסביר לי לאט. אם האסימון אכן נפל לי -ותקנו אותי אם אני טועה - במטוס חד מנועי אין למעשה ידית השולטת ישירות על זוית הפסיעה,והנצה קיימת רק ברב-מנועי???
 
נכון

גם בחד מנועי וגם ברב מנועי אין ידית השולטת על הפסיעה, אלא על הסל"ד. ההנצה ברב-מנועי מתבצעת גם היא בעזרת אותה ידית.
 
אם כך עוד שאלה קטנה

כשהייתי בצבא טסתי הרבה בהרקולסים. עד כמה שאני זוכר (ושם זה מנוע טורבו-פרופ בעל סלד קבוע) כן היתה שם ידית פסיעה - היא גם משמשת ל"רברס" בזמן ריצת נחיתה???
 
למעלה